פנייה קלה ומהירה
ביום 10.06.2009 יצא תחת ידו של בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופטת מרים מזרחי, פסק דין המהווה תקדים, אם לא מהפכה, בדבר ניהול ספרים בענף המסעדות (עמ"ה 7075/03, 7050/03 משה סמי נ' פקיד שומה ירושלים 1). במסגרת פסק הדין קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעורו של מר משה סמי, בעל מסעדה מזרחית בירושלים, שפקיד שומה מס הכנסה ירושלים, ביקש לפסול את ספרי המסעדה שבבעלותו.
הנימוק העיקרי לרצון פקיד השומה לפסול את ספרי המסעדה נבע מכך שנמצא כי זו מנהלת "בונים" אך בסופו של יום לא שמרה אותם, בניגוד לסעיף 25(ד) להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 (להלן: "הוראות הניהול"). עמדת פקיד השומה לפסילת ספרי המסעדה נשענה בעיקר על פסיקה קודמת שניתנה בעניין דומה - עמ"ה 112/97 חברת שיפודי הבירה נ' פקיד שומה ירושלים (להלן: "הלכת שיפודי הבירה"), במסגרתה דחה כב' הנשיא זילר את ערעורה של מסעדה שפקיד השומה ביקש לפסול את ספריה מהטעם שאי שמירת ה"בונים" הייתה בניגוד להוראות הניהול. עורכי דינו של משה סמי ממשרדנו טענו בין השאר כי, בניגוד לטענות מס הכנסה, לא חלה על הנישום החובה לשמור על "בונים" כיוון שאלו לא שימשו כלל לביקורת פנימית במסעדה ולכן אין לראותם כחלק מספרי החשבונות שלה. כמו כן נטען כי אי שמירתם של הבונים אינו מהווה ליקוי מהותי המצדיק את פסילת ספרי המסעדה, והמבקר מטעם מס הכנסה לא בחן את תפקיד הבונים במערך הארגוני של המסעדה על מנת לבסס את קביעתו. בנוסף, טענו עורכי דינו של המערער כי הלכת שיפודי הבירה דווקא תומכת את עמדתם וכי פקיד השומה העניק פרשנות שגויה להלכה זו.
בית המשפט המחוזי קיבל את טענות עורכי הדין מטעם משרדנו ודחה את טענת פקיד השומה. הנימוק העיקרי של בית המשפט בקבלת הערעור היה, שלא הופרכה טענת המערער כי הפתק – ה"בון" – שנרשם בעת עריכת החשבון ללקוח לא נשזר בעסקו כאמצעי בקרה, וכי הביקורת שנערכה בעסק לא לימדה אחרת. כמו כן נקבע ע"י כב' השופטת מזרחי כי פקיד השומה יישם באופן שגוי את הלכת שיפודי הבירה. בהבחנה שערכה כב' השופטת בין הלכת שפודי הבירה לבין עניינו של המערער נאמר כי, בשיפודי הבירה ניהול הבונים היה מחויב בשל צורכי המסעדה, וזאת נוכח הבעלות בעסק של מספר גורמים שונים, אשר היה עליהם לבנות מנגנון ביקורת אחד כלפי השני. לעומת זאת, בעניינו של המערער, לא קיים שום צורך מהותי בשמירת הבונים לבד מכך ששימשו כלי עזר למלצרים לחישוב החשבון והדפסת התקבול בקופה הרושמת. לאחר שבית המשפט המחוזי קבע שגישת פקיד השומה בנושא הבונים הייתה שגויה, וכי הוא מקבל את הערעור ומבטל את קביעותיו, צוין כי מן הראוי שעמדתו הכוללת של פקיד השומה בנושא חבות המס של המערער, תיבחן שוב. כמו כן, נוכח קבלת טענות באי כוח המערער הוטלו על פקיד השומה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ₪.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
רשות המסים משנה את כללי המשחק לקרנות השקעה פרטיות. טיוטת תקנות מע"מ חדשה מציעה פטור ממע"מ על דמי הצלחה ושיעור מע"מ אפס על חלק מדמי הניהול המשויך למשקיעי חוץ. לצד ההטבות, נקבעים תנאי סף מחמירים, דרישות דיווח חדשות וסוגיות מעבר שעשויות להשפיע באופן מהותי על מבנה הקרן והכדאיות הכלכלית שלה. האם הקרן שלכם עומדת בתנאים?
האחריות המוגבלת של בעלי מניות אינה חסינה. באילו מקרים חריגים בתי המשפט “מרימים את המסך”, מייחסים חובות אישית – ואיך בונים תביעה שמצליחה להגיע עד לכיס הפרטי? מדריך משפטי פרקטי למי שלא מוכן להישאר מול חברה ריקה.
האם פקיד השומה איחר במועד? ייתכן שהשומה כלל אינה תקפה. מועדי ההתיישנות בדיני המס אינם עניין טכני בלבד – הם עשויים להכריע אם חוב מס של מיליוני שקלים יעמוד בעינו או יבוטל לחלוטין. במאמר זה נבחן את מוסד ההשגה, הלכות סמי, יוסי נאמן וינקו וייס, משמעות משלוח צווי שומה, טענות התיישנות, חובת תום הלב של הנישום ורשות המסים, וההשפעה הדרמטית של חריגה מלוחות הזמנים הקבועים בחוק. אם אתם מנהלים הליך שומה, השגה או ערעור מס – זהו מידע שחובה להכיר לפני שמקבלים החלטה. לקריאת המאמר המלא >>
חיפוש 
סגור 
