מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד


ביום 15.11.15 פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס'), התשע"ה-2015 (להלן: "תזכיר החוק"), תיקון אשר מסמל למעשה את תום עידן החיסיון הבנקאי העולמי.

תזכיר החוק מחיל שינויים הן בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") והן בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק"), וזאת על מנת למנוע מתושבי ישראל המנהלים את השקעותיהם במדינות זרות באמצעות גופים פיננסיים הפועלים מחוץ לישראל מלנצל אפשרות זו להתחמקות מתשלום מס בישראל.  

החל משנת 2010, ישנה דרישה של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (להלן: "ארגון OECD") מן המדינות החברות בו וממדינות נוספות להצטרף לאמנה הרב-לאומית לסיוע מינהלי בענייני מס. כמו כן, ארגון OECD פרסם תקן לחילופי מידע אוטומטיים, שהנו תקן אחיד לאיסוף מידע על ידי מוסדות פיננסיים לגבי חשבונות פיננסיים של לקוחות שהנם תושבים זרים והעברתו לרשות המס במדינה שבה הם פועלים, על מנת שזו תעבירו למדינת התושבות של אותם לקוחות.

כ-50 מדינות, ובהן כל מדינות ארגון OECD ובכללן ישראל, הצהירו במפגש מועצה במעמד שרים שהתקיים בחודש מאי 2014, כי יפעלו ליישום מהיר של התקן לחילופי מידע אוטומטיים, על בסיס הדדיות, וכי לשם כך יפעלו לתיקון החקיקה הפנימית שלהן.

ארה"ב המכירה אף היא בחשיבות קבלת מידע אודות חשבונות פיננסיים שמחזיקים אזרחיה ותושביה בגופים פיננסיים שמחוץ לה, לצורך מניעת התחמקות מתשלום מס, חוקקה בשנת 2010 את ה-Foreign Account Tax Compliance Act (להלן: "חוק פטקא"), אשר מכוחו חויבו גופים פיננסיים מחוץ לארה"ב לדווח לרשויות ארה"ב על כל מי שהוא אזרח ארה"ב או תושב ארה"ב המחזיק אצלם חשבון פיננסי. על גופים פיננסיים שלא יצייתו להוראה יוטלו סנקציות חמורות.

ביום 30.6.14 נחתם הסכם בין ממשלות ישראל וארה"ב ובו התחייבה ישראל להורות לגופים פיננסיים ישראליים החייבים בדיווח לבדוק חשבונות המתנהלים אצלם ולהעביר לרשות המסים מידע אודות חשבונות של לקוחות המוחזקים באופן ישיר או עקיף בידי אזרחי ארה"ב ותושביה ("הסכם הפטקא"), וכן התחייבה כי רשות המסים בישראל תעביר את המידע האמור לרשויות המוסמכות בארה"ב.

בהתאם לאמור, תזכיר החוק נועד לאפשר למדינת ישראל ליישם את הסכם פטקא ולחתום על הסכמים נוספים לחילופי מידע בהתאם למקובל היום בעולם וליישמם.

במסגרת התיקון לפקודה, מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות (להלן: "התקנות") הוראות לעניין פעולות שעל מוסד פיננסי ישראלי חייב בדיווח לבצע לצורך זיהויו בפני הרשויות, לעניין זיהוי פרטים של בעלי החשבונות במוסדות הפיננסיים הישראליים החייבים בדיווח, לרבות פרטים שעל המוסד הפיננסי לדרוש מבעל החשבון, פרטים שבעל החשבון מחויב למסור, וכן הוראות לזיהוי בעל חשבון שהוא ישות, הכוללות גם זיהוי של יחיד שהוא בעל שליטה בישות, והוראות לעניין דיווח לרשות המסים בישראל על חשבונות שנמצאו כחשבונות של אזרחים ותושבים זרים ועל חשבונות של מוסדות פיננסיים שנחשבים כלא מצייתים לפי הוראות הסכם פטקא או התקן לחילופי מידע אוטומטיים.

כמו כן, לצורך יישום הוראות הסכם פטקא מוצע במסגרת התיקון לפקודה להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות תנאים אשר בהתקיימם יסגור מוסד פיננסי ישראלי מדווח חשבון שנפתח לאחר החתימה על הסכם פטקא, אשר לגביו לא הצליח המוסד הפיננסי לגבות הצהרות או לקבל מידע ומסמכים בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, וכן הוראות לגבי ניכוי מתשלום בר ניכוי ממקור הכנסה בארה"ב המשולם למוסד פיננסי שאינו משתתף, העברת מידע לגבי תשלום כאמור למעביר התשלום והוראות בדבר העברת מידע על חשבונות חדשים שנפתחו לפני יום התחילה של התקנות שזוהו כחשבונות של תושבים זרים ואופן העברתם. על מנת להבטיח ציות מלא של המוסדות הפיננסיים בישראל להוראות המוצעות יוענק לרשות המסים כלי אכיפה מתאים בדמות עיצום כספי שיוטל על מוסדות פיננסיים בישראל שלא יצייתו להוראות המוצעות במסגרת תזכיר החוק.

במסגרת התיקון לחוק, מוצע לקבוע בו הגדרה חדשה למונח "שליטה". עוד מוצע לקבוע שעל אף האמור בסעיף 31א(א), מוסד פיננסי ישראלי חייב בדיווח כהגדרתו בסעיף 135ב שיתווסף לפקודה, שהגיעו אליו פרטי זיהוי לפי פרק ג' לחוק, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, רשאי להשתמש בהם לצורך קיום הסכם פטקא או לשם קיום הסכם בין-לאומי, ובלבד שנחתם הסכם ליישום ההסכם הבין-לאומי המבוסס על הנוהל לחילופי מידע אוטומטיים של חשבונות פיננסיים שפרסם ארגון OECD.

בהקשר זה של הידוק הטבעת מצד רשות המסים על הון בלתי מוצהר, נזכיר כי קיים לו נוהל גילוי מרצון אשר מאפשר לנישום לדווח לרשות המסים על הכנסות חייבות במס שלא דווחו על ידו וזאת באופן דיסקרטי ללא חשיפת זהות הנישום עד לקבלת הסכמתו להסדר המס שהתגבש מול רשות המסים ומבלי שיהיה לדבר השלכות פליליות על הנישום.

משרדנו טיפל ומטפל בהצלחה רבה במספר רב של נישומים שבחרו לנקוט בהליך זה של גילוי מרצון ונשמח לעמוד לרשות כל מי שחפץ לנקוט בהליך האמור בטרם יהיה מאוחר מדי הואיל ואחד התנאים לנקיטה בהליך הגילוי מרצון הוא כי לא קיימת חקירה כלשהי של רשות המסים נגד אותו נישום.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

עם תום שנת 2018, יסתיים נוהל גילוי מרצון אנונימי

עם תום שנת 2018, יסתיים נוהל גילוי מרצון אנונימי

מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); דורון פסי עו"ד

שימו לב!! נותרו שבועות ספורים עד לסוף שנת 2018 לטובת נקיטה מהירה בהליך של גילוי מרצון אנונימי.

רכבת אחרונה למבקשים גילוי מרצון אנונימי

רכבת אחרונה למבקשים גילוי מרצון אנונימי

מאת: אלי דורון, עו"ד

טוב יהיה לנצל את השבועות האחרונים שנותרו עד לסוף שנה זו לטובת נקיטה מהירה בהליך של גילוי אנונימי. משרדנו עושה זאת מזה שנים רבות, אנו מגישים את הבקשות באמצעות האינטרנט ופועלים עבור הלקוחות בנאמנות ובדיסקרטיות נטולת פשרות.

נטרול חשיפה פלילית באמצעות הליך גילוי מרצון

נטרול חשיפה פלילית באמצעות הליך גילוי מרצון

מאת: אלי דורון, עו"ד

הליך הגילוי מרצון מיועד לישראלים אשר מדעת או שלא מדעת בצעו עבירת מס, אם בישראל ואם מחוץ לישראל ועתה מבקשים הם להסיר את המחדל ולנטרל את החשיפה הפלילית.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם