עיצום כספי בשל אי הגשת דו"ח מקוון

בהתאם לסעיף 131(ב2) לפקודת מס הכנסה, תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), נדרש כל יחיד החייב בהגשת דו"ח שנתי, שהיתה לו בשנת המס הכנסה מעסק, ממשכורת או מחקלאות, להגיש את הדו"ח השנתי באופן מקוון (כלומר דו"ח המוגש באמצעות האינטרנט), למעט אם התקיים לגביו בשנת המס 2012 אחד מהתנאים הבאים:

1. היחיד ובת זוגו מעל גיל פרישה (67 שנים לגבר ו- 62 שנים לאישה);

או

2. המחזור מעסק ומשלח יד בתוספת ההכנסה ממשכורת של כל אחד מבני הזוג נמוך מסך של 79,800 ש"ח;
3. וההכנסה החייבת של היחיד נמוכה מסך של 79,800 ש"ח ולגבי שני בני הזוג נמוכה מסך של 159,600 ש"ח.

יצוין כי הפטור מהגשת הדו"ח השנתי באופן מקוון לא יחול לגבי יחיד שהינו בעל שליטה בחברה או שהגיש בקשה למענק מס הכנסה שלילי.
בהתאם להוראות הפקודה, יחיד החייב בהגשת דו"ח שנתי מקוון, יגיש אותו עד ליום 31 במאי שלאחר שנת המס שלגביה מוגש הדו"ח. אולם, המועד האחרון להגשת דו"ח שנתי מקוון לשנת 2012, ליחיד החייב בהגשת דו"ח שנתי מקוון נדחה ליום 30.6.2013 (לעומת יום 30.5.2013 ליחיד שאינו חייב בהגשת דו"ח שנתי מקוון).
כמו כן, מטיל סעיף 166 לפקודה, חיוב על מעביד או מנכה להגיש דו"ח לגבי תשלום הכנסת עבודה לעובד ולגבי תשלום הכנסה חבת ניכוי, באופן מקוון, עד יום 30 באפריל שלאחר שנת המס שלגביה מוגש הדו"ח.

במסגרת תיקון 161 לפקודה, התווסף לפקודה "סימן ו': עיצום כספי לעניין דוח מקוון" שנכנס לתוקף ביום 1.1.2008.
סימן ו' קובע כי במידה והיה למנהל יסוד סביר להניח כי לא הוגש דו"ח מקוון עד המועד החוקי להגשתו (להלן: "ההפרה"), רשאי הוא להטיל על המפר עיצום כספי בסכום מוגדר (1,140 ש"ח ליחיד ו- 1,710 ש"ח למעביד או מנכה), בשל כל חודש מלא של פיגור בהגשת הדו"ח.

לצורך חיוב המפר בתשלום העיצום הכספי, ישלח המנהל למפר הודעת חיוב בכתב, אותה יהיה עליו לשלם בתוך 30 ימים מיום שנשלחה אליו. בהודעת החיוב יפורטו, בין השאר, פרטי ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ושיעורו, וכן ייכלל בה מידע בדבר הזכות לטעון טענות בפני המנהל.
יחיד, מעביד או מנכה, שנשלחה לו הודעת חיוב רשאי, בתוך 30 ימים מיום משלוח ההודעה כאמור, להגיש למנהל, בכתב, את טענותיו לעניין הטלת העיצום הכספי ושיעורו (להלן: "כתב טענות"), אליהן יצורף תצהיר המאמת את העובדות המפורטות בהן.

הגיש יחיד, מעביד או מנכה, כתב טענות למנהל, יחליט המנהל על יסוד כתב הטענות והתצהיר האם להשאיר את הודעת החיוב על כנה, או לבטלה, ורשאי הוא, לשם קבלת החלטה כאמור, לזמן את מגיש כתב הטענות, לדיון בפניו. הודעה על החלטת המנהל לפי סעיף קטן זה תישלח למגיש כתב הטענות.
יצוין, כי על חיוב בתשלום עיצום כספי כאמור, זכאי המפר להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. אולם יודגש, כי אין בהגשת כתב טענות או עתירה לבית המשפט כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, שעל גבייתו חלה פקודת המסים (גביה), במועד האמור לעיל.
במידה שלא שולם העיצום הכספי במועד, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית, עד לתשלומו. מנגד, תשלום העיצום הכספי אינו גורע מאחריותו הפלילית של יחיד, מעביד או מנכה, בשל ההפרה.

הוגש נגד יחיד, מעביד או מנכה, כתב אישום על עבירה לפי סעיף 216(4) או (4א) לפקודה, לא יחויב בשלה בתשלום העיצום הכספי, ואם שילם אותו, יוחזר לו הסכום ששילם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית, מיום תשלומו עד יום החזרתו.
לאור האמור, מוטב לנישום להקפיד על הגשת דו"ח מקוון במועד ובכך להימנע מתשלום עיצומים כספיים מיותרים ואף מנשיאה באחריות פלילית.