מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); יעל בינדמן, משפטנית


על רקע הגברת המאבק בהון השחור ומאמצי רשות המיסים לחשוף את ההון הלא מדווח בישראל ובחו"ל של ישראלים בדומה למגמה העולמית בנושא, פרסמה רשות המיסים ביום 7.9.14 "נוהל גילוי מרצון" חדש, המחליף את הנוהל מיום 10.4.05 שהיה קיים עד אז, והתקף מיום פרסומו ועד ליום 31.12.16 (להלן: "הנוהל החדש").

מטרתו של הנוהל החדש לעודד ישראלים שעברו על החוק ולא דיווחו כנדרש על כלל הכנסותיהם והונם, לבצע הליך של גילוי מרצון, לשלם את המיסים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים. במסגרת הנוהל החדש נקבע כי מיום פרסומו ועד ליום 31.12.16, ניתן להגיש בקשות מזוהות לגילוי מרצון (להלן: "מסלול רגיל").עם פרסום הנוהל החדש פורסמה גם הוראת שעה (להלן: "הוראת השעה") אשר תקפה למשך שנה בלבד, כלומר, עד ליום 6.9.15. הוראת השעה מאפשרת הגשת בקשות לגילוי מרצון בשני מסלולים נוספים:
  1. מסלול אנונימי -  המאפשר הגשת בקשה אנונימית לבירור חבות המס מול פקיד השומה.
  2. מסלול מקוצר – המאפשר הגשת בקשה ביחס לסכומי הון נמוכים יחסית.
הגורם המוסמך לטיפול בבקשות במסגרת הנוהל החדש והוראת השעה הינו סמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין, אשר יבחן את הבקשה לאשורה, ויקבע האם היא מתאימה להתברר במסגרת של  הליך של גילוי מרצון. הנוהל החדש והוראת השעה, קבעו כללים חדשים לטיפול בבקשות השונות.

בהתאם לאמור, פרסמה רשות המסים ביום 8.12.14, הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 11/2014 שמטרתה להבהיר את דרכי הטיפול בבקשות המוגשות דרך שלושת המסלולים האפשריים הנ"ל, יחד עם תהליכי העבודה הנלווים לטיפול בבקשות במשרדי השומה (להלן: "הוראות הביצוע"). למעשה, הוראת הביצוע שופכת אור על האופן שבו מתנהל ברשות המסים הטיפול בבקשות לגילוי מרצון בכל אחד משלושת המסלולים הנ"ל החל משלב הגשת הבקשה ועד לשלב שבו נחתם הסכם שומה.

נציין כי ההליך כול להתבצע רק בהתקיים כל התנאים הבאים:

1. מקורו של ההליך בפנייה כנה שאינה נעשית אגב חקירה או בדיקה המתבצעת על ידי רשות המיסים או רשות שלטונית אחרת, כגון המשטרה, רשות להלבנת הון, רשות ניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים, מבקר המדינה, כונס הנכסים הרשמי או בית המשפט.

2. לא קיים בידי רשות המיסים או רשות שלטונית אחרת, כאמור לעיל, מידע קודם הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או בתיקיו של שותף ולא פורסם מידע כזה בכלי התקשורת.

3. ברשות המיסים לא החלה בדיקה אזרחית של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.

4. המידע לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך כלשהו בבית משפט או בבית דין בישראל.

יודגש כי מגישי בקשות מכוח הוראת השעה ייהנו מהקלות משמעותיות לאין שיעור, אשר בין היתר, תאפשרנה ביטול קנסות ופיגורים בשיעורים בלתי מבוטלים וכן יוכלו להגיש בקשות באופן אנונימי, מתוך כוונה לברר את חבות המס נשוא הבקשה בטרם הגשתה. 

 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

לא שילמת מס בישראל על נכס מושכר בחו"ל? זה הזמן לגילוי מרצון

מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); דורון פסו עו"ד

בעלי דירה המפיקה הכנסה משכירות עליה - לא דיווחתם ושילמתם מס בישראל כנדרש? הליך גילוי מרצון עשוי להסיר מכם את סכנות ההליך הפלילי, קראו כאן בהרחבה בנושא.

גילוי מרצון בשנת המס 2019 - נישומים בעלי ארנקים דיגיטליים

מאת: ראניה עלימי, עו"ד (רו"ח)

לאחרונה, פנתה רשות המסים למאות ישראלים אותם איתרה היא כבעלי ארנקים דיגיטליים, והודיעה להם על פתיחת תיק על שמם במס הכנסה כאשר כפי שידוע, פתיחת תיק במס הכנסה מחייבת את הנישומים לדווח על פעילותם בתחום המטבעות הדיגיטליים אשר עשויה להתחייב במס בשיעור של עד כ-50%.

גילוי מרצון 2019

מאת: אלי דורון, עו"ד

לפעמים הנכס ה"שחור" או הלא מדווח הוא כסף ולפעמים הוא משהו אחר – מניות, עסק בחול, דירות, פעילות עסקית, יהלומים, זהב ועוד. כל אותם ישראלים המחזיקים נכסים שכאלה נמצאים בחשיפה. לאלה יש בעיה – אם במישור הפלילי – מול מס הכנסה ואם במישור הפרקטי – מול הבנקים שיסרבו לקבל את ההון הלא מדווח לטובת רכישת בית או ביצוע פעולות אחרות. משכך, מה שנכון לעשות זה להכשיר את הכסף/ נכס, להפוך אותו לחוקי, להלבין אותו במסגרת הליך של גילוי מרצון או הלך מתוחכם אחר.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם