27/8/2013
על הקשר שבין אי דיווח על הכנסה, הלבנת הון והליך הגילוי מרצון
מדינת ישראל מרחיבה בשנים האחרונות את היקפה ואופייה של מדיניות אכיפת דיני המס על אזרחיה בארץ ובחו"ל. תכלית השינויים להם אנו עדים בשנים האחרונות הינה הגברת היקפי הגבייה ומלחמה בהעלמות המס ובהון השחור. אחד ממישורי הפעולה אותו שוקלת רשות המס לאמץ כחלק מהנגזרות האופרטיביות למלחמה בהעלמות המס, הינו "חוק איסור הלבנת הון". נייר עמדה זה ייגע ברפורמה הצפויה בכל הקשור לממשק שבין עבירת העלמת המס וחוק הלבנת הון.
מליאת הכנסת אישרה בתחילת חודש אוגוסט בקריאה ראשונה הצעות חוק הנוגעות להעמקת גביית המסים, הגברת האכיפה, ייעול אמצעי הגבייה והדיווח ובעניין אמצעים לאכיפת תשלום מסים והרתעה מפני הלבנות הון. הסעיף המרכזי שאושר בהצעות החוק קובע כי העלמת מס תוכר כעבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. המשמעות של קבלת הצעת החוק הינה כי ניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין החמורים יותר של חוק איסור הלבנת הון וכי מידע רלוונטי יוכל לזרום בין רשות המסים לרשות לאיסור הלבנת הון. עבירות העלמת מס או ביתר דיוק התחמקות מתשלום מס, קבועות בסעיף 220 לפקודת המסים. הסעיף קובע כי כל כוונה להתחמק או לעזור לאדם אחר להתחמק מתשלום מס על ידי השמטת פרטי הכנסות אשר היו ראויים להיכנס לדו"חות השנתיים, זיוף מסמכים וכדומה תהא חשופה לסנקציה פלילית. החידוש הוא כי סעיף זה ייכנס לרשימת עבירות המקור בחוק הלבנת הון (עבירת מקור היא הפעולה שבגינה נצבר הון שחור).
כניסתו של סעיף 220 לרשימת עבירות המקור תגרור אפשרות שימוש בסנקציות הקבועות בחוק איסור הלבנת הון וביניהן סנקציה עונשית של בין 10-7 שנות מאסר לעובר על אחד מסעיפי החוק (הלבנת הון או פעולה ברכוש אסור) והוראות חילוט נכסים שהושגו בפעולות הלבנה. יוצא אם כן כי לאחר אישור הקריאה השניה והשלישית מכלול הפעולות הפוטנציאלי כנגד מעלימי מס יגדל משמעותית ויכלול בין היתר את הוראות חוק איסור הלבנת הון שתוארו לעיל, יחד עם כלים פליליים, מנהליים ואזרחיים הקיימים בפקודת המס. במידה וקיים נישום פוטנציאלי אשר "עונה לקריטריונים" של סעיף 220, בין אם משום שלא דיווח על כל הכנסותיו ובין אם שהוא מתפרנס מ-"עבודות בשחור", ראוי לו להפנים שתי נקודות מהותיות: ראשית כי עליו לפעול במהרה להסדרת שומתו אל מול הרשויות ושנית כי עדיין לא מאוחר להסדיר את שומתו באופן שיפחית באופן דרמטי את חשיפתו להליכים משפטיים דרך נוהל גילוי מרצון. בנוהל זה, פונה הנישום אל רשות המיסים, מרצונו החופשי, ומדווח על ההכנסות אשר הפיק ואשר לא דווחו בעבר ו/או על הוצאות כוזבות עליהם דיווח במרמה תוך כוונה לתקן מעשיו ולהסיר מעליו החשיפה הפלילית. לאחר אישור רשות המיסים, ישלם הנישום את המס המחויב ויזכה להסרת המחדל הפלילי והאזרחי גם יחד. יש לציין, כי מומלץ להקדים ולפנות אל רשות המיסים טרם זו תקדים את הנישום שכן אחד מתנאי הסף להחלת נוהל הגילוי מרצון הוא כי הנישום פונה מרצונו החופשי וכי רשות המיסים טרם החלה בניהול חקירה בנוגע לאותו נישום. אנו ממליצים לפנות לרשות המס בהליך גילוי מרצון דרך עורך דין מיסים הבקיא ומיומן בתחום.
חיפוש
סגור
