פנייה קלה ומהירה
בשנים האחרונות מתגבר השיח הציבורי הנסב סביב סוגית מיסויים בישראל של יחידים תושבי ישראל על הכנסותיהם המופקות בחו"ל. רשויות המס בישראל נלחמות בשיניים ובציפורניים על מנת לשמר אחיזה איתנה בהכנסות המופקות על ידי אותם ישראלים בחו"ל ובתוך כך מנסות ככל שאפשר לנגוס נגיסות גדול מההכנסות האמורות, ועל הכף השנייה של המאזניים הממשלה ומשרד האוצר "שוברים את הראש" בכדי לשמור על בעלי ההון קרובים אליהם, ועושים ככל שביכולתם כדי למנוע מהם לנתק את זיקתם למדינת ישראל לטובת הגירה למדינות אחרות המוגדרות כמקלטי מס.
תופעת נדידת בעלי ההון לחו"ל איננה תופעה חדשה, מאז רפורמת המס שהוחלה בשנת 2003, יותר ויותר בעלי הון ישראלים מעתיקים את מקום מגוריהם ומרכז חייהם לחו"ל במטרה לנתק את זיקת תושבותם מישראל ולפטור עצמם אגב כך מ-"אימת" המיסוי הישראלי. נזכיר כי עד אותה שנה הייתה נהוגה בישראל שיטת מיסוי טריטוריאלי, על פיה הכנסות שהופקו בתוך גבולותיה של המדינה מוסו בכפוף לדין הישראלי, לעומת הון שנעשה בחו"ל שהיה פטור מתשלום מס בישראל ובקונסטלציה מסוימת אף פטור מחובת הדיווח הנוהגת. אין חולק כי באותם ימים ישראל נחשבה ליעד אטרקטיבי יותר עבור בעלי ההון. עד ה-1.1.2003 מדינת ישראל מיסתה את כל ההכנסות שהופקו או שנצמחו בתוך שטחיה, וכל מי שהפיק הכנסות בתחומיה שילם בגינן מס. עם זאת לשיטה הטריטוריאלית היה שלוחות פרסונאליות כך שהכנסות המופקות על ידי ישראלי העוסק במקצוע מסוים בתוך ישראל אך נותן שירותיו בחו"ל – השלוחה הפרסונאלית הייתה מופעלת והעוסק היה ממוסה על הכנסות אלו בישראל. הבנת הדין כפי שנהג עובר לתחולת הרפורמה דנן מצמיחה נפקות מעשית להבנת הדין הנוהג כיום, אשר הרחיב את בסיס המס והעביר באופן מלא את שיטת המיסוי לשיטה הפרסונאלית.
ולעניינו נדגיש את האמור בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה (רישא):
"מס הכנסה יהא משתלם, בכפוף להוראות פקודה זו, לכל שנת מס, בשיעורים המפורטים להלן, על הכנסתו של אדם תושב ישראל שהופקה או שנצמחה בישראל או מחוץ לישראל (שיטה פרסונאלית) ועל הכנסתו של אדם תושב חוץ שהופקה או שנצמחה בישראל (שיטה טריטוריאלית)" (ההדגשות אינן במקור).
אף על פי שהרפורמה חתרה להרחבת בסיס המס על פיו ימוסה תושב ישראל על הכנסותיו, קהילת אנשי המס לא חסכה מהעלאת ביקורות נגד שיטת המיסוי הפרסונאלי, אשר לשיטתם פוגעת במידה מסוימת ביכולתן של החברות הישראליות לקבל יתרון ולהתחרות בצורה טובה יותר בשוק בחו"ל. כיום, רוב משרדי עורכי דין העוסקים בתחום המיסוי הבינלאומי רואים ברשימה לא קצרה של מדינות בעולם כיעדים אטרקטיביים יותר למיצוי הפוטנציאל העסקי של פעילות לקוחותיהם בחו"ל.
לשם המחשה נתאר תרחיש קלאסי העומד בפני בעל הון ישראלי בבואו להשקיע הונו באפיקי השקעות שונים - בעל ההון משקיע כספיו בתוך גבולות מדינת ישראל וגם מפזר השקעות רבות במדינות אחרות הנחשבות למקלטי מס כגון: איי הבתולה הבריטיים, קפריסין, הונג קונג וכו'. בדרך העניינים הרגילים של עסקיו של בעל ההון הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בחו"ל לצורך פיקוח על השקעותיו וכספיו. לצורך הדוגמא נניח שבהתחלה היקף השקעותיו בארץ גדול מזה שבחו"ל. לימים בעל ההון מצליח להניב תשואות נאות מהשקעותיו בחו"ל ולאור הקלות והטבות המס שמקבל באותן מדינות – מתחיל להרחיב ולהגדיל את השקעותיו בחו"ל, אט אט היקף ההשקעות בחו"ל עוקף את היקף ההשקעות בארץ – ואף במרוצת השנים היקף ההשקעות בארץ הופך לאחוז מזערי יחסית מסך ההשקעות של בעל ההון. השקעותיו משגשגות בחוץ לארץ אך עודנו משלם בגינן מס בישראל בשל שיטת המיסוי הפרסונאלי. במצב דברים זה נעדרת למדינת ישראל היכולת למשוך או לפתות בעל ההון שלא לנתק את מקום מושבו מהמדינה ולהפוך לתושב חוץ.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
שיפורים במושכר עשויים ליצור חבות מס למשכיר ולאפשר לשוכר ניכוי הוצאות. מתי חל אירוע המס, כיצד מחושב הפחת ומהן השלכות השיפוץ על מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין? כל ההיבטים המשפטיים במאמר.
חוזרים לישראל אחרי שנים בחו"ל? ייתכן שמגיע לכם פטור ממס ל־10 שנים. מעמד של תושב חוזר ותיק עשוי להעניק הטבות מס משמעותיות על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל. אבל האם עבודה מהבית בישראל עבור חברה זרה זכאית לפטור? ומה קורה כשמועד החזרה שנקבע על ידי רשות המסים שונה מהמועד שתכננתם? הכירו את התנאים והסיכונים שחשוב לבדוק לפני החזרה.
צברתם רווחים בחברה ולא חילקתם דיבידנד? בית המשפט העליון הכריע - והמס עשוי להגיע גם בלי חלוקת רווחים. בפסיקה תקדימית אישר בית המשפט העליון את חוקתיות המס בשיעור 2% על רווחים עודפים שלא חולקו בחברות מעטים. גם הבקשה לדיון נוסף נדחתה. מה המשמעות עבור בעלי שליטה? מדוע נדחתה הטענה לפגיעה בזכות הקניין? ואילו החלטות עסקיות ומיסויות כדאי לבחון בעקבות הפסיקה? כל הפרטים וההשלכות במאמר המלא.
חיפוש 
סגור 
