פנייה קלה ומהירה
נוכח המגמה הניכרת היטב בימים אלו, במסגרתה אנשי עסקים שעזבו את ישראל והעתיקו את מרכז חייהם למקומות שונים בעולם, מבקשים לבחון את האפשרות לחזור לישראל, מצאנו לעשות מעט סדר בדברים במסגרת רשימה זו.
מטבע הדברים, עבור יחידים שעזבו את ישראל ושוקלים חזרה ארצה, סוגיית המס עלולה להוות שיקול מהותי בהחלטתם.
חשוב לזכור כי הגדרתו של אדם כתושב ישראל, תושב חוזר או כתושב חוץ משליכה במישרין על מעמדו המיסויי של אותו אדם ומתוך כך על חבויות המס החלות עליו. בעבר, פקודת מס הכנסה הגדירה אדם כ-"תושב חוץ" על כל "מי שאינו תושב ישראל". יחד עם זאת, החל מיום 1.1.07 הורחבה ההגדרה של "תושב חוץ" מתוך מטרה לאפשר וודאות לנישומים, זאת באמצעות החלת מבחן טכני, כמותי, אשר עמידה בתנאיו יש בה כדי לסווג יחיד כתושב חוץ.
תושב חוץ מוגדר בפקודת מס הכנסה כמי שאינו תושב ישראל, וכן יחיד אשר שהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות בכל שנה, בשנת המס, ובשנץ המס שלאחריה, וכן יחיד שמרכז חיין לא היה בישראל בתקופה הנבחנת.
תיקון זה, שכאמור נועד בכדי ליצור וודאות אצל הנישומים, מאפשר לנישומים אגב כך את תכנון מעשיהם מראש. בהתאם לתיקון, מעמד של "תושב חוץ" יכול לקבל אף מי ששהה בחו"ל 183 ימים לפחות בשנה, הן בשנת המס הנבחנת והן בשנה העוקבת, ומרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות המס שלאחר שנתיים אלו. יוצא אפוא, כי ייתכנו מקרים של ניתוק תושבות באופן חד כבר החל ב- day one ואף קודם לכן. זאת בניגוד לפרקטיקה הנהוגה על ידי רשות המסים לפיה ניתוק התושבות הנו בדרך כלל תהליך הדרגתי. בהתאם לחזקה דנן ניתוק התושבות הנו מיידי.
מן הראוי להוסיף כי לעניין תושבי חוץ, שומרת ישראל על זכות המיסוי בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, היינו, תושב חוץ יחויב במס על הכנסתו הפירותית ו/או ההונית, אשר הופקה או נצמחה בישראל, זאת בכפוף לקיומה של אמנה למניעת כפל מס.
כאמור, תושב חוץ יחויב במס בישראל רק אם הפיק הכנסות פרותיות או הוניות בישראל בהתאם לכללי המקור כאמור, הכל בכפוף לקיומה של אמנה למניעת כפל מס בין ישראל למדינתו של הנישום.
לאור האמור לעיל, ישנה חשיבות רבה בקבלת ייעוץ משפטי- מיסויי בטרם החזרה ארצה, שיהא בו כדי להסביר ליחיד את זכויותיו וחובותיו במישור המס, הצומחות מחזרתו הצפויה.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות. במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
החל מיולי 2026 כמעט כל עסק בישראל ייכנס לעידן חדש של פיקוח מס בזמן אמת.\ האם חשבונית שהוצאה כדין עלולה להיפסל? מה קורה כשמספר הקצאה לא מתקבל? האם רשות המסים יכולה למנוע קיזוז מע"מ עוד לפני ביקורת? ומהם הכללים החדשים של מודל "חשבוניות ישראל" והארנקים הדיגיטליים העסקיים? המאמר החדש מנתח את אחת מרפורמות המס המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות, חושף את מנגנוני הבקרה החדשים של רשות המסים, את זכויות ההשגה והערעור של העוסקים, ואת פסקי הדין שכבר מסמנים את גבולות הכוח של הרשות מול בתי המשפט.
רשות המסים משנה את כללי המשחק לקרנות השקעה פרטיות. טיוטת תקנות מע"מ חדשה מציעה פטור ממע"מ על דמי הצלחה ושיעור מע"מ אפס על חלק מדמי הניהול המשויך למשקיעי חוץ. לצד ההטבות, נקבעים תנאי סף מחמירים, דרישות דיווח חדשות וסוגיות מעבר שעשויות להשפיע באופן מהותי על מבנה הקרן והכדאיות הכלכלית שלה. האם הקרן שלכם עומדת בתנאים?
חיפוש 
סגור 
