מאת: ;

עמותת בתי כנסת - ההיבט המשפטי

'גוף ציבורי' בהגדרתו הלשונית הוא התארגנות של אנשים למען מטרה משותפת, ובהגדרתו המשפטית הוא מכונה לרוב "תאגיד מלכ"רי" (מלכ"ר הוא ראשי תיבות של 'מוסד ללא כוונת רווח').
מבחינה משפטית (ובשונה מההגדרה הלשונית) "גוף ציבורי" מוגדר כרשות מרשויות המדינה ו/או חברות סטטוטוריות (כגון חברת חשמל או מד"א).
במאמר זה נתייחס למלכ"ר שהוא גוף ציבורי דתי, בדגש על בית כנסת, בית מדרש, בית חב"ד וכדו'. ניהולם של גופים מסוג זה כולל במקרים רבים בתוכו גם פעילות נלווית: כולל ומסגרות לימוד כאלו ואחרות, שיעורי תורה ויהדות מסוגים שונים ובמקומות שונים, קידום פעילות כזו או אחרת (לימודי בר מצווה, קידום עניינם של עדה מסוימת), סיוע ועזרה מסוגים שונים (גמ"ח, נזקקים, אלמנות ויתומים, בני העדה וכדו'), ולעיתים אפילו מתן שירותים כולל בתשלום: סעודות ואירוח והשירותים הלווים (אפילו הכשרת תלמידים לבר מצווה או שיעורים פרטיים בתשלום וכיו"ב), חלק ממוסדות אלה מחזיקים נכסים, מעסיקים עובדים ומתקשרים עם צדדים שלישיים.
 
 
מוסדות אלה פועלים במסגרת הדין וכפופים לכללים שונים וזיהוי לא נכון של סיטואציות עלול להפוך למשבר. לכן ישנם כללי אצבע משפטיים שחשוב לשים אליהם לב.
העצה הראשונה למנהל או חבר וועד מנהל במוסד כזה הוא שאם כל צעד שתעשו וכל דבר שתעסקו בו, תחשבו עליו גם בהיבט משפטי, ההתמודדות שלכם תהיה יותר נכונה ויותר פשוטה. אם נרצה לפשט את הדברים ולתת להם "חשיבה משפטית" שתהיה פשוטה לכל אדם, נזכור שלמעשה כולנו חיים בעולם שהוא סובב משפטי. כאדם פרטי ("צרכן" בהיבט המשפטי) אנו מקבלים שירותים מבעל המכולת, מבעל מקצוע כזה או אחר, מספק שלנו וכיוצ"ב. כשאנחנו בכובע של 'עוסק', בין אם זה בהיבט מסחרי ובין אם לאו, אנו עוברים לחיות בשתי העולמות המקבילים: נותן שירותים לבאי המקום שאותו אנחנו מנהלים (כדוגמת בית כנסת) וצרכן מבין נותני השירותים לאנשי המקום (ספקים, חברת ניקיון, הרשויות המוניציפליות ואפילו הרב של המקום).
לכל דבר הכי פשוט יש השלכה משפטית. כדוגמא ציורית אדם שקובע עם חברו שהוא יאסוף אותו לאירוע של חבר שלישי משותף, בסופו של דבר האדם הגיע לאירוע ישירות מהעבודה ולא אסף את החבר שלו. מבחינת האדם – זה הרי שום דבר, אך בעיניים משפטיות יכולה להיות כאן הפרת הסכם. הדוגמא הזו היא ציורית וכמובן שלא עמדה עד היום (למיטב ידיעתי) למבחן משפטי אבל גם משהו שנראה לנו הכי טבעי, עלול להפוך לבעיה משפטית.
בעולם בתי הכנסת יכולות להיות לכך אין ספור דוגמאות: בית כנסת שחילקו בו סוכריות פגות תוקף והגבאי לא שם לב לכך – מי אחראי? מסכים שהושכרו על ידי הגבאי לאירוע וניזוקו -  של מי האחריות? בית כנסת שפרסם זמנים של ימים נוראים והוריד תמונה מהאינטרנט כרקע  ונתבע על זכויות יוצרים, מי האחראי? וישנן עוד דוגמאות רבות.
כאמור, יש לזכור שהכל שפיט, הכל נפיץ, הכל מצולם, הכל מתועד: הייתה סלמונלה בסלטים – הגישו תביעות ייצוגיות, נפלה רשת של חברה סלולרית לכמה שעות- כנ"ל, גוף שהשתמש בפונט לא נכון – קיבל מכתב התראה מעו"ד. לכן נדרש להיות מאוד זהירים ולחשוב מראש על הכל.
בהיבט המעשי, העצה הנכונה ביותר היא שכאשר מגיעה לפתחכם סוגיה בעלת משמעות משפטית כזו או אחרת ואולי אף בכל פעולה שאתם עושים, צריך לראות מול העיניים מעין פטיש של שופט ולשאול האם משהו ממה שאתם עומדים לעשות יש לו היבט משפטי ויכול להגיע להליך שיפוטי: כשאתם מחפשים ברשת משהו בשביל לכתוב, בשביל לעשות, בשביל השראה. כשאתם מציעים משהו נועז, כשאתם נכנסים להרפתקה שאתם לא מכירים, כשאתם לוקחים התחייבות שאתם חוששים ממנה – בכל דבר כגון זה צריך לחשוב האם לא יכול לקרות משהו שיוביל אתכם להליך משפטי. אם אתם יודעים להיות זעירים לבד – מה טוב. אך אם זה מסובך ולא ממש ברור, כדאי לבדוק ולהתייעץ עם עו"ד.
 

מעבר לאמור לעיל, להלן מספר 'כללי אצבע' לניהול גוף ציבורי דתי:

 

  1. ככלל, מי שמחזיק ומנהל כסף שלא שלו, ובפרט מקבל תקבולים שהם לא שלו, חייב לעשות זאת באופן מסודר מבחינת חוקי המס. מנקודה זאת והלאה כבר תלוי מהי הפעילות ומה היקפה. לא כל פעילות זקוקה לעמותה וישנן אפשרויות חוקיות אחרות לנהל פעילות בהיקף נקודתי או קטן.
  2. אם בכל זאת אתם נדרשים לפתיחת עמותה, תהליך פתיחת עמותה ראוי למאמר בפני עצמו, ההליך גם משתנה בין גורמים שונים, אך ברמת העיקרון, כאשר מדובר בגוף דתי, אזי במידה והעמותה כוללת בין היתר מטרות הנוגעות לבית כנסת – ישנו מסלול מיוחד לפתיחת עמותת בית כנסת וזאת חשוב מאוד לדעת.עמותת בית כנסת היא אינה עמותה "רגילה", יש לה תקנון מיוחד, יש ועדות בעמותת בית כנסת. הכללים לביצוע בחירות נציגים בעמותת בית כנסת הם שונים ונוסף על כך, עמותת בית כנסת צריכה לכלול שבעה חברים לפחות, בעוד עמותה "רגילה" יכולה להיווסד על ידי שני חברים בלבד.
  3. חשוב לדעת כי במידה ובית הכנסת הוא חלק שולי בפעילות העמותה, לדוגמא כאשר מדובר בבית חב"ד או בישיבה ללימוד תכנים תורניים, אזי אין הכרח ואף לפעמים עדיף שלא להכליל במטרות העמותה את המונח "בית כנסת", מכיוון שהליך הקמת עמותה "רגילה" יהיה פשוט ומהיר הרבה יותר.
    עם זאת, לעמותה שלא נכללת במטרותיה בית כנסת יתכנו קשיים אחרים. לדוגמא, יתכן והיא לא תוכל לקבל הקצאה למבנה שנועד לבית כנסת ע"י הרשות המקומית. בסופו של יום, נדרש לבחון כל מקרה לגופו ולזכור שגם בעתיד ניתן להוסיף ולשנות מטרות, כמובן בכפוף לאישור רשם העמותות או בית המשפט.
  4. לעמותה יש תקנון, בדרך כלל משתמשים בתקנון המצוי הנלווה לחוק העמותות (תוך שינוי סעיפים שכבר הוכרו דה פאקטו על ידי הרשם) אך לעיתים נדרש בניית תקנון וחשוב לתת את הדעת היטב לתוכן התקנון. בעת בחירת או ניסוח התקנון רצוי להסתכל כמה שיותר קדימה ולטווח ארוך וכמה שיותר באופן רחב. אם אתם רוצים בעתיד להוציא ספרים אזי יש להכניס מטרה של "מכון ספרים". אם אתם חושבים בעתיד לפתוח עוד סניפים – יש לציין זאת בתקנון. כאשר מנסחים תקנון רצוי אף לעיין בתקנונים של עמותות דומות על מנת לקבל השראה ורעיונות. זאת ניתן לעשות באמצעות אתר האינטרנט "גיידסטאר" של רשם העמותות, שהינו למעשה מנוע החיפוש (ה-google) של עולם העמותות.
  5. ככלל, כאשר מעוניינים לייסד עמותה, חשוב שרוב המייסדים יהיו אנשים המגובשים ביניהם ויודעים לעבוד זה עם זה. רצוי לחשוב לטווח הארוך גם בנוגע לבחירת האנשים וגם בנוגע לבחירת מטרות העמותה. יש למנות לפחות שניים מבין חברי העמותה שיהיו חברי ועד, שהם בעצם הגורמים המנהלים בפועל של העמותה וכן וועדת ביקורת. בניגוד לתפיסה הרווחת, אין כיום שום משמעות חוקית לתארים כדוגמת יו"ר העמותה, נשיא העמותה וכדומה.
  6. ישנה אחריות משפטית החלה על מנהלי הפעילות בעמותה, בין אם הם חברי העמותה, חברי ועד העמותה, הגבאים, השליחים או למעשה כל מי שעוסק בפועל בניהול הפעילות הציבורית וזאת ללא קשר לשאלה האם הגורם מקבל שכר עבור עבודתו או שהוא עובד בהתנדבות. חזקה היא על כל גורם שהוא עוסק בצורכי ציבור באמונה אך עם זאת ישנן סיטואציות בהן העניינים עלולים להסתבך. לדוגמא- גבאי בית כנסת שהחזיק ברשותו כספים והם אבדו, מתנדב שנכנס למצוקה כלכלית ולווה כספים מקופת המלכ"ר ואין לו מהיכן להחזירם, עובד שדאג לכך שקרוב משפחתו ייתן שירותים לתאגיד המלכ"רי וההתקשרות לא עלתה יפה, ועוד כהנה וכהנה.
    חבר עמותה ובפרט חבר וועד כמו גם כל נושא משרה בתאגיד ציבורי חייב בחובת אמון, זהירות ומיומנות. המילים הללו ברורות אבל רצוי להוסיף ולחדד כי גם נטילת סיכונים כלכליים מעט יומרניים, או התקשרות העלולה להסתבך, יכולים להגיע בסופו של דבר לכלל הפרת חובת הזהירות, האמון או המיומנות.
    העוסק בצרכי ציבור נדרש להימנע מאינטרסים אישיים ולנהוג בכספי הציבור במשנה זהירות. ולכן, אם הנכם מעוניינים להתקשר בהסכם לצורך מתן שירותים, יש לקבל מספר הצעות מחיר מקבילות. אם הנכם מעוניינים להיכנס להשקעה במיזם, בבנייה או בפרויקט כזה או אחר (ישנן עמותות שיש להן בצד הון עצמי או קיבלו עיזבונות וכדומה ורוצים להפיק פירות מהכספים) אזי תדאגו להיות מגובים בחוות דעת כלכלית, שמאית או מסמך אחר מקצועי מתאים.
  7. יש לתעד כל דבר חריג שמתרחש בארגון. טלפון שקיבלתם, משהו שראיתם, משהו שלא נעשה, משהו שנעשה לא נכון. כל דבר לתעד ובמקרה ומדובר במשהו שאתם רואים בו פוטנציאל להשלכות עתידיות – אזי גם להתריע. כיום מאוד קל לתעד, שולחים הודעה כתובה, מייל לעצמכם או משהו  אחר ויש לכם תיעוד. כך תהיו מגובים ומסודרים. בעידן הטכנולוגי הנוכחי התיעוד יכול להיות מיושם גם בוואטסאפ, מייל וכדומה ולאו דווקא באפיק השמרני של קיום ישיבות ממשיות ופרונטליות.
  8. הסכמים ברורים הם סוד למניעת בעיות. במסגרת התנהלות השוטפת, לצד כל ההיבט הפיננסי והבירוקרטי ישנו גם הצורך לנהל את הארגון מול הצרכנים, הספקים, הרשויות וכו'. יש לראות כל פעולה כמעין חוזה – כל הזמנה של בעל מקצוע, ספק, או נותן שירותים, הכל צריך להיות מעוגן משפטית. אין הכרח לעשות חוזה מפורט כפי שעורכי הדין נוהגים לעשות. גם אין צורך לנסות להיות עורך דין בעצמך, מספיק לתעד כל סיכום בצורה פשוטה בכתב, בוואטסאפ או במייל וכדומה – סיכום בכתב הוא הסכם שתקף משפטית לכל דבר ועניין.
    כמובן שכאשר מדובר על עבודה קבועה או התקשרות בהיקף משמעותי בהיקף משמעותי, כן חשוב לערוך את הסיכום במסמך יותר מסודר ומפורט ועדיף להיעזר בעורך דין.
    במקרה שמדובר בהסכם שיש לו משמעות מהותית או כולל אפשרות של ניתוק יחסים, כגון שיתוף פעולה בין עמותות וגופים, פרויקט בניה ואפילו שכירות או השכרת מקום, חשוב להכניס את סעיפי הניתוק - לסכם איך נפרדים, כיצד קובעים את מנגנון הניתוק, מה קורה כשנפרדים, מה נשאר ברשותכם ומה נשאר ברשות הצד השני וכו'. כפי שידוע, קל מאוד להתחתן, אך קשה מאוד להתגרש.
  9. חשוב לזכור גם את תחום דיני העבודה - הוא נרחב מאוד מההיבט החוזי ולא אצלול לתוכו במאמר זה, משום שישנן שאלות רבות וקריטריונים מסוימים לצורך הגדרת יחסי עובד-מעביד בגופים במגזר השלישי, אך בכל מקרה חשוב מאוד להיות מעוגנים ומגובים משפטית בתחום דיני העבודה וגם רב בית כנסת או מישהו שעושה פעולות קבועות לבקשת העמותה – יכול להיחשב כעובד.
    מעבר לסיכום הכתוב, אם קיים חשש לגבי אדם מסוים האם הוא נחשב כעובד או אם לאו, עדיף להתייחס אליו כאל עובד ובמיוחד לצורך התנאים- שכר בגובה שכר מינימום, לפחות, לפי שעות עבודה, ימי חופשה כחוק וכדומה. יש לזכור שבמידה וערכאות שיפוטיות יכירו באדם זה כעובד, אזי רוב האחריות להוכיח עובדות ונתונים תחול על המעסיק.
  10. בכל מקרה נדגיש כי ליווי משפטי שוטף והתייעצויות טרם ביצוען של החלטות או פעולות – מבורך הוא, ויכול למנוע מכם הרבה כאבי לב, ראש וכיס.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.