2/6/2026
לשאלות ותשובות בנושא המאמר – מעבר מהיר ↓
המשטרה או רשות המסים לקחו לכם את הטלפון או המחשב? מה שמסתתר בתוך המכשיר עלול לקבוע את גורל החקירה כולה. מתי נדרש צו שיפוטי, האם מותר לחפש בטלפון בהסכמה, ואילו זכויות עומדות לחשוד כאשר המידע האישי והעסקי שלו נחשף?
במאמר החדש עו"ד אלי דורון חושף את הכללים, הפסיקה העדכנית והטעויות שעלולות לעלות ביוקר. לקריאה המלאה
תפיסת מחשבים וטלפונים חכמים בחקירה פלילית ובחקירות מס: סמכויות, צווים, חיפוש דיגיטלי וזכויות המחזיק
כיצד מתבצעת תפיסת מחשב או טלפון בחקירה פלילית?
המעבר של החברה האנושית לעידן הדיגיטלי חולל מהפכה יסודית במאפייניה של החקירה הפלילית, חקירת מס, חקירת רשות המסים, חקירת מע"מ, חקירת מס הכנסה וחקירות צווארון לבן. אם בעבר היוו ספרי החשבונות הפיזיים, קלסרי המסמכים והמגירות במשרד את מוקד העניין של חוקרי המשטרה ורשויות המס, הרי שכיום הראיות כולן מרוכזות במכשירי קצה זעירים – מחשבים אישיים, טלפונים ניידים חכמים, טאבלטים, שרתים ומערכות אחסון דיגיטליות.
מכשירים אלו הוגדרו בפסיקת בתי המשפט כ"כספת ניידת" האוצרת בתוכה את נבכי נפשו, מחשבותיו, קשריו החברתיים, תמונותיו הרגישות וכלל נכסיו הדיגיטליים של האדם.
ניסיונו המצטבר של סניגור פלילי בכיר, ובפרט מי שפעל בעבר בשירות משרד האוצר וייצג את רשויות המס בתיקים מורכבים של עבירות מס, עבירות כלכליות, הלבנת הון, עבירות מחשב ועבירות צווארון לבן, מלמד כי זירת המאבק על המכשיר הדיגיטלי היא לעיתים קרובות קו פרשת המים של החקירה כולה.
המתח החוקתי המובנה בין הצורך החברתי ב-אכיפת חוק יעילה, חקירה פלילית אפקטיבית, גילוי עבירות מס וחשיפת עבירות כלכליות, לבין השמירה על הזכות לפרטיות, המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, מקבל משנה תוקף כאשר רשויות האכיפה מבקשות להניח את ידן על המידע האגור במחשבים ובסמארטפונים.
ניתוח זה מציג סקירה משפטית וטקטית מקיפה של תפיסת טלפון נייד, תפיסת מחשב, חיפוש בטלפון נייד, חדירה לחומר מחשב, צו חיפוש בטלפון, צו חיפוש במחשב, הליכי השבה והמגבלות החלות על המדינה בשימוש בחומרים אלו, נכון לשנת 2026.
ההבחנה המשפטית בין תפיסת מכשיר לבין חדירה למידע
תפיסה פיזית של מחשב או טלפון אינה מתירה חיפוש במידע
במשפט הפלילי הישראלי קיימת הבחנה קטגורית וחשובה מאין כמוה בין הפעולה הפיזית של תפיסת המכשיר, לבין הפעולה המהותית של חדירה למידע דיגיטלי, חיפוש בטלפון נייד, עיון בתכתובות, בדיקת וואטסאפ, חיפוש במחשב וניתוח המידע האגור בו.
חוקרי המשטרה ורשויות המס אינם רשאים לערבב בין השתיים, וכל מסלול כפוף למערכת תנאים וצווים שונה לחלוטין.
סמכות המשטרה ורשות המסים לתפוס מחשב או טלפון
מתי רשאית המשטרה לתפוס טלפון נייד או מחשב?
מקור הסמכות הכללי ל-תפיסת חפצים, תפיסת טלפון נייד, תפיסת מחשב בחקירה פלילית ו-תפיסת ראיות דיגיטליות על ידי שוטר מעוגן בסעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.
סעיף זה מקנה לשוטר סמכות לתפוס חפץ – לרבות מחשב או טלפון חכם – אם יש לו יסוד סביר להניח כי נעברה בו עבירה, הוא עשוי לשמש ראיה בהליך פלילי, או שניתן כשכר עבירה או כאמצעי לביצועה.
לצד סמכות כללית זו, לפקיד השומה ברשות המסים נתונות סמכויות ייחודיות במישור האזרחי והפלילי.
מכוח סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה, רשאי פקיד השומה לדרוש מנישום להציג ספרים ומסמכים לצורך ביקורת שומה, ואף לתפוס אותם מכוח סעיף 135(3) למשך שלושה חודשים.
במישור הפלילי, חוקרי מס הכנסה ומבקרים מטעם אגף המכס ומע"מ, הנהנים מסמכויות חקירה הדומות לאלו של שוטר, פועלים מכוח צווי חיפוש ותפיסה, צו חיפוש במחשב, צו חיפוש בטלפון, ו-צווי חדירה לחומר מחשב החתומים על ידי שופט, אשר תוקפם עומד על 180 ימים וניתן להארכה מעת לעת.
חיפוש בטלפון נייד ובמחשב מחייב צו שיפוטי נפרד
מתי נדרש צו חדירה לחומר מחשב?
התפיסה הפיזית של המכשיר היא רק הצעד הראשון, ואין בה כדי להכשיר עיון במידע האגור בו.
חדירה לחומר מחשב, חיפוש בטלפון נייד, בדיקת תוכן טלפון, חיפוש במיילים, חיפוש בהודעות וואטסאפ, חיפוש במסמכים דיגיטליים ו-חיפוש במחשב אישי נחשבים על פי החוק לפעולת חיפוש לכל דבר ועניין.
סעיף 23א(ב) לפקודה קובע חסם חוקתי נוקשה: לא ייערך חיפוש בחומר מחשב אלא על פי צו מפורש של שופט בית משפט שלום.
הצו השיפוטי חייב לציין במפורש את ההיתר לחדור למחשב, להגדיר את מטרות החיפוש, ולקבוע תנאים שיבטיחו כי הפגיעה בפרטיותו של האדם לא תעלה על הנדרש.
הוראה זו נועדה ליצור איזון בין צורכי החקירה לבין הזכות לפרטיות, זכויות חשודים, זכויות נחקרים, זכויות נישומים, ו-הגנה על מידע אישי.
מי רשאי לבצע חיפוש במחשב או בטלפון שנתפס?
דרישת ההכשרה המקצועית לביצוע חיפוש דיגיטלי
זאת ועוד, על החיפוש להתבצע אך ורק על ידי בעל תפקיד מיומן, קרי חוקר משטרתי או חוקר רשות המסים שעבר הכשרה מקצועית ייעודית כחוקר מחשב מיומן.
באשר לרשות המסים, סעיף 23א(ג) לפקודה קובע כי עובד ציבור מרשות חוקרת אחרת שהוסמך לכך על ידי ראש אגף החקירות של אותה רשות, רשאי לבצע את החדירה, ובלבד שעבר את ההכשרה המתאימה.
דרישה זו משקפת את ההכרה הגוברת בפסיקה כי חיפוש בטלפון נייד, חדירה למחשב, איסוף מידע דיגיטלי, העתקת חומר מחשב ו-חילוץ מידע אלקטרוני הם מהצעדים הפוגעניים ביותר בפרטיותו של אדם, ולכן יש לבצע אותם בהתאם לדרישות החוק ובפיקוח שיפוטי הדוק.
|
פרמטר להשוואה
|
תפיסה פיזית של המכשיר
|
חדירה לחומר מחשב (עיון ופריקה)
|
|
מקור סמכות עיקרי
|
סעיף 32(א) לפסד"פ; סעיף 135 לפקודת מס הכנסה
|
סעיף 23א לפסד"פ; סעיף 4 לחוק המחשבים
|
|
הדרישה לצוו שיפוטי
|
ניתן לביצוע ללא צו בתנאי דחיפות (למעט מחשב מוסדי)
|
חובה חוקתית מוחלטת לקבלת צו שופט מפורש מראש
|
|
גורם מבצע מוסמך
|
כל שוטר או חוקר מס מוסמך
|
"בעל תפקיד מיומן" (חוקר מחשב מוסמך בלבד)
|
|
עילת הפעולה הנדרשת
|
יסוד סביר להניח כי המכשיר קשור לעבירה או ישמש ראיה
|
הוכחת נחיצות ספציפית לחקירה ועמידה במבחני מידתיות
|
סוגי צווים לתפיסת מחשבים, טלפונים חכמים וחומר מחשב בחקירה פלילית
כאשר המשטרה או מחלקות החקירה של רשות המסים פונות לבית המשפט, עומדים לרשותן מספר סוגי צווים המותאמים לצרכים הטקטיים של החקירה ולקדמה הטכנולוגית:
- צו חדירה לחומר מחשב "קלאסי" לפי סעיף 23א: צו זה מופנה למכשיר ספציפי שנתפס כדין. הצו מוגבל בזמן (תוקפו הרגיל של צו חיפוש הוא ל-30 ימים) וכולל בדרך כלל רשימת מילות מפתח ומאפייני חיפוש מוגדרים.
- צו להמצאת מסמכים וחפצים לפי סעיף 43 לפסד"פ: בית המשפט רשאי להורות לכל אדם להמציא מחשב או חומר מחשב הנמצא ברשותו לצורכי חקירה. במקרה כזה, החפץ מועבר לרוב לבית המשפט או ישירות לרשויות החקירה בהתאם לתנאי הצו.
- צווי חדירה מרוחקים לחומרי ענן (Cloud Search): בעידן שבו מידע רב אינו נשמר פיזית על גבי המכשיר אלא בשרתים מרוחקים, רשויות החקירה עושות שימוש בצווי חדירה מיוחדים המאושרים על ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. צווים אלו מתירים לחוקרים להשתמש במכשיר התפוס כ"שער כניסה" ולחדור דרכו לאפליקציות מסרים, שירותי גיבוי ענן, שרתי בסיסי נתונים של המיזם העברייני, וארנקים דיגיטליים או וירטואליים המשמשים להסתרת כספים.
- ממשק חוק האזנת סתר: אחת הבעיות הטכנולוגיות המורכבות נובעת מכך שמכשיר טלפון שנתפס ממשיך לקבל שיחות, מסרונים והודעות דואר אלקטרוני גם לאחר תפיסתו ואפילו לאחר כיבויו. קבלת מידע כזה בזמן אמת, ללא שליטת המשטרה, עלולה להיחשב כ"קליטת תקשורת בין מחשבים" המהווה האזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979. מדובר בפעולה הדורשת צו האזנת סתר ייעודי ולא צו חיפוש רגיל.
- הצעות חוק עתידיות בנושא חדירה סמויה למחשב: יש לתת את הדעת להצעת חוק המשטרה (חדירה לחומר מחשב), התשפ"ד-2024. הצעה זו מבקשת להסמיך את בית המשפט להורות, בנסיבות מחמירות של עבירות שדינן מעל 10 שנות מאסר, על מתן צו חדירה לחומר מחשב שלא בפני עדים וללא ידיעת מחזיק המחשב (חיפוש סמוי), ככל שקיים חשש שמטרת החיפוש תסוכל אם ייערך באופן גלוי.
חיפוש בטלפון נייד בהסכמה: פסק הדין המהפכני בבג"ץ 8298/22
במשך קרוב לעשור, נהגו רשויות האכיפה לעקוף את הצורך בפנייה לבית המשפט לצורך קבלת צו חדירה לטלפון נייד או צו חדירה למחשב. החוקרים נשענו על נוהל פנימי של חטיבת החקירות ועל הנחיית פרקליט המדינה 7.14, אשר אפשרו לערוך חיפוש בטלפון הנייד בהסתמך על "הסכמתו מדעת" של הנחקר, תוך החתמתו על טופס ויתור.
פרקטיקה זו הצדיקה את עצמה בהתבסס על עקרונות הלכת בן חיים (רע"פ 10141/09), לפיה הסכמה חופשית יכולה להוות מקור סמכות חלופי לחיפוש פיזי.
אולם, ביום 31 באוגוסט 2025, ניתן פסק הדין הדרמטי בתיק בג"ץ 8298/22 הסנגוריה הציבורית נ' היועצת המשפטית לממשלה, אשר שינה את פני המפה המשפטית.
בית המשפט העליון, מפי המשנה לנשיא נועם סולברג ובהסכמת הנשיא יצחק עמית והשופט דוד מינץ, קבע פה אחד כי למשטרה אין סמכות חוקית לבצע חיפוש בטלפון נייד, חיפוש במחשב, או חדירה לחומר מחשב על בסיס הסכמת הנחקר בלבד, וכי חדירה לחומר מחשב מחייבת תמיד הצטיידות בצו שיפוטי מראש.
הנמקת בית המשפט העליון התבססה על חמישה אדנים עקרוניים המאירים את מהות הפגיעה בזכויות החשוד:
- עקרון חוקיות המנהל ודיני הסמכויות: המשטרה, כרשות מנהלית, אינה רשאית לפעול ללא הסמכה מפורשת בחוק כאשר מדובר בפגיעה בזכויות יסוד. סעיף 23א(ב) קובע בלשון חד-משמעית כי חיפוש בחומר מחשב "לא ייערך... אלא על-פי צו של שופט".
- פערי כוחות מובנים בחדר החקירות: השופטים עמדו על הקושי הפסיכולוגי של נחקר, המצוי במרחב סמכותי וכוחני, לומר "לא" לחוקריו. "הסכמה" בנסיבות אלו היא לרוב תוצר של תכתיב דינמי סמכותי ואינה משקפת אוטונומיה אמיתית של הרצון החופשי.
- אינטימיות טכנולוגית ונפח המידע: הטלפון החכם מרכז מידע בהיקפים עצומים החושפים את זהותו, מחשבותיו ונבכי נפשו של האדם. עוצמת הפגיעה בפרטיות מחייבת פיקוח שיפוטי מראש, ולא ניתן להסתפק בהסכמה פורמלית של החשוד.
- הגנה על זכויות צדדים שלישיים: חיפוש בטלפון או במחשב חושף בהכרח התכתבויות, תמונות ומידע אישי של צדדים שלישיים (בני משפחה, קולגות, לקוחות) אשר לא נתנו את הסכמתם לחיפוש ואין להם כל קשר לחשדות. צו שיפוטי הוא הכלי היחיד המאפשר לבצע סינון שיגן על צדדים אלו.
- ההבחנה מהלכת בן חיים: בית המשפט הבהיר כי להבדיל מחיפוש פיזי (בתיק או בכיסים), לגביו הקנה המחוקק לשוטר שיקול דעת רחב לבצע חיפוש ללא צו בנסיבות מסוימות, הרי שבחיפוש בחומר מחשב הוגבל שיקול הדעת המינהלי באופן מוחלט והותנה בקבלת אישור שיפוטי מקדים.
תקופת המעבר והשלכותיה המעשיות
על אף הקביעה הנחרצת בדבר אי-חוקיות הנהלים, הכיר בית המשפט בצורך למנוע פגיעה קשה ביכולות החקירה של הרשויות.
לפיכך, העניק בית המשפט תקופת מעבר של 18 חודשים מיום מתן פסק הדין.
המשמעות היא שהצהרת הבטלות של הנהלים תיכנס לתוקפה המלא רק בסוף פברואר 2027.
עד למועד זה, המצב המשפטי הקיים נותר על כנו בהרשאה זמנית.
במהלך תקופת ביניים זו, נדרשים חוקרי המשטרה ורשויות המס לפעול בהתאם לנהלים המחמירים שגובשו, הכוללים החתמה על טופס "הסכמה מדעת" תוך הבהרה מפורשת לחשוד כי זכותו לסרב לחיפוש וכי סירובו לא ייזקף לחובתו.
עם זאת, בראייה הגנתית, מומלץ לחשודים שלא לחתום על טפסים אלו ולדרוש פנייה לשופט.
מדוע המשטרה ורשות המסים תופסות מחשבים וטלפונים ניידים?
המחשב והטלפון הנייד מהווים את המקור הראייתי העשיר ביותר הקיים כיום בארגז הכלים החקירתי.
החומר המופק מהם משמש לשלוש תכליות מרכזיות המאפשרות את המשך ניהול ההליך הפלילי.
תכלית ראייתית – הוכחת עבירות באמצעות מידע דיגיטלי
המידע הדיגיטלי משמש להוכחת העבירה, קשירת קשר פלילי, זיהוי שותפים והוכחת היסוד הנפשי של החשוד.
החוקרים מפיקים מהמכשירים הודעות טקסט, תכתובות דואר אלקטרוני, היסטוריית גלישה, נתוני מיקום (GPS) ותמונות.
בחקירות של רשות המסים, החיפוש במחשבים משמש לאיתור תוכנות הנהלת חשבונות כפולות, תיעוד עסקאות "בשחור", קבלות פיקטיביות והתכתבויות המעידות על כוונה מודעת להתחמק מתשלום מס (עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה).
תכלית כלכלית – חילוט נכסים וכספים
תפיסת המחשב והמידע שבו מאפשרת לרשויות לאתר נכסים, חשבונות בנק מוסתרים בחו"ל וארנקים דיגיטליים המכילים מטבעות קריפטוגרפיים.
חומרי מחשב אלו מספקים את התשתית הראייתית הנדרשת לצורך ביצוע "תפיסה פסד"פית" זמנית של נכסים, לשם חילוטם העתידי לטובת אוצר המדינה עם סיום ההליכים וזאת כחלק מהמלחמה הכלכלית בפשיעה החמורה ובהלבנת הון.
תכלית סיכולית ומניעתית
במקרים מסוימים, המידע המצוי במחשבים משמש למניעת ביצוען של עבירות עתידיות, שיבוש הליכי משפט או השמדת ראיות.
איתור תוכניות פעולה דיגיטליות מאפשר לרשויות לסכל פעילות עבריינית או פגיעה בביטחון הציבור טרם התרחשותן.
הליכי השבת המחשב והטלפון: זכויות, לוחות זמנים ועררים
הזכות לקבלת המכשיר התפוס חזרה לידי הבעלים מוסדרת בפקודה ותלויה בסיווג המחשב ובאופן השימוש בו. ככלל, החזקת המכשיר על ידי הרשות היא אמצעי דרסטי הפוגע בקניין ובפרטיות, ולכן עליה להוות מוצא אחרון בלבד.7
מחשב אישי או טלפון חכם (שאינו בשימוש מוסד)
נתפס מחשב או טלפון שאינו בשימוש של מוסד, על המשטרה או רשות המסים להחזירו לאדם ממנו נלקח בתוך 30 ימים מיום תפיסתו. עם זאת, רשאי בית המשפט, לבקשת היחידה החוקרת, להאריך תקופה זו לתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים בכל פעם. החוקר רשאי לפנות לשופט גם בבקשה להארכת מועד לפי סעיף 23א(ז) לתקופות של שישה חודשים בכל פעם, בכפוף למתן זכות טיעון למחזיק המכשיר.
מחשב מוסדי (מחשב בשימושו של עסק או מוסד)
על מנת לצמצם את הפגיעה הכלכלית והתפעולית בעסקים, קבע המחוקק בסעיף 32(ב) לפסד"פ הגנות מיוחדות על מחשב מוסדי (כהגדרתו בסעיף 35 לפקודת הראיות)
- מחשב מוסדי או דבר המגלם חומר מחשב המשמש מוסד לא ייתפסו ולא יוחזקו על ידי הרשות אלא על פי צו מפורש של בית משפט.
- צו שניתן שלא במעמד המחזיק (במעמד צד אחד) יינתן לתקופה שלא תעלה על 48 שעות בלבד.
- הפסיקה הבהירה כי העובדה שאדם משתמש במחשב נייד אישי (כגון מחשב Mac) לצורך עיסוקו כעצמאי, אינה הופכת את המכשיר אוטומטית ל"מחשב מוסדי". תכלית הסעיף היא הגנה על מערכות מחשוב מרכזיות של עסקים וארגונים שקריסתם או השבתתם הממושכת עלולה למוטט את המוסד כולו.
הזכות לקבלת העתק המידע (סעיף 32א לפסד"פ)
אחת הזכויות החשובות ביותר העומדות לזכותו של אדם שמחשבו נתפס היא הזכות לקבל העתק מהתוכנה או מהמידע הנמצאים במחשב בתוך 4 ימים מיום התפיסה.6 עם זאת, קצין משטרה בכיר (או בעל תפקיד מקביל ברשות המסים) רשאי למנוע את מסירת ההעתק או לדחותה, אם קיים חשש סביר שמסירת ההעתק תביא לשיבוש החקירה או לביצוע עבירה.6 על החלטה למנוע מסירת העתק ניתן להגיש ערר לבית משפט השלום.
המסלול הדיוני להחזרת תפוס (סעיף 34 לפסד"פ)
כל אדם התובע זכות בחפץ שנתפס (הן החשוד עצמו והן צדדים שלישיים שנפגעו מהתפיסה) רשאי להגיש בקשה להשבת החפץ התפוס לבית משפט השלום המוסמך, מכוח סעיף 34 לפקודה. במסגרת דיון זה, תפקידו של בית המשפט הוא לבצע איזון אינטרסים ולבחון האם קיימת חלופת תפיסה הולמת שפגיעתה בקניין ובפרטיות פחותה (כגון פריקת החומר הנדרש לחקירה והחזרת המכשיר הפיזי לבעליו בהקדם).
על החלטת בית משפט השלום בעניין החזרת תפוס ניתן להגיש ערר בזכות לבית המשפט המחוזי מכוח סעיף 38א לפקודה, ועל החלטת בית המשפט המחוזי ניתן להגיש בקשת רשות ערר לבית המשפט העליון. עם זאת, בהתאם להלכת בית המשפט העליון בדנ"פ אוריך, הליך הערר לפי סעיף 38א מוגבל לשאלת החזקת החפץ הפיזי ואינו מהווה מסלול דיוני לעקיפת החלטות בדבר עצם חוקיותו של צו החדירה לחומר המחשב או קבילות התוצרים שהופקו מכוחו.
|
סוג המכשיר
|
הליך תפיסה נדרש
|
תקופת החזקה ראשונית ללא אישור שיפוטי נוסף
|
זכויות המחזיק במכשיר
|
מסלול ערעור והשגה
|
|
מחשב / טלפון אישי
|
סעיף 32(א) לפסד"פ
|
30 ימים (הארכות ב-30 ימים נוספים מעת לעת)
|
קבלת העתק בתוך 4 ימים; נוכחות בעת החיפוש; שמירה על חסיונות
|
בקשה להחזרת תפוס לפי סעיף 34; ערר לפי סעיף 38א
|
|
מחשב מוסדי (עסקי)
|
צו שיפוטי מקדים חובה
|
48 שעות (בצו שניתן במעמד צד אחד)
|
הגנה מפני השבתת העסק; הפרדת המחשב מחומר המחשב במידת האפשר
|
הגשת התנגדות לצו; בקשה דחופה להשבת המחשב הפיזי
|
סעדים משפטיים כאשר המשטרה או רשות המסים מבצעות חיפוש בלתי חוקי בטלפון או במחשב
מה קורה כאשר חיפוש בטלפון נייד או במחשב מתבצע בניגוד לחוק?
כאשר רשויות החקירה, המשטרה, רשות המסים, חוקרי מס הכנסה, חוקרי מע"מ או גורמי אכיפה אחרים חורגים מסמכותם ומבצעים חדירה למחשב, חיפוש בטלפון נייד, חיפוש דיגיטלי, עיון בחומר מחשב או תפיסת מידע דיגיטלי בניגוד לחוק – בין אם ללא צו כלל, בין אם תוך חריגה מגבולות הצו, ובין אם בהסתמך על "הסכמה" פגומה – עומדות לרשות ההגנה הגנות פרוצדורליות ומהותיות משמעותיות.
פסילת ראיות שהושגו שלא כדין: הלכת יששכרוב ודוקטרינת הפסילה הפסיקתית
האם ניתן לפסול מידע שהופק מטלפון או ממחשב שנתפסו שלא כחוק?
בהתאם לקביעת בית המשפט העליון בעניין הלכת יששכרוב, ולאחר עיגונה הסטטוטורי בתיקון פקודת הראיות, לבית המשפט מסור שיקול דעת לפסול ראיות שהושגו שלא כדין, ראיות דיגיטליות, תוצרי חיפוש בלתי חוקי, מידע שהופק מטלפון נייד, מידע שהופק ממחשב, ו-ראיות אלקטרוניות.
הפסילה תתבצע תוך איזון בין:
- אופייה וחומרתה של אי-החוקיות.
- מידת השפעתה של הפעולה הפסולה על הראיה.
- הנזק החברתי מול התועלת שבפסילת הראיה.
פגיעה בפרטיות המכשיר ללא צו חיפוש בטלפון, צו חדירה לחומר מחשב או צו שיפוטי מתאים, נחשבת לאחת ההפרות החמורות ביותר של הזכות לפרטיות, זכויות חשודים, זכויות נחקרים ו-הזכות להליך הוגן.
במקרים מתאימים, הפגם עשוי להוביל לפסילת הראיות הדיגיטליות שהופקו מהמכשיר ואף לפסילת ראיות נוספות שנולדו בעקבותיהן בהתאם לעקרונות פרי העץ המורעל.
בקשה לצו חדירה לאחר חיפוש בלתי חוקי: הלכת אוריך
האם המשטרה יכולה "לתקן" חיפוש בלתי חוקי בדיעבד?
במקרים שבהם המשטרה או רשות המסים ביצעו חיפוש בלתי חוקי בטלפון, חדירה למחשב ללא צו, או עיון במידע דיגיטלי ללא סמכות, ולאחר מכן פנו לבית המשפט בבקשה לקבלת צו חדירה רטרואקטיבי, קבע בית המשפט העליון בעניין דנ"פ אוריך אמות מידה מחמירות לבחינת הבקשה.
בית המשפט חייב להביא בחשבון את הפגם
השופט הדן בבקשה אינו רשאי להתעלם מהפגם שנפל בחקירה ועליו לבחון את נסיבות החיפוש הבלתי חוקי במסגרת ההחלטה האם לאשר את הצו המבוקש.
נבחן הקשר בין החיפוש הבלתי חוקי לבין הבקשה החדשה
יש לבחון את עוצמת הזיקה בין החיפוש הבלתי חוקי, החדירה לטלפון הנייד, החדירה למחשב, לבין הבקשה המאוחרת לקבלת צו.
ככל שהבקשה החדשה מבוססת באופן ישיר יותר על מידע שהושג שלא כדין, כך ייטה בית המשפט לדחות אותה כדי שלא לעודד פעולות בלתי חוקיות מצד רשויות החקירה.
במקרים מסוימים עדיין ניתן לאשר את הצו
כאשר מדובר בפגמים קלים שנעשו בתום לב או כאשר קיים מצע ראייתי עצמאי, ראיות נפרדות, או מקור מידע חלופי שאינו קשור לחיפוש הבלתי חוקי, עשוי בית המשפט לאשר את הצו תוך השארת שאלת קבילות הראיות לשלב המשפט עצמו.
כיצד יש לפעול כאשר המשטרה או רשות המסים תופסות מחשב או טלפון?
כללי ברזל להתמודדות עם תפיסת טלפון נייד או מחשב בחקירה
ההתמודדות מול חקירה פלילית, חקירת מס, חקירת מע"מ, חקירת מס הכנסה, עבירות כלכליות, הלבנת הון, עבירות צווארון לבן ו-תפיסת מחשבים וטלפונים ניידים מחייבת פעולה מהירה ומדויקת.
להלן מספר כללים מרכזיים:
סירוב למתן הסכמה לחדירה ללא צו: נכון לשנת 2026, ועל רקע פסק הדין בבג"ץ 8298/22, מומלץ שלא לחתום על טופסי הסכמה לחדירה לטלפון או למחשב.
יש לדרוש מהחוקרים להציג צו חדירה לחומר מחשב, צו חיפוש בטלפון, או צו שיפוטי מפורש, ולוודא כי הוא אכן מתיר את החיפוש המבוקש.
הצהרה מיידית על קיומם של חומרים חסויים: ככל שהטלפון או המחשב מכילים התכתבויות עם עורך דין, חיסיון עורך דין-לקוח, מסמכים משפטיים חסויים, או מידע אחר המוגן בדין, יש להודיע על כך באופן מפורש ובכתב כבר במעמד התפיסה.
הצהרה זו עשויה למנוע עיון בלתי מורשה בחומרים הרגישים.
דרישה לאטימת המכשיר ולשמירת שרשרת הראיות: כאשר קיים חשש לפגיעה בשלמות המידע או לעיון בלתי מורשה, ניתן לדרוש כי המכשירים או אמצעי האחסון יוכנסו לאריזה אטומה ומסומנת.
מהלך זה מסייע לשמור על שרשרת הראיות, אמינות החומר הדיגיטלי, ו-טוהר ההליך החקירתי.
דרישה לקבלת העתק המידע: אחת הזכויות החשובות ביותר היא הזכות לקבל העתק של המידע, הקבצים והתוכנות שנמצאים במחשב או במכשיר שנתפס.
דרישה זו מאפשרת לחשוד, לנישום או לעסק להמשיך בפעילותו השוטפת ולמנוע פגיעה כלכלית משמעותית.
פנייה לבית המשפט להשבת תפוס: כאשר המשטרה או רשות המסים ממשיכות להחזיק בטלפון או במחשב מעבר לנדרש, ניתן להגיש בקשה להחזרת תפוס, בקשה להשבת מחשב, בקשה להשבת טלפון נייד, או בקשה להחזרת חומר מחשב לבית משפט השלום.
במסגרת הבקשה ניתן לטעון כי קיימות חלופות מידתיות יותר שיאפשרו את המשך החקירה מבלי לפגוע באופן בלתי מידתי בזכויות הקניין, הפרטיות והעיסוק של בעל המכשיר.
סיכום: זכויות חשודים ונחקרים בתפיסת טלפונים ומחשבים
הפסיקה העדכנית מלמדת כי חיפוש בטלפון נייד, חדירה למחשב, תפיסת חומר מחשב, עיון במידע דיגיטלי ו-חקירות סייבר וחקירות מס הפכו לאחת מזירות המאבק המשפטיות החשובות ביותר במשפט הפלילי המודרני.
בתי המשפט מעניקים כיום משקל משמעותי יותר לזכויות הפרט, לפרטיות הדיגיטלית ולפיקוח שיפוטי על פעולות החיפוש. בהתאם לכך, כל אדם שנחקר ונדרש למסור מחשב, טלפון נייד או אמצעי אחסון דיגיטלי חייב להכיר את זכויותיו, לעמוד עליהן בזמן אמת ולבחון כל פעולה של רשויות החקירה באמצעות ייעוץ משפטי מקצועי ומיידי.
עו"ד אלי דורון נמנה עם עורכי הדין המובילים בישראל בתחום המשפט הפלילי, עבירות מס, חקירות רשות המסים ועבירות צווארון לבן. בזכות ניסיון מקצועי של למעלה מ־30 שנה, הכולל שירות בפרקליטות הפיסקאלית במשרד המשפטים, הוא מלווה חשודים ונחקרים בהתמודדות עם חיפושים, תפיסת מחשבים וטלפונים ניידים, חדירה לחומר מחשב וחקירות מורכבות של רשויות האכיפה.
משרד דורון, טיקוצקי ושות' מעניק מעטפת משפטית מקיפה המשלבת מומחיות במשפט פלילי, דיני מסים וליטיגציה כלכלית, ומסייע ללקוחותיו להגן על זכויותיהם, לשמור על פרטיותם ולנהל באופן מיטבי משברים משפטיים וחקירתיים כבר מהשלבים הראשונים של החקירה.
חיפוש 
סגור 
