פנייה קלה ומהירה
ביום 10.06.2009 יצא תחת ידו של בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופטת מרים מזרחי, פסק דין המהווה תקדים, אם לא מהפכה, בדבר ניהול ספרים בענף המסעדות (עמ"ה 7075/03, 7050/03 משה סמי נ' פקיד שומה ירושלים 1). במסגרת פסק הדין קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעורו של מר משה סמי, בעל מסעדה מזרחית בירושלים, שפקיד שומה מס הכנסה ירושלים, ביקש לפסול את ספרי המסעדה שבבעלותו.
הנימוק העיקרי לרצון פקיד השומה לפסול את ספרי המסעדה נבע מכך שנמצא כי זו מנהלת "בונים" אך בסופו של יום לא שמרה אותם, בניגוד לסעיף 25(ד) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 (להלן: "הוראות הניהול"). עמדת פקיד השומה לפסילת ספרי המסעדה נשענה בעיקר על פסיקה קודמת שניתנה בעניין דומה - עמ"ה 112/97 חברת שיפודי הבירה נ' פקיד שומה ירושלים (להלן: "הלכת שיפודי הבירה"), במסגרתה דחה כב' הנשיא זילר את ערעורה של מסעדה שפקיד השומה ביקש לפסול את ספריה מהטעם שאי שמירת ה"בונים" הייתה בניגוד להוראות הניהול. עורכי דינו של משה סמי ממשרדנו טענו בין השאר כי, בניגוד לטענות מס הכנסה, לא חלה על הנישום החובה לשמור על "בונים" כיוון שאלו לא שימשו כלל לביקורת פנימית במסעדה ולכן אין לראותם כחלק מספרי החשבונות שלה. כמו כן נטען כי אי שמירתם של הבונים אינו מהווה ליקוי מהותי המצדיק את פסילת ספרי המסעדה, והמבקר מטעם מס הכנסה לא בחן את תפקיד הבונים במערך הארגוני של המסעדה על מנת לבסס את קביעתו. בנוסף, טענו עורכי דינו של המערער כי הלכת שיפודי הבירה דווקא תומכת את עמדתם וכי פקיד השומה העניק פרשנות שגויה להלכה זו.
בית המשפט המחוזי קיבל את טענות עורכי הדין מטעם משרדנו ודחה את טענת פקיד השומה. הנימוק העיקרי של בית המשפט בקבלת הערעור היה, שלא הופרכה טענת המערער כי הפתק – ה"בון" – שנרשם בעת עריכת החשבון ללקוח לא נשזר בעסקו כאמצעי בקרה, וכי הביקורת שנערכה בעסק לא לימדה אחרת. כמו כן נקבע ע"י כב' השופטת מזרחי כי פקיד השומה יישם באופן שגוי את הלכת שיפודי הבירה. בהבחנה שערכה כב' השופטת בין הלכת שפודי הבירה לבין עניינו של המערער נאמר כי, בשיפודי הבירה ניהול הבונים היה מחויב בשל צורכי המסעדה, וזאת נוכח הבעלות בעסק של מספר גורמים שונים, אשר היה עליהם לבנות מנגנון ביקורת אחד כלפי השני. לעומת זאת, בעניינו של המערער, לא קיים שום צורך מהותי בשמירת הבונים לבד מכך ששימשו כלי עזר למלצרים לחישוב החשבון והדפסת התקבול בקופה הרושמת. לאחר שבית המשפט המחוזי קבע שגישת פקיד השומה בנושא הבונים הייתה שגויה, וכי הוא מקבל את הערעור ומבטל את קביעותיו, צוין כי מן הראוי שעמדתו הכוללת של פקיד השומה בנושא חבות המס של המערער, תיבחן שוב. כמו כן, נוכח קבלת טענות באי כוח המערער הוטלו על פקיד השומה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ₪.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות. במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
החל מיולי 2026 כמעט כל עסק בישראל ייכנס לעידן חדש של פיקוח מס בזמן אמת.\ האם חשבונית שהוצאה כדין עלולה להיפסל? מה קורה כשמספר הקצאה לא מתקבל? האם רשות המסים יכולה למנוע קיזוז מע"מ עוד לפני ביקורת? ומהם הכללים החדשים של מודל "חשבוניות ישראל" והארנקים הדיגיטליים העסקיים? המאמר החדש מנתח את אחת מרפורמות המס המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות, חושף את מנגנוני הבקרה החדשים של רשות המסים, את זכויות ההשגה והערעור של העוסקים, ואת פסקי הדין שכבר מסמנים את גבולות הכוח של הרשות מול בתי המשפט.
רשות המסים משנה את כללי המשחק לקרנות השקעה פרטיות. טיוטת תקנות מע"מ חדשה מציעה פטור ממע"מ על דמי הצלחה ושיעור מע"מ אפס על חלק מדמי הניהול המשויך למשקיעי חוץ. לצד ההטבות, נקבעים תנאי סף מחמירים, דרישות דיווח חדשות וסוגיות מעבר שעשויות להשפיע באופן מהותי על מבנה הקרן והכדאיות הכלכלית שלה. האם הקרן שלכם עומדת בתנאים?
חיפוש 
סגור 
