מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); פיטר צ'יקונוב, משפטן


סעיף 131(א) לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), מטיל על יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת המס מלאו לו 18 שנים, חובת דיווח על הכנסותיו לרשות המיסים. עם תיקון הפקדה והחלת שיטת המס הפרסונלית מתחילת שנת 2003, נקבעה הגדרה חדשה למונח "תושבות" ואיתה הורחבה חובת הדיווח על הכנסותיהם של תושבי ישראל ואף אלו שאינם תושביה שהפיקו הכנסה בישראל. 
 
ביום 10.8.2014 החליטה רשות המיסים על הוצאת הנחיות שמטרתן הרחבת רשת המדווחים (להלן: "ההנחיות"). במסגרת מהלך זה נשלחו על ידי מחלקת המודיעין ברשות המיסים עשרות אלפי דרישות למילוי טופס 5329 (דוח פרטים אישיים והצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל).
 

משמעות ההנחיות

בחינה זהירה של ההנחיות מובילה למסקנה לפיה מדובר למעשה במהלך אשר, מצד אחד, מעודד ישראלים, אשר עד כה לא דיווחו לרשות המיסים על מלוא הכנסותיהם, להתחיל ולדווח, וזאת על ידי כך שהנחיות אלו מאפשרות הגשת דוחות לתקופה של 7 שנים בלבד, תוך מתן אפשרות לאזרח ליהנות ממסלול מס של 10% מס בלבד (מסלול שבדרך כלל איננו מוקנה אוטומטית למאחרים בדיווח). מצד שני, מהבהרת רשות המיסים עולה כי מקבלי הטופס הנ"ל הממלאים את הדו"ח, כמתחייב על פי דין, מותירים בידי פקיד השומה אשר יקבל את הצהרתם את שיקול הדעת המלא להחליט האם לנתב את המקרה לעבר הערוץ הפלילי או להותירו באזרחי. 
 
אולם בחינה עמוקה יותר של ההנחיות מעלה כי בפועל לא קיימת כלל ערובה לכך שנישום אשר נענה לדרישות פקיד השומה ואף שיתף פעולה עם רשות המיסים תוך דיווח מלא על מחדליו, לא יהיה חשוף במישור הפלילי. לדוגמא, מקורות הכנסה כגון נכסי מקרקעין, חשבונות בנק, מניות וכיו"ב הנם כאלו אשר קיימת חובה לציינם במסגרת הדיווח לרשות המיסים, כאשר חשוב לזכור כי השמטת מקורות הכנסה מהווה עבירה חמורה לפי סעיף 220 לפקודה אשר דינה שבע שנות מאסר. קביעה זו מקבלת משנה תוקף בימים אלו נוכח השינויים הגלובליים העזים ובכלל אלה קריסת הסודיות הבנקאית והצטרפותה של ישראל להסכמי חשיפת מידע בינלאומיים מקיפים. 
 
הואיל וזה הוא המצב, הפתרון הנכון בנסיבות אלו הינו נקיטה בהליך המשלב בין מילוי ההצהרה כמתחייב, יחד עם נקיטה בהליך של גילוי מרצון. הליך זה הינו פרוצדורה מקובלת על רשות המיסים ונועד לעודד את הנישומים לחשוף את המידע אודות הכנסותיהם – הכנסות שלא דווחו על ידיהם בעבר, ומאפשר הענקת הגנה לאותו נישום במישור הפלילי. 
 
בתוך כל זה, ונוכח רגישותם הרבה של הדברים, המלצתנו לכל אותם נישומים שנדרשים כעת להצהיר על מקורות הכנסתם, להיוועץ לאלתר בגורם משפטי המתמחה בניהול הליכי מיסוי משפטיים. בדיקה מקיפה ומקצועית של מלוא נתוניו של הנישום ע"י גורם מומחה בתחום לבטח תקטין את הסיכון לחשיפה פלילית בעינינו בצורה משמעותית. במשרדנו צוות המורכב מעו"ד ורו"ח יוצאי רשויות מס, המטפל בבדיקת המקרים השונים והסדרת הליכי גילוי מרצון אל מול רשויות המס בישראל, במסגרתם מוסדר תשלום חובות המס, תוך נטרול החשיפה הפלילית.
 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

לא שילמת מס בישראל על נכס מושכר בחו"ל? זה הזמן לגילוי מרצון

מאת: אלי דורון, עו"ד; ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); דורון פסו עו"ד

בעלי דירה המפיקה הכנסה משכירות עליה - לא דיווחתם ושילמתם מס בישראל כנדרש? הליך גילוי מרצון עשוי להסיר מכם את סכנות ההליך הפלילי, קראו כאן בהרחבה בנושא.

גילוי מרצון בשנת המס 2019 - נישומים בעלי ארנקים דיגיטליים

מאת: ראניה עלימי, עו"ד (רו"ח)

לאחרונה, פנתה רשות המסים למאות ישראלים אותם איתרה היא כבעלי ארנקים דיגיטליים, והודיעה להם על פתיחת תיק על שמם במס הכנסה כאשר כפי שידוע, פתיחת תיק במס הכנסה מחייבת את הנישומים לדווח על פעילותם בתחום המטבעות הדיגיטליים אשר עשויה להתחייב במס בשיעור של עד כ-50%.

גילוי מרצון 2019

מאת: אלי דורון, עו"ד

לפעמים הנכס ה"שחור" או הלא מדווח הוא כסף ולפעמים הוא משהו אחר – מניות, עסק בחול, דירות, פעילות עסקית, יהלומים, זהב ועוד. כל אותם ישראלים המחזיקים נכסים שכאלה נמצאים בחשיפה. לאלה יש בעיה – אם במישור הפלילי – מול מס הכנסה ואם במישור הפרקטי – מול הבנקים שיסרבו לקבל את ההון הלא מדווח לטובת רכישת בית או ביצוע פעולות אחרות. משכך, מה שנכון לעשות זה להכשיר את הכסף/ נכס, להפוך אותו לחוקי, להלבין אותו במסגרת הליך של גילוי מרצון או הלך מתוחכם אחר.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם