מאת:

בית המשפט קבע: ביטול עסקה לצרכי מיסוי מקרקעין והשבת המס ששולם - לא בכל מקרה

בית המשפט המחוזי בחיפה נתן לאחרונה החלטתו ב ת"א 22-03-49683 בירגר ואח' נ' אלומה בית פלד בע"מ ואח' וסילק על הסף בקשה להורות למנהל מיסוי מקרקעין חיפה ("המנהל") לבטל עסקת קומבינציה ולהשיב את המס ששולם בגינה.
בית המשפט קבע שאין בנסיבות העניין הצדקה להתערבותו ולהורות למנהל כמבוקש, בנסיבות בהן לא בוטלה העסקה על ידי הצדדים או על ידי בית המשפט  - פעל המנהל כנדרש.
 

רקע עובדתי:

איה ברגר ("התובעת") היא הבעלים של שתי חלקות מקרקעין ברחוב המעברות בחיפה.
בשנת 2015 התובעת התקשרה עם חברת אלומה בית פלד בע"מ שעוסקת בייזום ובניית נדל"ן ("החברה") . במסגרת ההסכם התחייבה החברה להקים על המקרקעין שבבעלות התובעת בניין מגורים חדש עם שטחים משותפים וחניות וזאת במסגרת עסקת 'קומבינציה' (עסקה בה בעל הקרקע מעניק זכויות בנייה בתמורה לקבלת יחידות בבניין שייבנה).
בשנת 2015 דיווחה התובעת למנהל מיסוי מקרקעין על העסקה עם החברה וחויבה במס בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) תשכ"ג-1963 ("חוק מיסוי מקרקעין").
 

טענות הצדדים:

הדיון עסק בבקשת המנהל לסלק על הסף את התביעה כנגדו בשל חוסר סמכות עניינית ובשל סעד חלופי הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין.
התובעת טענה שהחברה לא עמדה בהתחייבותה לפי ההסכם והפרה אותו בצורה יסודית, כאשר התובענה העיקרית הוגשה נגד החברה לביטול ההסכם, ובמסגרתה עתרה התובעת גם לקבלת סעד זמני שיורה למנהל לבטל את העסקה במרשמיו. תוך כדי הדיונים הגישה התובעת ערר על החלטת המנהל שלא למחוק את העסקה ממרשמיו ולא להשיב את המס ששולם.
המנהל טען להיעדר סמכות של בית המשפט המחוזי כערכאה אזרחית לדון בערעורים על החלטותיו, משום שהדבר סותר את המסלול הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין הקובע כי האופן לערער על החלטות כאמור הוא במסגרת ערר שיידון בפני ועדת ערר. בפועל, התובעת הגישה טענותיה לאחר המועד החוקי שעמד לרשותה להגיש ערר על החלטת המנהל, שהפכה לחלוטה.
מנגד, טענה התובעת שלבימ"ש סמכות כללית לדון בבקשתה זו כחלק מהדיון בתובענה העיקרית נגד החברה.
לגופו של עניין טען המנהל טען שלפי חוק מיסוי מקרקעין ופסיקת בתי המשפט אין בסמכותו לבטל עסקה בהיעדר אישור שני הצדדים להסכם ו/או לנוכח החלטת בית משפט המורה על ביטול ההסכם, מצבים שאינם מתקיימים בנסיבות אלו.
מנגד, טענה התובעת שהחברה התנהגה כמי שאינה מעוניינת בקיום ההסכם (הגשת תובענה שכנגד לאבדן רווחים, היעדר תביעה לאכיפה
בית המשפט פסק כי יש לסלק את התובענה כנגד המנהל, וזאת ממספר טעמים.
ראשית, סמכות המנהל להורות על ביטול עסקה והחזר מס מוקנה מכוח חוק מיסוי מקרקעין, בהתקיים שלושה תנאים: עסקה למכירת זכות במקרקעין, עסקה שבוטלה, ועסקה ששולם בגינה מס.
יש לדון האם מדובר בביטול עסקה אותנטי וכנה בהתאם למבחנים שנקבעו על ידי בית המשפט. החלטת המנהל על ביטול עסקה היא החלטה בניתן לערור לפי חוק מיסוי מקרקעין, ויש למצות הליך זה טרם פנייה לבית המשפט, ולא באופן בו פעלה התובעת.
תקיפת החלטת המנהל לעניין השבת המס ששולם אינה נדרשת לצורך הכרעה בסכסוך בין התובעת והחברה, ולכן אינה עונה על התנאים להפעלת סמכותו הנגררת של בית המשפט (שעניינה תקיפת אקט שלטוני המתעוררת באופן אינצידנטלי בהליך אזרחי בפני בית המשפט).
בית המשפט קיבל את בקשת המנהל ופסק שהתביעה כנגדו תידחה על הסף.
כנגד שאר הנתבעים תימשך התביעה והחלטות יישקלו בסיומו של ההליך.
נקבע בעניין זה דיון בתחילת 2023.
 

סיכום:

במקרה של ביטול עסקת מקרקעין ניתן במקרים מסוימים לפנות למנהל מיסוי מקרקעין להשבת המס ששולם. יש לעשות זאת במועדים ובהליך הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין, ובמקרה בו יסרב המנהל לפעול - ניתן לערור על החלטתו בפני ועדת ערר.

 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.