ייצוג משפטי של בעלי יאכטות מול רשויות המס
 
ישראלים רבים, כאלו שהפרוטה מצויה בכיסם, מבקשים לרכוש יאכטה ולהביאה ארצה לטובת שימוש בשעות הפנאי - מחירן של היאכטות הללו עשוי לנוע בין מאות אלפי ש"ח למיליוני אירו.
 
על פי חוק הספנות (כלי שיט) התש"ך-1960, כל כלי שיט בבעלות אזרח ישראלי או בבעלות חברה הרשומה בישראל או בבעלות חברה זרה שיותר מ-50% ממניותיה בבעלות אזרח ישראלי השוהה בישראל, חייבת להירשם במרשם כלי השיט הישראלי. על פי התקנות אף אין אפשרות להחזיק רישום כלי שיט בשתי מדינות (רישום כפול). על-פי החוקים הימיים, כל כלי שיט חייב להירשם או להפליג תחת דגל לאום אחד ויחיד. על כלי השיט להיות רשום במדינה ספציפית ומתוקף היותו רשום באותה מדינה, חוקי המדינה ותקנותיה יחולו עליו והוא יחסה תחת צילה של אותה מדינה.

כך יוצא שלמדינת ישראל מרשם - במרשם זה אמורות להיות רשומות על היאכטות שבבעלות ישראלים, תושבים ישראלים, אם באופן מלא ואם באופן חלקי. ברם, הלכה למעשה, כך מסתבר, ישראלים רבים האמורים להירשם כבעלים במרשם הישראלי, נמנעים מלהירשם וזאת משורה של טעמים הכוללים בין היתר רצונם לשייט בעולם תחת דגל שונה מזה של הישראלי ו/או רצונם שלא להיחשף אל מול רשויות המס בישראל כמי שייבאו לארץ כלי שייט, מה שמהווה את מקור הבעיה. בעניין זה יובהר כי יש במקביל לחקיקה הדנה בחובות הרישום, יש בנמצא חובה, ע"פ הדין.

 
מיסי הייבוא על כלי השיט
הישראלי מתבקש לשלם מס בגין ייבוא של כלי שייט לישראל. עצם היות כלי השייט רשום תחת דגל של מדינה אחרת, אינו משחרר את בעל הכלי מלדווח ולשלם את מס הייבוא, היה והלכה למעשה כלי השיט יובא על ידו לישראל. כך יוצא, שישראלים רבים, בשוגג סבורים כי יש באפשרותם להשתחרר מתשלום מס על ייבוא כלי השיט לארץ על סמך היות הכלי רשום תחת בעלות של חברה זרה, שאינה ישראלית. ישראלים אלה אינם לוקחים בחשבון כי בנסיבות בהן הלכה למעשה כלי השיט יובא לישראל, עליהם לשלם את כל מיסי הייבוא בגין אותם כלי שיט ובכלל זה, את המע"מ, מכס ו/או מס קניה. המניע של ישראלים להימנע מלראות בהתנהלותם כייבוא, התגבר עקב העלאת מס הייבוא בגין כלי שייט שכאלה. כך יוצא שישראלים רבים סבורים כי קיימת אפשרות להימנע ממס על ייבוא כלי שיט לישראל, בדרך של הקמת חברה במדינה זרה אשר תחזיק כבעלים בכלי השיט וכך גם דגלה של המדינה בה הוקמה החברה יתנוסס על כלי השיט. היאכטה תירשם תחת דגל זר ולרישום זה, כך משוכנעים אותם בעלים, השלכות רבות בנוגע למס אשר ישולם בגין אותו כלי השיט, ואף ביחס של מדינות זרות כלפי בעליה.  
 
השלכות הרישום תחת בעלות זרה
דא עקא שלרישום יאכטה תחת בעלות זרה השלכות במובן זה שיאכטה ישראלית תחויב ברישיון שיט/היתר שיט ממשרד התחבורה באופן מיידי, בעוד שמנגד ספינה בדגל זר שנמצאת בישראל יכולה לקבל דחייה זמנית של 30 יום ממנהל המרינה ועד 90 יום ממנהל הספנות להיתר שיט ישראלי. מאידך, אין ברישום זר כדי לשחרר את בעליה מתשלום מס בגין ייבואה דה פקטו של היאכטה לישראל. מס על ייבואה יחול, גם אם זו תהא רשומת תחת שמה של חברה זרה וגם אם בעלי מניותיה יחזיקו את בעלותם באמצעות נאמנים זרים. כאשר ישראלי מייבא, הלכה למעשה, את כלי השיט היוקרתי לישראל, כלומר מייבא אותו כדין, לשימושו האישי ו/או העסקי ו/או לכל שימוש אחר, אזי עליו לשלם, על פי דיני המדינה, מיסי יבוא הכוללים מע"מ העומד כיום על 17%, מס קנייה אשר תלוי במרכיבים מסוימים של הכלי בדרך כלל עד מקסימום 12% וכן הוא יחויב במכס אשר עשוי להגיע לכדי 15%. מס זה, כאמור, יחול עליהם גם אם הכלי נרשם על שם של חברה זרה אך בפועל ייובא לישראל.

יתרה מזאת, כאשר ישראלים מייבאים יאכטה למטרות פרטיות ולא עסקיות, הם אינם יכולים להזדכות על המע"מ ששילמו בגין הייבוא וזאת משום שאין להם כל פעילות עסקית המיוצרת באמצעות כלי השיט והמזכה אותם בהחזר המע"מ, להבדיל ממצב בו הישראלי המייבא את כלי השייט יעשה בו שימוש לטובת הפלגות בתשלום, טיולים וכו' אשר בגינם יגבה תשלום מישראלים ו/או מתיירים מחו"ל.

 
התנהלות רשות המס בנושא
נכון להיום, כך מסתבר, רשות המס מחפשת את אותם ישראלים אשר הכניסו יאכטות לארץ תחת חברה זרה, כאילו הן רק עוגנות בישראל ככלי זר שהגיע לביקור בישראל, להבדיל מכלי שיובא לישראל. רשות המס בוחנת כל מקרה לגופו, מבקשת לוודא האם כלי השיט הלכה למעשה יובא לישראל, והיה ולגישתם כך נעשה, מבקשת רשות המס מבעלי כלי השיט את המס בגין יבואם של אותם כלים, כאילו אלה יובאו לישראל. למעשה רשות המיסים מנסה באותם מקרים להוכיח כי היאכטות הללו, הגם אם הן רשומות על שם חברה זרה, בפועל יובאו לישראל על ידי בעליהן הישראלים לשימושם האישי ולכן יש לשלם עליהן מס.
 
לטובת חיוב ו/או הרשעת היבואן הישראלי, צריכה רשות המיסים להוכיח את אלמנט השימוש בפועל ומנהג הבעלים על-ידי ישראלי בכלי השיט, כלומר להראות כי הכלים יובאו לישראל על-ידי ישראלים העושים בהם שימוש כאן בישראל וכי אלה נמנעים מלדווח עליהן ולפעמים אף נמנעים מלכלול אותן בהצהרות הון, שלא כדין. לטובת העניין רשויות המס יכולות לבקש מהיבואן להציג בפניהן הסכם עגינה, הסכם חברות במועדון היאכטות, פוליסת ביטוח ושם מוטבים, רישיון יאכטה, יומן מסע ועוד נתונים אחרים המעידים על זיקתו של הכלי לישראל ועל כך שהכלי, הלכה למעשה יובא לישראל. באמצעות אלה, ינסו נציגי רשות המיסים לטעון כי הלכה למעשה היאכטה אכן יובאה לישראל לשימושו האישי של בעליה הישראלי ולא שימשה כלי שיט זר שאך עוגן בישראל ולחשוף את הבעלים אם במישור האזרחי שומתי ואם במישור הפלילי.
 
אסטרטגיה נדרשת וחלופות משפטיות 
בתיקים מסוג זה יש לייחס חשיבות מכרעת לאסטרטגיה בה יבחר בעל היאכטה, הנחקר ו/או המוזמן לחקירה. כמובן שאסור לו לשקר בחקירתו, אבל בהחלט עומדות בפניו מספר חלופות משפטיות חשובות אשר יש בהן כדי לחרוץ את גורלו, אם במישור הפלילי ואם במישור האזרחי - האסטרטגיה הנכונה נגזרת מהעובדות הפרטניות למקרה.
 
משרדנו, המורכב מעו"ד ורו"ח חלקם יוצאי מכס ומע"מ, מתמחה בליווי נחקרים שכאלה ומשכך נשמח לפעול במיידי לטובת קידום עניינך ומתן סיוע לשם השלמת הפרשה במינימום נזק.
 
צור עמנו קשר עתה וניכנס לפעולה במיידי! 
ככל שניכנס מוקדם יותר לתמונה, כן ייטב עמך
התקשר עתה לעו"ד אלי דורון:
054-4251054

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מידע מקצועי

מחילת חוב לספק בחו"ל

לנו ניסיון רב בהתנהלות שומתית מסוג זה ובקיאות בכל הקשור בהתנהלות של יבואן ישראלי מול ספק זר ולמורכבות העלולה להיווצר מול רשויות המס ופקידי השומה.

חובת תשלום ביטוח לאומי לעובד זר לצורך טיפול סיעודי

נבקש לעדכנכם, כי החל מחודש ינואר 2020, נכנסו לתוקפן הוראות בנושא תשלום ביטוח לאומי לעובדים זרים, במסגרת אגרת שפורסמה מטעם המוסד לביטוח לאומי ביום 31.12.19, בשם "איגרת למעסיק עובד זר לצורך טיפול סיעודי".

מיסוי תשלומים בתקופת הבחירות לכנסת ה-23

נבקש לעדכנכם, כי לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלושה שיתקיימו בתאריך ה-2.3.2020, פרסמה רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה בתחום שומה וביקורת ברשות המסים, הנחיות והוראות מיוחדות בנושא מיסוי התשלומים המתבצעים בתקופת הבחירות על ידי מועמדים, מפלגות קיימות, מפלגות חדשות וועדת הבחירות.

עמדות חייבות בדיווח לשנת 2019

נבקש לעדכנכם, כי בתאריך 30.12.19 פרסמה רשות המסים את העמדות החייבות בדיווח לשנת המס 2019. יצוין כי במהלך שנת 2019 נוספו 22 עמדות חדשות במס הכנסה, ועמדה חדשה בנושא מיסוי הבלו על הדלק. יחד עם זאת, יצוין, כי לא פורסמו עמדות חדשות בנושאי מע"מ ומכס (נכון להיום).

מיסוי עסקאות קומבינציה

בשל העובדה שבעסקת קומבינציה אין תמורה שמועברת במזומן, עולה השאלה כיצד מנהל מיסוי מקרקעין צריך לקבוע את השווי של עסקאות מסוג זה...

חבות מע"מ על שירותי שיווק לחברות זרות באינטרנט

כיום, עולם השיווק האינטרנטי עוסק ברובו בתיווך בין הצרכנים לבין הספקים – מוכרי המוצרים או השירותים בחו"ל. על כן, ניתן לטעות ולחשוב שחברות המתווכות בין צרכן ישראלי לבין מוכרי מוצרים או שירותים בחוץ לארץ, נהנות גם הן באופן אוטומטי ממע"מ בשיעור אפס כיוון שעל פניו הן משווקות את מוצריהם של הספקים בחו"ל ומעניקות שירות לתושבי חוץ, אך לא כך הם פני הדברים.

ניכוי מס במקור לגבי תשלום לתושב חוץ

לשון החוק מלמדת כי חובת ניכוי המס במקור חלה עבור "הכנסה חייבת", אך בפועל רשות המסים רואה בחובה זו כחלה על כל תשלום לתושב חוץ מלבד תשלומים ספציפיים שצוינו בהוראות מפורשות מטעם הרשות - קראו כאן בנושא.

החזר מע"מ ביטול עסקה - הפרשי ריבית והצמדה

בית המשפט נדרש לאחרונה לשאלה מהו המועד הקובע לצורך חישוב הפרשי ריבית והצמדה בגין החזר מע"מ הנובע מביטולה של עסקה (בתא"מ 9881-09-18 ג ר ק פ חברה להשקעות בעמ נ' מע"מ פתח תקווה).

האם מכירת קרקע לרשות מקרקעי ישראל מהווה הפקעה לצרכי מס?

לאחרונה ניתן בבית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד פסק דין ו"ע 32465-05-18 ויטנר ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין רחובות שעסק בשאלה האם מכירת קרקע לרשות מקרקעי ישראל מהווה הפקעה לצורכי מס הזכאית לשיעור מס מופחת בהתאם לחוק מיסוי מקרקעין.

החזר מע"מ על חשבונית שלא שולמה ע"י מזמין העבודה

צוות מומחי המס וחדלות הפירעון של משרדנו יודע לפעול אל מול רשויות המס בשמו של בעל העסק וזאת במטרה לקבל את כל המס אותו שילם הלקוח לרשויות בגין החשבוניות שהוצאו ולא שולמו.

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם