השפעת המשבר הכלכלי על נקיטה בהליך לגילוי מרצון

מאת: אלי דורון

19/8/2012

סכומי הכספים המוחזקים על ידי ישראלים בחשבונות זרים בחו"ל מוערכים במאות מיליארדי שקלים.
עם החלתה של הרפורמה במס בשנת 2003, תושבי ישראל חייבים בדיווח על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל והמופקדות בחשבונות בנק בחו"ל, והן בגין הכנסות ריבית הנובעות מכספים המצויים בחו"ל.

עיקר הרפורמה התמצה במעבר משיטת מס על בסיס טריטוריאלי, קרי מיסוי כל ההכנסות שהופקו בישראל בלבד, לשיטת מס על בסיס פרסונלי, היינו מיסוי כל הכנסותיו של תושב ישראל ללא תלות בזהות מקום הפקת ההכנסה.
סעיף 2 לפקודת מס הכנסה {נוסח חדש}, התשכ"א 1961 (להלן-הפקודה), קובע כי מס הכנסה ישתלם על "הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל" ממקורות שונים כעסק ומשלח יד, ריבית, דיבידנד ועוד.
 

חובת דיווח ותשלום מס על רווחים בחול

נוכח האמור, ההכנסות שצמחו והופקו בחו"ל חייבות בדיווח ובתשלום מס הכנסה בישראל.
אלא מאי, חלק ניכר מהכנסות אלו אינו מדווח לרשות המס בישראל, וכפועל יוצא מזה פוטנציאל הגביה של המדינה ממסים נפגע קשות. הסיבות לאי הדיווח הן שונות: יש ומדובר במקרים בהם אי הדיווח לרשות המסים נובע בשל רצון להשתמט מתשלום מס או בשל התעלמות הנעשית עקב אי ידיעה של חוקי המס החלים, ויש מקרים בהם בעלי החשבונות מסתמכים על חוקי הסודיות הבנקאית בחו"ל שימנעו חשיפתם.
המשבר הכלכלי שפקד את העולם, גרם למדינות רבות, בהן ישראל, לפעול במטרה להעלות את הכנסות המדינה מתשלום מסים בגין חשבונות זרים אלו.

אחת הפעולות המשמעותיות הייתה לקרוא תיגר הן על הסודיות הבנקאית הנהוגה בבנקים במדינות שונות בעולם, והן בהגברת הניסיונות לחתום על הסכמים עם מדינות המהוות מקלטי מס, כל זאת על מנת לקבל מידע ביחס לכספים המוחזקים על ידי תושבי ישראל מחוץ למדינה.

הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) במאי 2010, סייע בהפעלת המשך הלחץ של הארגון על אותן מדינות המחזיקות בחשבונותיהן חלק משמעותי מההון העולמי, שעה שבעלי אותם חשבונות אינם מדווחים עליהם, ואינם משלמים מס בגין הכנסותיהם שהופקו בחו"ל כנדרש על פי הפקודה.
 

הקטנת חובת המס

תושבים רבים אשר לאור המשבר הכלכלי גובר חששם מחשיפת חשבונותיהם, ומתוך רצון להקטין את חבות המס במישור האזרחי ביחס לרווחים הנובעים מאותם כספים, והם מעוניינים להסיר את מחדלם, פונים לפתח מילוט: הלוא הוא הליך גילוי מרצון.

הגילוי מרצון הוא הליך גילוי וולונטרי של כספים שלא דווחו כדין. מטרתו של ההליך לעודד נישומים, עוסקים, יחידים, בעלי תפקידים בתאגידים לרבות מייצגים שעברו עבירות על חוקי המיסים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת.
במסגרת נוהל זה מטופלות עבירות השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא.

היתרון בהליך זה הוא הלבנת הכספים הנמצאים בחשבונות בחו"ל ושימוש חוקי בהם בישראל ומחוצה לה.
לשם עידוד הנוהל, רשות המיסים בתאום עם הפרקליטות מתחייבת שלא יינקטו הליכים פליליים נגד הפונה שיבצע גילוי מרצון, ואולם על המבקשים לנקוט בהליך לעמוד במספר תנאים יסודיים טרם הגשת הצהרת אמת, תיקון הדיווח ותשלום המס המגיע.
 

התנאים היסודיים להליך גילוי מרצון:
 

• הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, אשר לא נעשתה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על ידי רשות המיסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון משטרת ישראל, רשות ניירות ערך, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט וכדומה.
• נדרש כי לא יהיה בידי רשות המיסים או בידי רשות שלטונית אחרת מידע קודם הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.
• במשרדי הרשות למיסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.
• פורסם מידע באמצעי התקשורת, ייחשב כאילו המידע מצוי בידי רשות המסים.
• המידע לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי בבית משפט או בבית דין בישראל.
• לאור האמור טוב יעשו תושבים בעלי חשבונות בנק זרים שלא דיווחו כנדרש על הכנסות וריביות בהכנסות שצמחו והופקו בחו"ל לפעול בהליך מבורך זה, אשר מאפשר לנישום "שקט נפשי" לתיקון דרכיו מבלי לשאת בתוצאות פליליות בגין מעשיו, ובד בבד מאפשר להחזיר לקופה הציבורית את המס שנגזל ממנה.