מאת:
28/10/2026

תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
שיפצתם נכס שכור? ייתכן שגם המשכיר חייב במס – והשוכר זכאי לניכוי הוצאות.
השקעות בשיפורים במושכר עלולות ליצור השלכות מס משמעותיות לשני הצדדים. מתי השיפוץ נחשב להכנסה של המשכיר? האם החיוב במס נדחה עד לפינוי הנכס? וכיצד יכול השוכר לנכות את הוצאות ההתאמה?
המאמר מסביר את כללי המיסוי, הפסיקה והסיכונים שחשוב להכיר לפני שחותמים על הסכם שכירות או משקיעים בשיפוץ הנכס.
 

סוגיית השיפורים במושכר בדיני המס: סיווג מהותי, מועד החיוב עם שלילת החזקה ומשטרי הניכוי

המסגרת הנורמטיבית ומורכבות הממשק בין הוני לפירותי

סוגיית הטיפול המיסויי בשיפורים במושכר (Leasehold Improvements) ניצבת בנקודת החיכוך שבין מיסוי פירותי למיסוי הוני, ומציבה אתגר פרשני מתמשך בדיני המס בישראל. ביסוד הסוגיה עומדת מציאות כלכלית שכיחה: שוכר משקיע משאבים כספיים בהתאמת המקרקעין לצרכיו העסקיים, בין אם בדרך של שיפוץ והתאמת מבנה קיים ובין אם בדרך של הקמת מבנים או מחוברים חדשים על גבי מקרקעי הזולת.
מבחינה חשבונאית ומיסויית, הוצאה מעין זו אינה מיועדת לשמירה על הקיים, אלא מהווה השקעה הונית המביאה ליצירת "יתרון מתמיד" בנכס. השקעה זו יוצרת פיצול משפטי וכלכלי מובנה; השוכר, שאינו בעל הקניין בקרקע, מוציא הוצאה הונית על נכס שייוותר בסופו של יום בבעלות המשכיר, בעוד המשכיר עשוי לקבל לידיו נכס שהושבח במימון חיצוני. מצב דברים זה מציב שתי שאלות יסוד שלובות: האחת, האם ומתי צומחת למשכיר הכנסה רעיונית בשווה כסף החייבת במס לפי סעיף 2(6) לפקודת מס הכנסה; והשנייה, באיזה אופן ובאילו תנאים זכאי השוכר לנכות את עלות השקעתו כנגד הכנסותיו השוטפות, חרף הסייגים הכלליים לאיסור ניכוי הוצאות הוניות הקבועים בסעיף 32 לפקודה.
 

מישור המשכיר: המבחנים המהותיים לסיווג שיפורים כדמי שכירות בשווה כסף

המסגרת הנורמטיבית למיסוי המשכיר נשענת על סעיף 2(6) לפקודת מס הכנסה, המטיל מס על הכנסה שמקורה ב"דמי שכירות, תמלוגים, דמי מפתח, פרמיות ורווחים אחרים שמקורם באחוזת-בית או בקרקע". מושכלות ראשונים בדיני המס קובעים כי תמורה אינה חייבת להשתלם במזומן דווקא, וכי תמורה ב"שווה כסף" שקולה לתמורה כספית ישירה. כאשר שוכר מבצע עבודות בנייה או השבחה בנכס ללא דרישת שיפוי מהמשכיר, עשויות עבודות אלו להוות תשלום דמי שכירות בעין בעד זכות השימוש במקרקעין.
בתי המשפט ורשות המסים גיבשו שלושה מבחנים מהותיים לצורך הכרעה האם עבודות שבוצעו במושכר ייחשבו כהכנסה בידי בעל הנכס:
מבחן התמורה החוזית בוחן את מערכת ההסכמים שבין הצדדים במבט מהותי ולא רק צורני. השאלה המרכזית היא האם השיפורים בוצעו כחלק מן ההתחייבות החוזית של השוכר כתחליף לדמי שכירות מלאים. ככל שדמי השכירות החוזיים הופחתו במפורש או במשתמע אל מתחת למחיר השוק הראוי כנגד התחייבות השוכר להשקיע במושכר, מתחזקת המסקנה כי ההשקעה מהווה דמי שכירות בעין. לעומת זאת, אם דמי השכירות הנקובים משקפים תנאי שוק מלאים ואין תניה המחייבת את השוכר לבצע השקעות לטובת המשכיר, נחלשת הנטייה לראות בשיפורים תמורה לפי סעיף 2(6).
מבחן הנהנה העיקרי מתמקד בזהות הגורם הכלכלי המפיק את עיקר התועלת מן ההשבחה. לצורך יישום מבחן זה נבחנים אופי השיפורים, אורך חייהם הכלכלי ומשך תקופת השכירות. כאשר השיפורים הם בעלי אופי ספציפי וייעודי המשרת אך ורק את עיסוקו של השוכר (כגון חלוקה פנימית מיוחדת למעבדה), ומשך השכירות עולה בקנה אחד עם אורך חיי הנכס כך שהשיפורים מתבלים במלואם במהלך התקופה, השוכר הוא הנהנה העיקרי ואין לחייב את המשכיר במס. מנגד, כאשר מדובר בהשבחות מבניות יסודיות המעלות את ערך הנכס באופן קבוע ומאפשרות למשכיר להפיק מהן תועלת כלכלית גם לאחר תום תקופת השכירות, המשכיר הוא הנהנה המרכזי וההשבחה תיחשב כהכנסה בידיו.
מבחן ההתנדבות לעומת כפייה חוזית בוחן האם השוכר ביצע את השיפורים באופן וולונטרי לרווחתו הבלעדית ללא תיאום או חיוב מצד המשכיר. הפסיקה המוקדמת ראתה בהתנדבות השוכר אינדיקציה לכך שלא מדובר בהכנסה בידי המשכיר. ואולם, בפסיקה המודרנית הודגש כי המבחן אינו חזות הכול; כפי שנקבע בעמ"ה 1065/02 בר-בנין רוני נ' פקיד שומה תל-אביב 4, גם פעולה הנחזית כהתנדבותית מצד השוכר עשויה להתגבש כהכנסה בידי המשכיר אם במישור התוצאה הכלכלית צמחה למשכיר טובת הנאה ממשית שהוענקה לו ללא תמורה.
 

מבחן סיווג

הגדרה ומהות כלכלית

מאפיינים השוללים חיוב במס אצל המשכיר

מאפיינים המבססים זקיפת הכנסה לפי סעיף 2(6)

פסיקה מנחה

מבחן התמורה החוזית

בחינה האם ההשקעה מהווה חלף תשלום כספי בעד השימוש במושכר

תשלום דמי שכירות במחירי שוק מלאים ללא תלות בעבודות ההתאמה

דמי שכירות מופחתים או ויתור על תשלום כנגד התחייבות לביצוע שיפורים

ע"א 10839/04 גרינברג

מבחן הנהנה העיקרי

איתור הגורם הכלכלי הנהנה מאורך החיים השימושי של ההשקעה

שיפורים ספציפיים ומתכלים המשרתים את השוכר בלבד בתקופת החוזה

שיפורים מבניים יסודיים המעלים את ערך הנכס מעבר לתקופת השכירות

עמ"ה 1065/02 בר-בנין; חוזר 5/2011

מבחן ההתנדבות

בדיקת המקור הנורמטיבי להשקעה – יוזמת השוכר או דרישת המשכיר

עבודות שבוצעו לנוחות השוכר ללא התחייבות הסכמית וללא תיאום

השקעה מחויבת בהסכם, כפויה, או שנעשתה במסגרת יחסים מיוחדים

עמ"ה 1065/02 בר-בנין; עמ"ה 1152/00 וייס

 

עיתוי ההכרה בהכנסה: שלילת החזקה, עמדת הפסיקה והוראות רשות המסים

סוגיית עיתוי ההכרה בהכנסה בידי המשכיר עוררה מחלוקת משפטית עמוקה. במישור העיוני קיימות שלוש נקודות זמן אפשריות למיסוי: מועד ביצוע השיפורים בפועל; פריסה שוטפת על פני שנות השכירות; ומועד סיום יחסי השכירות והשבת החזקה לידי המשכיר.
בפסיקה המוקדמת, כגון ע"א 308/57 פקיד השומה נ' שבתאי מנחם, חויב המשכיר במס באופן מיידי עם תום עבודות הבנייה. באותה פרשה הקים החוכר שתי קומות נוספות על גבי הבניין של מנחם, ובעל הנכס מימש אופציה חוזית לקבלת החזקה בדירות התפוסות באופן מיידי תמורת סכום מוסכם. בנסיבות אלו, שבהן הזכות המשפטית והשליטה הכלכלית התגבשו לאלתר עם סיום הבנייה, נקבע כי אירוע המס חל באותה שנת מס.
מנגד, בהתקשרויות שכירות מסחריות ארוכות טווח שבהן השוכר מחזיק בנכס ומשתמש בו באופן בלעדי, אימצה הפסיקה גישה שונה לחלוטין. ההלכה המרכזית נפסקה בע"א 10839/04 פקיד שומה באר שבע נ' אליהו גרינברג, שם נקבע כי ככלל, יש לראות בשיפורים במושכר הכנסה בידי המשכיר רק בשנת המס שבה הסתיים חוזה השכירות והנכס חזר לחזקתו של המשכיר. פסק הדין ביסס את הקביעה כי המועד שבו קמה למשכיר הזכות הממשית לקבלת המושכר יחד עם השיפורים הוא המועד הקובע לעניין אירוע המס.
ההנמקה המשפטית והכלכלית להלכה זו, הרואה בוויתור השוכר על החזקה את נקודת המיסוי, נשענת על שלושה אדנים מובהקים:
ראשית, כל עוד השוכר מפעיל את זכות החזקה הבלעדית הנתונה לו בדין מכוח חוק השכירות והשאילה, נשללת מבעל הנכס כל יכולת הנאה כלכלית עצמאית מן השיפורים. המשכיר אינו יכול לתפוס חזקה בנכס, אינו יכול לעשות בו שימוש עצמי, ואינו יכול להשכירו לצד שלישי תמורת דמי שכירות מוגדלים המשקפים את ההשבחה. מיסוי המשכיר במועד הביצוע עומד בסתירה לעקרון יכולת התשלום (Ability to Pay), שכן הוא מטיל נטל מס כבד בגין תמורה תיאורטית נעדרת נזילות ונעדרת יכולת שימוש בפועל.
שנית, ההשקעה בשיפורים חשופה במהלך תקופת השכירות לבלאי טבעי, התיישנות טכנולוגית, הריסה פיזית או ביצוע שינויים מבניים נוספים בידי השוכר. חיוב המשכיר במס במועד הבנייה עלול להוביל למיסוי רווח רעיוני שיתנדף במרוצת השנים, בניגוד לעקרון גביית מס אמת. לעומת זאת, בעת פינוי המושכר והחזרת החזקה לבעלים, השיפורים מתגבשים לכדי נכס מוחשי בעל ערך שיורי ודאי, אשר אותו ניתן לאמוד באופן מדויק.
שלישית, גישה זו עולה בקנה אחד עם הכרעות בתי המשפט המחוזיים. בעמ"ה 143/91 דן מרדכי נ' פקיד שומה חיפה הובהר כי את שווי ההשבחה יש לכמת רק בשים לב לתום תקופת ההחזקה ולא במועד שבו בוצעו העבודות. באופן דומה, בעמ"ה 1065/02 בר-בנין רוני, אף שבית המשפט בחן את שווי ההטבה שנבעה עם גמר הבנייה, הוא קבע מנגנון שומה המחייב להוון את ערך השיפורים למועד השבת החזקה תוך ניכוי מלוא הפחת והבלאי לאורך תקופת החכירה. בכך אוששה התפיסה כי הכנסת המשכיר אינה שווי ההשקעה המקורית, אלא אך ורק הערך השיורי המועבר לשליטתו עם פקיעת החזקה של השוכר.
רשות המסים אימצה רציונל זה בהנחיותיה במסגרת חוזר מס הכנסה 5/2011, תוך התאמתו למנגנוני הגנה כנגד דחיית מס בלתי סבירה. על פי החוזר, סעיף 8ב לפקודה מחייב אמנם מיסוי דמי שכירות מראש על בסיס מזומן, אולם בהכנסה בשווה כסף מסוג שיפורים במושכר, החיוב יחול רק במועד המוקדם מבין ארבעה אירועים:
  1. סיום תקופת ההשכרה והחזרת החזקה לידי המשכיר.
  2. מכירת הנכס המושכר לצד שלישי, המהווה מימוש הוני של ההשבחה בטרם סיום השכירות.
  3. שימוש המשכיר בחלק מהשיפורים עוד במהלך תקופת ההסכם.
  4. גיבוש זכאות המשכיר לפיצוי ביטוחי או נזיקי בגין פגיעה בשיפורים אלו.
משמעות מנגנון זה היא כי כל עוד השוכר מחזיק בנכס ומשתמש בו, אירוע המס מושעה. לעניין זה נודעת חשיבות מכרעת לתקופות אופציה הנתונות לשוכר. מימוש אופציה להארכת תקופת השכירות דוחה את עיתוי ההכרה בהכנסה עד לפקיעת האופציה והפינוי בפועל. יתרה מזאת, חלוף הזמן שוחק את שווי ההשבחה באמצעות פחת כלכלי מצטבר; בהסכמי שכירות ארוכי טווח הכוללים אופציות ממושכות, עשוי שווי השיפורים בעת פינוי הנכס להגיע לאפס, ובכך לא תיווצר בידי המשכיר כל הכנסה חייבת.
 

מישור השוכר: ניכוי הוצאות התאמה, פחת ומנגנון הפינוי המוקדם

מהעבר השני של העסקה, השוכר נדרש להתמודד עם שאלת ההכרה בהוצאות שהוציא. נקודת המוצא בפקודת מס הכנסה מעוגנת בסעיף 32(3), האוסר ניכוי של השקעות הוניות מההכנסה החייבת. הוצאה להתאמת מושכר יוצרת יתרון כלכלי הנפרש על פני מספר שנות מס, ולפיכך אינה מותרת בניכוי שוטף לפי סעיף 17 רישא לפקודה.
בפסיקה ובפרקטיקה נהוג להבחין בין שני סוגי השקעות שמבצע השוכר:
הוצאות לתיקונים שוטפים מותרות בניכוי מלא בשנת המס שבה הוצאו, מכוח סעיף 17(3) לפקודה, המתיר ניכוי הוצאות לשמירה על שלמותם של חצרים ששימשו בהשגת ההכנסה. אולם, סעיף זה חל אך ורק על הוצאות לשמירה על הקיים, חידוש של חלק מנכס קיים או תיקון בלאי רגיל. כאשר העבודות משנות את ייעוד הנכס, מרחיבות את שטחו או מקנות לו שכלול מהותי שלא היה בו קודם, מדובר בהוצאת השבחה הונית הנחסמת בסעיף 32(4) לפקודה.
במטרה ליצור מסלול סדור לניכוי השקעות הוניות אלו, הותקנו תקנות מס הכנסה (כללים בדבר ניכוי הוצאות להתאמת מושכר), התשנ"ח-19986. תקנות אלו יצרו הסדר ניכוי מואץ ייעודי:
השוכר רשאי לנכות הוצאות להתאמת המושכר בשיעור קבוע של 10% בכל שנת מס, פריסה על פני עשר שנים. הניכוי מותנה בהתקיימותם המצטברת של שלושה תנאים הקבועים בתקנה 1: המושכר משמש בייצור הכנסתו של השוכר; השוכר והמשכיר אינם צדדים "קרובים" כמשמעותם בסעיף 88 לפקודה ואינם נתונים לשליטה משותפת; ותקופת השכירות הכוללת, לרבות כל תקופת אופציה להארכתה, אינה עולה על 25 שנים.
זיקה מובהקת נוספת לשאלת החזקה במושכר קבועה בתקנה 2(ב) לתקנות התאמת מושכר. תקנה זו קובעת כי עם סיום תקופת השכירות ופינוי המושכר בפועל על ידי השוכר בטרם חלפו עשר שנות הפריסה, תותר לניכוי מלא בשנת הפינוי יתרת ההוצאות שטרם נוכתה. אם השוכר קיבל מהמשכיר או מצד ג' החזר כספי או פיצוי בגין ההתאמות שהותיר מאחוריו, יופחת סכום זה מיתרת ההוצאות המותרת בניכוי. בכך משלים המחוקק את ההקבלה הכלכלית: כשם שהמשכיר אינו מממש את הכנסתו אלא עם קבלת החזקה, כך גם השוכר ממצה את יתרת הוצאותיו ההוניות במועד שבו נשללת ממנו החזקה בנכס2.
 

מסלול הניכוי בידי השוכר

מקור נורמטיבי

שיעור הניכוי השנתי

תנאי סף עיקריים ומגבלות תחולה

דין היתרה במועד שלילת החזקה / פינוי המושכר

תיקונים שוטפים

סעיף 17(3) לפקודה

100% בשנת ההוצאה

שמירה על הקיים בלבד; איסור על שכלול או השבחה מהותית

מוצה בשנה הראשונה; אין יתרה לפריסה

תקנות התאמת מושכר

תקנות התאמת מושכר, התשנ"ח-1998

10% לשנה (במשך 10 שנים)

שימוש לייצור הכנסה; היעדר יחסי קרבה או שליטה; תקופה של עד 25 שנה

יתרת העלות הבלתי מנוכה מותרת בניכוי מלא בשנת הפינוי לפי תקנה 2(ב)

פחת הוני כללי

תקנות מס הכנסה (פחת), 1941

בהתאם ללוחות הפחת (2%–4% למבנה)

חל בעסקאות בין צדדים קשורים או בתקופות שכירות העולות על 25 שנים

יתרת העלות הבלתי מופחתת תיחשב כהפסד הון מנכס שהופקר או נמכר

 

המקרה המיוחד: הכשרת משרד בבית מגורים פרטי לשימוש חברה בשליטה

סוגיה מורכבת ובעלת רגישות שומתית גבוהה עולה במצבים שבהם בעל שליטה משפץ חלק מבית מגוריו הפרטי לשם ייעודו כמשרד לחברה שבבעלותו, תוך מימון העבודות מקופת החברה. תכנון זה נתקל במערכת סייגים סטטוטוריים מחמירה.
נקודת התורפה הראשונה נעוצה בהוראת סעיף 32(1) לפקודה, האוסרת במפורש ניכוי "הוצאות בית או פרטיות". נכס מגורים נתפס בדיני המס כנכס פרטי מובהק. עבודות בנייה, הרחבה או שיפוץ המבוצעות בו נחזות כהוצאות מעורבות המשביחות את שווי הנכס כולו. מאחר שדיני המס בישראל פוסלים ניכוי של הוצאה מעורבת שלא ניתן לבודד בה את המרכיב הפירותי המדויק ששימש כולו בייצור ההכנסה, נשללת זכותה של החברה או של היחיד לנכות הוצאות אלו באופן שוטף.
בנוסף, תקנות התאמת מושכר מחריגות במפורש בסעיף ההגדרות מצבים שבהם מתקיימים יחסי קרבה או שליטה בין המשכיר לשוכר. כפועל יוצא, החברה מנועה מלתבוע ניכוי מואץ בשיעור של 10% בגין ההשקעות שביצעה בנכסו של בעל השליטה.
 
השלכות המס של מהלך זה עלולות להיות חמורות ביותר:
מבחינת בעל השליטה, מימון השיפורים בנכסו הפרטי על ידי החברה עשוי להיות מסווג מחדש על ידי פקיד השומה כטובת הנאה כלכלית שנמשכה מהחברה. בהתאם לנסיבות, הסכום יסווג כדיבידנד לפי סעיף 2(4) לפקודה או כמשיכת בעלים לפי סעיף 3(ט1), ויתחייב במס מלא בידי היחיד. לחלופין, אם ייקבע כי מדובר בדמי שכירות ששולמו בדרך של שיפורים במושכר, המשכיר לא ייהנה מדחיית מס עד לפינוי המושכר; זאת משום שבמערכת יחסים שבין בעל שליטה לחברתו אין ניתוק חזקה אמיתי, ופקיד השומה עשוי לטעון כי בעל השליטה נהנה מן ההשבחה כבר במועד ביצועה.
מבחינת החברה, הוצאות הבנייה והשיפוץ ייפסלו בניכוי שוטף לפי סעיף 32(3) וסעיף 32(4) לפקודה, בהיותן השקעה הונית בנכס שאינו שייך לה ואינו עומד בתנאי תקנות התאמת מושכר.
במישור מס ערך מוסף, סעיף 41 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, מתיר ניכוי מס תשומות אך ורק על עסקאות ששימשו במישרין לפעילות העסקית החייבת במס. כאשר מדובר בשיפוץ חלק מדירת מגורים, רשויות מע"מ פוסלות באופן עקבי את ניכוי מס התשומות בגין עבודות הבנייה, בטענה כי מדובר בהשבחת נכס מקרקעין פרטי של בעל המניות.
 

יחסי הגומלין עם מיסוי רווחי הון ומיסוי מקרקעין בעת מימוש הנכס

ההכרעה בסיווג השיפורים ובמועד מיסויים במהלך תקופת השכירות מקרינה באופן ישיר על חבות המס במועד מכירת המקרקעין בעתיד, במסגרת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, או פרק ה' לפקודת מס הכנסה.
העיקרון המנחה הוא מניעת כפל מס מחד גיסא, ומניעת כפל פטור מאידך גיסא. לפי סעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, "שווי הרכישה" בעת חישוב השבח מותאם באמצעות הפחתת סכומי הפחת שנוכו או שהיו ניתנים לניכוי על פי פקודת מס הכנסה.
אם המשכיר חויב במס הכנסה לפי סעיף 2(6) במועד החזרת החזקה בגין הערך השיורי של השיפורים, שווי זה מהווה השקעה מוכרת המתווספת לעלות ההונית של הנכס. בעת מכירת המקרקעין בעתיד, המשכיר זכאי להוסיף סכום זה לשווי הרכישה המקורי או כניכוי לפי סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין, בדומה להשבחה שביצע מכיסו5. ככל שממועד קבלת החזקה ועד למועד המכירה היה המשכיר זכאי לנכות פחת בגין שיפורים אלו כנגד הכנסות שכירות שוטפות, ינוכה פחת זה משווי הרכישה לצורך חישוב השבח.
לעומת זאת, אם השיפורים סווגו ככאלו ששירתו את השוכר בלבד ולא הוטל מס על המשכיר בעת סיום השכירות (למשל עקב התבלות מלאה של ההתאמות), המשכיר אינו רוכש כל "בסיס מס" (Tax Basis) בשיפורים. במצב שבו נותר לשיפורים ערך מסחרי כלשהו בעת מכירת הנכס לקונה חדש, מלוא התמורה הנובעת מהם תיכלל בשבח המקרקעין ותחויב במס רווחי הון ריאלי, מבלי שהמשכיר יוכל להזדכות בעלות הרעיונית שלא מוסתה בעבר.
במקרים של דירות מגורים שהושכרו, יש לתת את הדעת להוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 5/2007 ולפסיקה בעניין מאיר ועזבון המנוחה לשם, הקובעות כי בעת מכירת הדירה ינוכה משווי הרכישה הפחת המרבי שהיה ניתן לדרוש בדין, אף אם המשכיר בחר במסלול הפטור ממס על דמי השכירות או במסלול המס המופחת של 10%14. לפיכך, זקיפת שיפורים במושכר כהכנסה אצל המשכיר, המאפשרת יצירת בסיס עלות חדש, טעונה שקלול מדויק של שחיקת שווי הרכישה באמצעות מנגנון הפחת הסטטוטורי.
 

מסקנות ודגשים יישומיים לתכנון עסקאות שכירות

ניתוח הדין הפוזיטיבי, הפסיקה והנחיות רשות המסים ממחיש כי שאלת שלילת החזקה והשבתה היא אבן הראשה של סוגיית השיפורים במושכר.
בניגוד לגישה המוקדמת שראתה בעצם השלמת הבנייה אירוע מס, התגבשה בפסיקת בית המשפט העליון בעניין גרינברג ובחוזר מס הכנסה 5/2011 ההבנה הכלכלית כי אין למסות את המשכיר כל עוד השוכר מחזיק בנכס באופן בלעדי. טובת ההנאה של המשכיר מתגבשת לכדי תמורה כלכלית ברת-כימות וברת-מימוש רק כאשר השוכר מוותר על החזקה, מפנה את המושכר ומעביר את השליטה המלאה בנכס לידי הבעלים.
לאור תובנות אלו, מומלץ לנקוט במספר צעדים מעשיים בעת עריכת הסכמי שכירות מסחריים:
במישור החוזי, יש להגדיר באופן מפורש את מנגנון הטיפול בשיפורים עם פקיעת ההסכם. אם מוסכם כי על השוכר חלה חובת השבת המצב לקדמותו תוך סילוק כל ההתאמות, יש בכך כדי לשמוט את הקרקע תחת טענת פקיד השומה לקיומה של הכנסה בידי המשכיר2. אם מוסכם כי השיפורים יישארו בנכס ללא תמורה, יש לעגן בהסכם כי דמי השכירות משקפים את מחיר השוק המלא ללא קשר לשיפורים, וכי השיפורים בוצעו להתאמת הנכס לצרכיו הבלעדיים של השוכר.
במישור תכנון תקופת השכירות, יש לזכור כי קיומן ומימושן של אופציות להארכת השכירות דוחים את עיתוי ההכרה בהכנסה אצל המשכיר ומגדילים את הבלאי הכלכלי הנצבר של ההשבחה2. פריסה ממושכת של תקופת ההחזקה עשויה להביא את שווי השוק השיורי של ההשקעות לאפס במועד הפינוי, ובכך לאיין את חבות המס לפי סעיף 2(6).
מנגד, בעסקאות בין צדדים קשורים – ובפרט בהשקעות של חברה בחלק מבית מגוריו של בעל השליטה – נדרשת זהירות מופלגת. אי-תחולת תקנות התאמת מושכר, לצד מחסום סעיף 32(1) להוצאות מעורבות והיעדר ניתוק חזקה אותנטי, מציבים סיכון מוחשי לסיווג מחדש של ההשקעה כדיבידנד או משיכת בעלים בידי היחיד, תוך שלילת ניכוי ההוצאה בחברה ופסילת מס התשומות במע"מ. התקשרויות מסוג זה מחייבות קבלת חוות דעת שמאית מקדימה, תיחום פיזי ומשפטי ברור של השטח המושכר, וקביעת תנאי תמורה התואמים באופן מובהק עסקאות בין צדדים עצמאיים בשוק החופשי


לסיכום

שיפורים במושכר מעוררים סוגיות מס מורכבות הנוגעות הן למשכיר והן לשוכר. כאשר השוכר משקיע בשיפוץ, בבנייה או בהשבחת נכס שאינו בבעלותו, עשויה להיווצר למשכיר הכנסה בשווה כסף החייבת במס, בהתאם לאופי השיפורים, לתנאי ההתקשרות ולזהות הנהנה העיקרי מההשבחה.
בהתאם להלכת גרינברג ולהנחיות רשות המסים המתוארות במאמר, לעיתוי החזרת החזקה במושכר חשיבות מרכזית בקביעת מועד החיוב במס של המשכיר. מנגד, השוכר עשוי להיות זכאי לניכוי הוצאות התאמת המושכר בשיעור של 10% לשנה, בכפוף לתנאים הקבועים בתקנות, ובמקרים של פינוי מוקדם אף לניכוי יתרת ההוצאות שטרם נוכתה.
המאמר מדגיש גם את הסיכונים המיסויים בשיפוץ נכס פרטי באמצעות חברה שבשליטת בעל הנכס, לרבות אפשרות לסיווג ההשקעה כדיבידנד או משיכת בעלים, שלילת ניכוי הוצאות והשלכות מע"מ. תכנון נכון של הסכם השכירות, תקופת ההחזקה ואופן הטיפול בשיפורים עשוי להיות בעל משמעות כלכלית ניכרת.
.

שיפורים במושכר עלולים להפוך השקעה עסקית לגיטימית לחשיפת מס משמעותית, הן עבור המשכיר והן עבור השוכר. סיווג שגוי של ההוצאות, קביעת מועד חיוב לא נכון או השקעה בנכס של בעל שליטה באמצעות חברה עלולים להוביל למחלוקות מול רשות המסים ולחיובי מס בלתי צפויים.

עו"ד אלי דורון וצוות מחלקת המיסים במשרד דורון, טיקוצקי ושות' משלבים ניסיון בדיני מס, מיסוי מקרקעין ומע"מ, ומלווים בעלי נכסים, שוכרים, חברות ובעלי שליטה בבחינת השלכות המס של עסקאות שכירות והשקעות במושכר. הליווי כולל בחינת מבנה ההתקשרות, תכנון מס, זיהוי מוקדם של חשיפות והתנהלות מול רשות המסים, במטרה להגן על האינטרסים הכלכליים של הלקוח ולמצות את האפשרויות העומדות לרשותו על פי דין.

 

 
 
 
 

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-425105

 
 
 
 
 

שאלות ותשובות בנושא שיפורים במושכר - מיסוי המשכיר וניכוי הוצאות השוכר 

מה זה שיפורים במושכר ואיך הם משפיעים על המס?

Plus Mins

שיפורים במושכר הם השקעות שמבצע שוכר בנכס שאינו בבעלותו, כגון שיפוץ, התאמת מבנה או בנייה. השקעות אלו עשויות ליצור הכנסה חייבת במס אצל המשכיר ולהקנות לשוכר אפשרות לניכוי הוצאות בהתאם לתנאי הדין.

 

האם משכיר חייב במס על שיפוצים שביצע השוכר בנכס?

Plus Mins

בנסיבות מסוימות, שיפורים במושכר עשויים להיחשב כהכנסה בשווה כסף של המשכיר, החייבת במס לפי סעיף 2(6) לפקודת מס הכנסה. הבחינה מתבססת על תנאי ההסכם, זהות הנהנה העיקרי מהשיפורים והערך הכלכלי שנוצר למשכיר.

 

מתי צריך לשלם מס על שיפורים במושכר?

Plus Mins

בהתאם להלכת גרינברג, ככלל, מועד החיוב במס של המשכיר הוא בעת סיום השכירות והחזרת החזקה בנכס. חוזר מס הכנסה 5/2011 מתייחס גם לאירועים נוספים שעשויים להקדים את החיוב, ובהם מכירת הנכס או שימוש המשכיר בשיפורים.

 

האם שוכר יכול לנכות הוצאות שיפוץ של נכס שכור?

Plus Mins

כן, בכפוף לתנאים. תקנות מס הכנסה בדבר ניכוי הוצאות להתאמת מושכר מאפשרות לשוכר לנכות הוצאות התאמה בשיעור של 10% לשנה, בפריסה לעשר שנים, כאשר מתקיימים התנאים הקבועים בתקנות.

 

מה ההבדל בין הוצאות תיקון להוצאות השבחה במושכר?

Plus Mins

הוצאות תיקון שוטפות שנועדו לשמור על הקיים עשויות להיות מותרות בניכוי בשנת המס שבה הוצאו. לעומת זאת, עבודות המשביחות את הנכס, מרחיבות אותו או משנות את ייעודו נחשבות להשקעה הונית, שהניכוי שלה כפוף לכללים אחרים.

 

מה קורה להוצאות השיפוץ אם השוכר עוזב לפני שעברו עשר שנים?

Plus Mins

כאשר השוכר מפנה את המושכר לפני תום תקופת הניכוי, ניתן לנכות בשנת הפינוי את יתרת הוצאות ההתאמה שטרם נוכתה, בהתאם לתנאי התקנות. אם התקבל החזר כספי או פיצוי בגין ההתאמות, הוא יופחת מהיתרה המותרת בניכוי.

 

האם חברה יכולה לנכות הוצאות שיפוץ של משרד בבית בעל השליטה?

Plus Mins

כאשר חברה מממנת שיפוץ בחלק מביתו הפרטי של בעל השליטה, מתעוררות מגבלות משמעותיות על ניכוי ההוצאות. תקנות התאמת מושכר אינן חלות על התקשרויות בין צדדים קשורים, וההשקעה עשויה להיחשב כהוצאה הונית או פרטית שאינה מותרת בניכוי שוטף.

 

האם שיפוץ בית פרטי על חשבון החברה נחשב לדיבידנד

Plus Mins

בנסיבות מסוימות, מימון שיפורים בנכס פרטי של בעל שליטה באמצעות החברה עשוי להיות מסווג על ידי פקיד השומה כדיבידנד או כמשיכת בעלים, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה ולנסיבות ההתקשרות.

 

האם אפשר לקזז מע"מ על שיפוץ משרד בבית פרטי?

Plus Mins

סעיף 41 לחוק מע"מ מתיר ניכוי מס תשומות על עסקאות ששימשו לפעילות עסקית החייבת במס. כאשר מדובר בשיפוץ חלק מדירת מגורים פרטית, רשויות מע"מ עשויות לשלול את ניכוי מס התשומות בטענה שמדובר בהשבחת נכס פרטי.

 

איך שיפורים במושכר משפיעים על מס שבח במכירת הנכס?

Plus Mins

כאשר המשכיר חויב במס על הערך השיורי של השיפורים בעת החזרת החזקה, סכום זה עשוי להתווסף לעלות ההונית של הנכס לצורך חישוב השבח. במקביל, יש להביא בחשבון את הפחת שנוכה או שהיה ניתן לניכוי, בהתאם להוראות הדין.

 

למי כדאי לפנות לייעוץ בנושא מיסוי שיפורים במושכר?

Plus Mins

מומלץ לפנות לעורך דין בעל ניסיון בדיני מס, מיסוי מקרקעין ומע"מ, שיוכל לבחון את השלכות ההשקעה בנכס על השוכר והמשכיר.

עו"ד אלי דורון וצוות משרד דורון, טיקוצקי ושות' מעניקים ליווי משפטי ומיסויי לבעלי נכסים, שוכרים, חברות ובעלי שליטה, לרבות בחינת הסכמי שכירות, ניכוי הוצאות התאמת מושכר, חבות מס וההתנהלות מול רשות המסים.

 

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

שליחת הטופס מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות שבאתר. שליחת הפנייה אינה מקימה יחסי עורך דין–לקוח ואינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מעמדו של 'תושב חוזר ותיק' לפי פקודת מס הכנסה: הטבות וסיכונים

מאת: אלי דורון, עו"ד

חוזרים לישראל אחרי שנים בחו"ל? ייתכן שמגיע לכם פטור ממס ל־10 שנים. מעמד של תושב חוזר ותיק עשוי להעניק הטבות מס משמעותיות על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל. אבל האם עבודה מהבית בישראל עבור חברה זרה זכאית לפטור? ומה קורה כשמועד החזרה שנקבע על ידי רשות המסים שונה מהמועד שתכננתם? הכירו את התנאים והסיכונים שחשוב לבדוק לפני החזרה.

מס על רווחים כלואים: העליון אישר את מיסוי חברות המעטים

מאת: אלי דורון, עו"ד

צברתם רווחים בחברה ולא חילקתם דיבידנד? בית המשפט העליון הכריע - והמס עשוי להגיע גם בלי חלוקת רווחים. בפסיקה תקדימית אישר בית המשפט העליון את חוקתיות המס בשיעור 2% על רווחים עודפים שלא חולקו בחברות מעטים. גם הבקשה לדיון נוסף נדחתה. מה המשמעות עבור בעלי שליטה? מדוע נדחתה הטענה לפגיעה בזכות הקניין? ואילו החלטות עסקיות ומיסויות כדאי לבחון בעקבות הפסיקה? כל הפרטים וההשלכות במאמר המלא.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.

שליחת הטופס מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות שבאתר. שליחת הפנייה אינה מקימה יחסי עורך דין–לקוח ואינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני