מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד; הדר ויצנר, עו"ד


לאחר שנים של דיונים ומחלוקות, הוחלט ברשות המסים כי לראשונה יעברו היהלומנים להתנהלות חשבונאית רגילה, דבר אשר יאפשר להם להגיש בקשות לגילוי מרצון אנונימיות.

על אף שהמועד הרשמי האחרון להגשת הבקשות הוא 31.12.16, היינו עד לסוף החודש, ניתנה ליהלומנים ארכה מיוחדת לפיה יורשו להגיש את בקשותיהם עד לסוף פברואר 2017, ובתנאי שיודיעו לרשות המסים על כוונתם להגיש בקשה לגילוי מרצון עד לסוף החודש.

במסגרת הליך גילוי מרצון במסלול האנונימי, ניתנת לנישום (באמצעות בא כוחו) האפשרות לסגת מההליך בכל שלב עד לחתימת הסכם השומה. כך, עומדת לנישום יכולת מינוף גבוהה יותר, במטרה להשיג את ההסדר האידיאלי עבורו. רשות המסים מתחייבת כי לא יינקטו הליכים פליליים כנגד הנישום, כל עוד זה יעמוד בתנאי הנוהל וישלם את מלוא המס הנגזר מהליך הגילוי.

יודגש, כי בניגוד להליך גילוי מרצון במסלול הרגיל, בו יכול הנישום להיות מיוצג הן על ידי עורך דין המומחה בדיני מסים והן על ידי רואה חשבון, המסלול האנונימי מתאפשר באמצעות ייצוג על ידי עורך דין בלבד שכן זה נהנה מחיסיון עו"ד-לקוח ובכך מבטיח את האנונימיות המוחלטת של הנישום. רואה חשבון, לעומת זאת, אינו נהנה על פי חוק מחיסיון שכזה ומשכך מחויב למסור לרשויות המס את מלוא המידע אודות הלקוח - הנישום.

יתרה מכך, במקרה בו נמסר לרואה חשבון מידע מפליל אודות דיווחים כוזבים, חל איסור על רואה החשבון לחתום על דוחות המס אשר אינם כוללים את ההכנסות הבלתי מדווחות. כלומר, רואה החשבון מנוע מלחתום על דוחות המס ומלייצג את לקוחו מול רשות המסים, וזאת כל עוד לא הסיר הלקוח את המחדל ובכך השלים את בקשת הגילוי מרצון.

התנאים המוקדמים לתחילה בהליך (כפי שפורסמו ע"י רשות המיסים בתאריך 10.4.2005):

  1. הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת ע"י רשות  המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון: משטרת ישראל, רשות ניירות ערך, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר או בית משפט, וכדומה.   
     
  2. אין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף. במשרדי הרשות למסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

לא שילמת מס בישראל על נכס מושכר בחו"ל? זה הזמן לגילוי מרצון

מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); דורון פסו עו"ד

בעלי דירה המפיקה הכנסה משכירות עליה - לא דיווחתם ושילמתם מס בישראל כנדרש? הליך גילוי מרצון עשוי להסיר מכם את סכנות ההליך הפלילי, קראו כאן בהרחבה בנושא.

גילוי מרצון בשנת המס 2019 - נישומים בעלי ארנקים דיגיטליים

מאת: ראניה עלימי, עו"ד (רו"ח)

לאחרונה, פנתה רשות המסים למאות ישראלים אותם איתרה היא כבעלי ארנקים דיגיטליים, והודיעה להם על פתיחת תיק על שמם במס הכנסה כאשר כפי שידוע, פתיחת תיק במס הכנסה מחייבת את הנישומים לדווח על פעילותם בתחום המטבעות הדיגיטליים אשר עשויה להתחייב במס בשיעור של עד כ-50%.

גילוי מרצון 2019

מאת: אלי דורון, עו"ד

לפעמים הנכס ה"שחור" או הלא מדווח הוא כסף ולפעמים הוא משהו אחר – מניות, עסק בחול, דירות, פעילות עסקית, יהלומים, זהב ועוד. כל אותם ישראלים המחזיקים נכסים שכאלה נמצאים בחשיפה. לאלה יש בעיה – אם במישור הפלילי – מול מס הכנסה ואם במישור הפרקטי – מול הבנקים שיסרבו לקבל את ההון הלא מדווח לטובת רכישת בית או ביצוע פעולות אחרות. משכך, מה שנכון לעשות זה להכשיר את הכסף/ נכס, להפוך אותו לחוקי, להלבין אותו במסגרת הליך של גילוי מרצון או הלך מתוחכם אחר.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם