נהוג לחשוב כי מטרותיה ושאיפותיה הציבוריות של מדינה מתוקנת מוגשמות על ידי גופיה ומוסדותיה של המדינה עצמה. אלא שלאמתו של דבר, אותן מטרות ציבוריות מוגשמות במקרים רבים ע"י גופים חיצוניים אשר אינם נמצאים בבעלותה של המדינה ואינם מתמנים מתוך פעולה שלטונית ממסדית מובהקת, אך אף על פי כן מסייעים לה באופן ישיר בהשגת יעדיה ומטרותיה הציבוריים.
מתוך כך, אך הגיוני כי מדינה תבקש לעודד הקמתם של גופים חיצוניים כגון אלו, בין השאר, באמצעות הענקת תמריצים בדמות הקלות מס שיחולו על אותם גופים המבקשים לפעול לטובת הגשמת אחת או יותר ממטרותיה הציבוריות של המדינה. הקלות המס הבלתי מבוטלות דנן, באות לידי ביטוי הן ברמת המיסוי הישיר - לעניין פטור חלקי או מלא מתשלום מס ההכנסה עבור גופים העומדים בין השאר בקריטריונים המנויים תחת
המונח "מוסד ציבורי" כהגדרתו בפקודת מס ההכנסה, והן ברמת המיסוי העקיף - לעניין פטור מתשלום מס עסקאות, עבור גופים העומדים במתווה הקבוע בחוק מע"מ, תחת המונח "מוסד ללא כוונת רווח" ("מלכ"ר").
ונאמר כבר עתה, הגם שבתכליתן מייצגות הקלות המס דנן רציונאל משותף ופחות או יותר זהה, סיווג גוף כ-"מוסד ציבורי" לעניין
פקודת מס הכנסה מנותק במידה רבה מסיווגו של אותו גוף, כמלכ"ר (להבדיל מעוסק), לעניין חוק מע"מ. לעניין מס הכנסה, הרי שהכנסתו של "מוסד ציבורי" תהא פטורה ממס ככל ואותה הכנסה לא הושגה מעסק שאותו גוף עוסק בו, או מדיבידנד, ריבית והפרשי הצמדה, ככל ואלה שולמו ע"י חבר בני אדם העוסק בעסק ונשלט ע"י המוסד. נדגיש כי סיווג גוף כ-"מוסד ציבורי" יעשה ע"י אותו גוף (הנישום) באופן עצמי ואינו כרוך בקבלת אישור אפריורי מטעם רשויות המס. פקודת מס הכנסה מגדירה נורמטיבית את המונח "מוסד ציבורי" כחבר של שבעה בני אדם לפחות שרוב חבריו אינם קרובים זה לזה, הפועלים למען מטרה ציבורית ואשר נכסיהם והכנסותיהם משמשים להשגת המטרה הציבורית בלבד. כאמור, אין הדברים אמורים לעניין חוק מע"מ, במסגרתו בחר המחוקק במינוח "מלכ"ר", קרי, חבר בני אדם מאוגד או לא מאוגד, שאין עיסוקו לשם קבלת רווחים.
ובכן, "מוסד ציבורי" יהא אפוא זכאי לפטור ממס על הכנסות, פטור ממס על רוווחי הון, הקלות במס בתחולת סעיף 3(י), פטור ממס שבח בשל מכירת זכויות במקרקעין (בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים אודותם קצרה היריעה מלהכיל), הקלות במס רכישה, זיכוי ממס על תרומות, הקלות בדרישות לניכוי מס במקור וכהנה וכהנה. אלא שסיווג כ"מוסד ציבורי" אינו מצמיח מניה וביה פטור ממס עסקאות, זה יתקבל אך ורק בכפוף לסיווגו של אותו מוסד כ"מלכ"ר" (להבדיל מסיווגו כעוסק ) ע"י רשות מע"מ ובכפוף לקבוע בחוק מע"מ. כידוע, חוק מע"מ מטיל את המס העקיף על סוגים שונים ומגוונים של פעילויות כלכליות, כאשר הפעילות הכלכלית העיקרית לעניין זה תהיה ביצוע "עסקה". המונח "עסקה" האינטגראלי בחוק מע"מ, מוגדר נורמטיבית במסגרת סעיף 1 לחוק וקובע כדלקמן : " "עסקה"- כל אחת מאלה:
(1) מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו, לרבות מכירת ציוד;
(2) מכירת נכס אשר נוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר או על יבואו בידי המוכר;
(3) עסקת אקראי;
עינינו רואות אפוא כי מכירת נכס או מתן שירות מחויבים במע"מ רק אצל "עוסק", בעוד שפעילות מטעם מלכ"ר אינה מתגבשת לכדי עסקה, כהגדרתה דלעיל. מנגד, בעוד שמכוח
סעיף 38 לחוק מע"מ, רשאי עוסק לנכות את מס התשומות שהוטל על נכסים שרכש ו/או שירותים שקיבל, מלכ"ר יהיה מנוע מניכוי מס התשומות ששילם. עוד נציין כי אמנם המחוקק נמנע מהטלת מס ערך מוסף מלא על מלכ"ר, אולם בד בבד דאג להטיל עליו מס בשיעור מופחת הנגזר מסך השכר שמשלם המלכ"ר לעובדיו, הידוע בשם מס שכר.
חיפוש 
סגור 
