בית המשפט המחוזי דחה את עמדת שלטונות מעמ וקבע כי החשבוניות שחברה גדולה בצפון קיבלה מספקיה במיליוני שקלים אינן חשבוניות פיקטיביות

בית המשפט המחוזי בחיפה, כב' השופט רון סוקול, קיבל ביום 3.10.2012 את מרבית טענותיה של חברת פרופאל, חברה גדולה מהצפון בעלת מפעל לייצור ועיבוד פרופילי אלומיניום, וקבע כי מרבית החשבוניות שזו קיבלה מספקיה אינן פיקטיביות כפי שטענו שלטונות מע"מ. בית המשפט ביטל את רוב שומת התשומות ששלטונות מע"מ הוציאו למפעל במיליוני שקלים וחייב את רשויות מע"מ בהוצאות משפט.

בעקבות חקירה שהחלה בשנת 2008 כנגד עוסקים בענף המתכות החליטו רשויות מע"מ שלא להכיר בתשומות שדרשה חברת פרופאל בטענה כי החשבוניות שהוצאו לה על ידי שבעה מספקיה שקרן המס הנגזר מהן עומד על כ – 2.4 מיליון ₪ הוצאו שלא כדין ומדובר ב"חשבוניות פיקטיביות". לטענת שלטונות מע"מ, הסחורה שהחברה קיבלה לא נרכשה מאותם שבעה ספקים המופיעים על גבי החשבוניות אלא מאדם אחר בשם ראיד שתייה וכן נטען כי ביחס לחלק מהחשבוניות נמצאו פגמים טכניים המונעים את ניכוי התשומות.

החברה, באמצעות עורך דינה תמיר קלדרון ממשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי ושות', ערערה על החלטת רשויות מע"מ לבית המשפט המחוזי (ע"מ 12837-01-09) וטענה כי המחלוקת אינה על עצם רכישת התשומות, אלא רק על הפגמים הנטענים בחשבוניות. החברה הבהירה כי פעלה כדין, בדקה את זהות הספקים, קיבלה מהם את כל המסמכים הרלבנטיים ועל כן לא נפל פגם בניכוי התשומות. לטענת החברה, הספקים הם שביצעו את העסקאות עימה ואותו ראיד שתייה שימש, בחלק מהמקרים בלבד, כנהג משאית. החברה טענה כי אפילו יתברר, בניגוד לטענתה, כי לא הספקים הם שמכרו את הסחורות הרי יש להתיר לה את הניכוי שכן פעלה בתום לב ונקטה בכל האמצעים הסבירים לוודא כי החשבוניות הוצאו לה כדין.

במסגרת טענותיה הציגה החברה ראיות ומסמכים ספציפיים רלוונטיים לכל ספק וספק באופן נפרד על מנת להוכיח את טענותיה. כמו כן טענה כי בכל הקשור לחלק מהספקים עומדת כנגד מע"מ טענה ל"השתק שיפוטי" - טענותיהם בפני בית המשפט עומדים בניגוד ובסתירה לעמדתם בהליכים משפטיים אחרים שאלו מנהלים כנגד חלק מהספקים.   

בית המשפט המחוזי בפסק דין מנומק קיבל את מרבית טענותיה של החברה כאשר בחן הוא את החשבוניות שהוצאו על ידי כל אחד מהספקים. תחילה בדק בית המשפט לגבי כל ספק האם הוא אכן הגורם שסיפק את הסחורה והתקשר בעסקה עם החברה ובאם לאו האם הוכח כי החברה נקטה בכל האמצעים הסבירים לוודא את נתוני העסקה. כמו כן דן בית המשפט בטענותיו של עו"ד קלדרון בדבר מניעות ו"השתק שיפוטי" שחל על רשויות מע"מ בחלק מהעוסקים, לאור העובדה שטענותיהם בערעור עומדות בסתירה ובניגוד לעמדתם בהליכים משפטיים אחרים המתנהלים כנגד אותם עוסקים.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענותיו של עו"ד קלדרון וקבע כי אכן עומדת כנגד מע"מ טענת "השתק שיפוטי" כנגד חלק מהעוסקים וכי במרבית המקרים הוכח כי החשבוניות הוצאו על ידי מי שביצע את העסקה וכי לא נפל כל פגם בניכוי מס התשומות שהיה כלול בהן. על כן מתקבל הערעור באופן חלקי.

בסיום פסק הדין קבע בית המשפט כי הואיל ומרבית טענות הערעור, אך לא כולן, התקבלו, הוא מחייב את רשויות מע"מ לשלם לחברה הוצאות ההליך בסך של 15,000 ₪.