מאת: ;

באופן כללי וברוב המקרים, אדם החשוד כי ביצע עבירה פלילית, תחילה נחקר על כך על ידי רשויות החקירה, במידה וישנן ראיות מספקות מוגש כנגדו כתב אישום, מתנהל הליך פלילי שלם ולאחר מכן בהתאם להחלטת בית המשפט או שאותו נאשם מורשע בביצוע העבירה ונגזר עליו עונש בהתאם, או שאותו נאשם מזוכה.

 

מהו "כופר מס"

עם זאת, ישנם במקרים מסוימים המחוקק הקנה לרשות המנהלית סמכות שבשיקול דעת להימנע מלנקוט בהליך פלילי כנגד חשוד בביצוע עבירה מסוימת בתמורה לתשלומו של סכום כסף הנגזר מחומרת העבירה, נסיבותיה ונסיבותיו האישיות של העבריין - כופר כסף. הליך זה חריג להליך הפלילי ועל כך אף עמד בית המשפט לא אחת, למשל ב-בג"ץ 4001/99 טהלר נ' נציב מס הכנסה, פסקה 4 ([פורסם בנבו], 7.7.1999):

"אין לאדם זכות קנויה לשלם כופר בגין עבירות שביצע ולהשתחרר מעולו של משפט פלילי. ... נטילת הכופר תחת ההליך הפלילי, הוא חריג, שכן, על אדם שיש מקום להניח כי עבר עבירה, לתת עליה את הדין במשפט"
הסכמות להטלת כופר כסף חלף הליך פלילי בעבירות נפוצה במקרי עבירות מס.
 

אופן קיום הליך הכופר

הליך הכופר מתחיל אצל נציב מס הכנסה, השוקל את הבקשה שהוגשה על ידי הנישום – החשוד. קרי, הליך הבקשה נפתח ביוזמתו של הפרט, בשלב החקירה הפלילית, לפני הגשת כתב אישום, ובהתקיים תנאי החוק אף ניתן אף להגיש בקשה לתשלום כופר גם לאחר הגשת כתב אישום.

ועדת הכופר מחליטה האם לקבל או לדחות בקשת נישום. השיקולים שנבחנים לשם גיבוש שיקול הדעת המנהלי הם, בין השאר, הראיות בחומר החקירה, חומרת העבירה, מצבו האישי של הנישום, האם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון  וכו'.

 

השלכות תשלום כופר מס

אכן, תשלום כופר מס אינו שווה הרשעה, עם זאת הסמכות להטלת כופר מס בידי רשות מנהלית הנה סמכות להטלת סנקציה עונשית שהנה פונקציה מעין – שיפוטית, וניתן להסיק מעצם תשלום על ידי החשוד/נאשם כמקצתה של הודיה בביצוע העבירות מצידו. בדומה להרשעה בעבירת מס בסיומו של הליך פלילי, הודיה כחלק מהסדר כופר עשויה להוות בסיס לשומה במישור האזרחי.
 

ועדות כופר

חשוב לציין, הסמכות להחלטה בעניין הטלת כופר מס נתונה בידי הגורם הספציפי שקבוע בחוק. בפועל נדונה בקשות אלו בידי 'ועדות כופר' ברשות המיסים, ועדות אלו דנות בבקשות שונות ומגוונות במהלך השנה, בנושאי מס ערך מוסף, מיסוי מקרקעין, מס הכנסה מכס וכיו"ב. הועדות מורכבות מנציגי רשות המיסים ונציג מהמחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה.

בכל שנה, רשות המיסים מפרסמת ברבים את כלל החלטות ועדות הכופר, כך לדוגמא בשנת 2020 אושרו 76 בקשות מגוונות בוועדת הכופר, הן בנושאי מס, מע"מ, מכס וכו'. מאחר וקיימת שונות בחקיקה ישנם הבדלים בתהליכים. בתיקי מס הכנסה לדוגמא מושם דגש על סכום המחזור שלא דווח,  ולעומת זאת בתיקי מע"מ הדגש הנו על סכום המס ולא על המחזור.

 

סיכום

תשלום כופר בידי הנישום חוסך בפניו את הצורך בניהול הליך פלילי, עם כל המשמעויות לכך: ראשית, הסדר כופר אינו כורך עמו הרשעה פלילית, מה שמונע מהנישום סטיגמה וקלון הציבורי (ולעיתים השלכות נוספות). שנית, תשלום כופר מאפשר לנישום "קניית וודאות" שכן בתמורה לתשלום סכום כסף ידוע מראש, הנישום מונע חשיפה לסיכונים הכרוכים בניהול הליך פלילי סבוך שתוצאתו ברוב המוחלט של המקרים אינה ידועה מראש. 
מנגד, אין מחלוקת כי הליך זה טומן בחובו קשיים, שכן מוסד הכופר במתכונתו הנוכחית אינו אחיד, ספר החוקים מציג מספר סעיפי חוק המאפשרים להמיר את העבירה לתשלום כופר מס, אך עם תנאים שונים מחוק לחוק כאשר שיקול דעתה של הרשות, והנימוקים להחלטותיה אינם חשופים לעיני כל (אלא רק תוצאותיהן), מה שעלול להגביר את החשדנות למקרי אפליה או קבלת החלטות מנימוקים שאינם ענייניים, ובכך להקטין את אמון הציבור במערכת בכללותה.
על כן, חשוב להדגיש שייעוץ משפטי נכון, יכווין את הנישום להחלטה הנכונה האם להגיש בקשה לתשלום כופר מס במקום להמשיך בהליך הפלילי וזאת בהתאם לנסיבות המקרה והאם הנישום עומד בתנאי החוק.
 

 

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הסדרת ארנק דיגיטלי שחור - גילוי מרצון 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

חזרתו של נוהל גילוי מרצון 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

חזרתו של נוהל גילוי מרצון - צעד מתבקש למילוי הקופה המתרוקנת. לאחרונה פורסם כי רשות המס החליטה להפעיל מחדש את נוהל "גילוי מרצון" שמאפשר לנישומים תושבי ישראל לפנות מיוזמתם לרשות המסים ולדווח על הכנסותיהם שטרם הוצהרו תוך קבלת חסינות מפני העמדה לדין.

חשבוניות פיקטיביות וסנקציה של כפל מס

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה ניתן בבית המשפט המחוזי לוד-מרכז פס"ד נוסף בהמשך ישיר למלחמה של רשויות המס בחשבוניות פיקטיביות. בפסק הדין דחה בית המשפט את ערעורו של בעל המניות בחברה וקבע, כי בפסיקה הוצבה דרישה מהותית כי חשבונית מס תשקף עסקה אמיתית שהתרחשה ואת הצדדים האמיתיים לעסקה.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.