חיפוש
סניף מרכז: 03-6109100
סניף חיפה והצפון: 04-8147500
חיפוש
רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

הפרשי הון בלתי מוסברים - מתנות שהתקבלו מהורים וייחוס לשנים פתוחות בלבד

0
מדורג 5 ע"י 1 גולשים

דירוג מאמר:

ביום 26/2/17 ניתן פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין ע"מ 10156-09-13 ציון כהן נ' פקיד שומה גוש דן, בו נדרש בית המשפט להתייחס לשומה בגין הפרשי הון בלתי מוסברים ובפרט לסוגיות שעולות מפעם לפעם בתיקי הפרשי הון לפיהן מקור גידול ההון הנו בכספים שהתקבלו מהורי הנישומים וטענה לפיה אין לייחס את הפרשי ההון לשנים פתוחות בלבד.

המערערים, בני זוג נשואים שמפעילים חנות לממכר פרחים - בעקבות ביקורת שערך במקום העסק פקיד שומה גוש דן, נבדקו גם הצהרות ההון של המערערים. ספרי החשבונות של העסק לא נפסלו. הצהרת הון הבסיס הייתה ליום 31.12.1999 והצהרת ההון להשוואה היתה ליום 31.12.2010. בין הצדדים נפלו מספר מחלוקות אשר עסקו במספר סוגיות: הוצאות מחיה, הסברי הון, עיקר התייחסות להעברות כספיות מחשבון הורי האשה והוכחת תמיכת הורי האשה במערערים, וכן סוגיית ייחוס הפרשי ההון הבלתי מוסברים לשנים הפתוחות בלבד, כעמדת פקיד השומה, או שמא ייחוס הפרשי ההון לכל השנים שבין שתי הצהרות ההון כעמדת המערערים.

הסוגיות המשפטיות העיקריות

בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט יונה אטדגי) הכריע בסוגיות שעמדו בפניו - להלן נתייחס לשתי הסוגיות העיקריות שעלו בפס"ד:

1. הסוגיה הראשונה, סוגיית הבעלות על חשבונות הבנק של ההורים - המערערת היא בת יחידה להוריה המבוגרים והחולים, המסייעת להם רבות בחיי היום יום. ההורים מצדם מסייעים לביתם בעזרה כספית זאת הן בתמיכה שוטפת והן כנטען על ידם בהעברת סך של כ-1.5 מיליון ₪ כסיוע שנתנו לביתם לרכישת בית.

בית המשפט קבע כי מחד גרסת המערערים עומדת לפחות ברף של הטיית מאזן ההסתברויות. אולם מאידך, לא הוצגו על ידי המערערים אסמכתאות שונות הנדרשות לביסוס חלק מטענותיהם. מעבר לכך, לאורך השנים נעשו הפקדות מזומנים בחשבונות ההורים שההסברים אשר ניתנו על ידי המערערים להפקדות אלו, לא שכנעו את בית המשפט.

לפיכך, קבע בית המשפט כי בהיעדר ראיה ברורה נוגדת, יש להפעיל את הכלל המושרש בפסיקה, כי חזקה על כספים המצויים בחשבון משותף, שהם שייכים לשני בעלי החשבון בחלקים שווים.

2. בסוגיה העיקרית השנייה, סוגיית השנים אליהן יש לייחס את הפרשי ההון - הפנה בית המשפט לפס"ד של השופט חשין בעניין חנני בו הוצגו שתי אסכולות: האחת, כי בהעדר ראיות סותרות, יש לייחס את הפרש ההון באופן שווה לכל שנות ההפרש, שכן הנחה סבירה היא שההכנסה צמחה לאורך כל התקופה באורח שווה; השנייה גורסת כי בהיעדר ראיות אחרות יש לייחס את הפרשי ההון לשנים הפתוחות בלבד תוך שעומדת לנישום הזכות להוכיח כי ההכנסה צמחה, במלואה או בחלקה, בשנים הסגורות.

הטעם לכך הוא טעם של מיסוי אמת, משנקבע כי צמחה לנישום הכנסה שלא דווחה, אך דין הוא שיש למסותה במלואה וממילא אין לייחסה לשנים סגורות ועל דרך זו לפוטרה ממיסוי. בעניין חנני נקבע שיש לייחס את הפרשי ההון לכל השנים משני טעמים: האחד, פקיד השומה סבר "בגלגול קודם" של העניין שיש לייחס הפרש זה לשנים קודמות; השני, הפער בין מועדי שתי הצהרות ההון (10 שנים).

קביעת בית המשפט

בעניינו, קבע בית המשפט כי מתקיימת רק ההנמקה השנייה שבפס"ד חנני - פער של 11 שנים בין שתי הצהרות ההון. מצד ההיגיון, אין זה סביר שכל הגידול בהון וכל השינוי בהכנסה אירע דווקא בשלוש השנים האחרונות (השנים הפתוחות) ואילו בשנים שלפניהן לא חל כל גידול בהון.

מאידך, נטל הראיה לכך שהגידול בהון והשינוי בהכנסה קרו בשנים הסגורות דווקא, מוטל על המערערים והם לא הוכיחו זאת. שקלול כל האמור, הביא את בית המשפט לקבוע שיש לייחס מחצית מהפרשי ההון הבלתי מוסברים לשנים הפתוחות ומחציתם לשנים הסגורות.

>> זקוקים לשירותי ייעוץ ותכנון מס נכון? לחצו כאן.
>> מחלקת מס אזרחי של משרדנו עומדת לרשותכם כאן.

תגובות הגולשים

הוסף תגובה

שנה קוד אבטחה
© כל הזכויות שמורות לדורון, טיקוצקי, צדרבוים עורכי דין