ייצוג משפטי של בעלי יאכטות מול רשויות המס
 
ישראלים רבים, כאלו שהפרוטה מצויה בכיסם, מבקשים לרכוש יאכטה ולהביאה ארצה לטובת שימוש בשעות הפנאי - מחירן של היאכטות הללו עשוי לנוע בין מאות אלפי ש"ח למיליוני אירו.
 
על פי חוק הספנות (כלי שיט) התש"ך-1960, כל כלי שיט בבעלות אזרח ישראלי או בבעלות חברה הרשומה בישראל או בבעלות חברה זרה שיותר מ-50% ממניותיה בבעלות אזרח ישראלי השוהה בישראל, חייבת להירשם במרשם כלי השיט הישראלי. על פי התקנות אף אין אפשרות להחזיק רישום כלי שיט בשתי מדינות (רישום כפול). על-פי החוקים הימיים, כל כלי שיט חייב להירשם או להפליג תחת דגל לאום אחד ויחיד. על כלי השיט להיות רשום במדינה ספציפית ומתוקף היותו רשום באותה מדינה, חוקי המדינה ותקנותיה יחולו עליו והוא יחסה תחת צילה של אותה מדינה.

כך יוצא שלמדינת ישראל מרשם - במרשם זה אמורות להיות רשומות על היאכטות שבבעלות ישראלים, תושבים ישראלים, אם באופן מלא ואם באופן חלקי. ברם, הלכה למעשה, כך מסתבר, ישראלים רבים האמורים להירשם כבעלים במרשם הישראלי, נמנעים מלהירשם וזאת משורה של טעמים הכוללים בין היתר רצונם לשייט בעולם תחת דגל שונה מזה של הישראלי ו/או רצונם שלא להיחשף אל מול רשויות המס בישראל כמי שייבאו לארץ כלי שייט, מה שמהווה את מקור הבעיה. בעניין זה יובהר כי יש במקביל לחקיקה הדנה בחובות הרישום, יש בנמצא חובה, ע"פ הדין.

 
מיסי הייבוא על כלי השיט
הישראלי מתבקש לשלם מס בגין ייבוא של כלי שייט לישראל. עצם היות כלי השייט רשום תחת דגל של מדינה אחרת, אינו משחרר את בעל הכלי מלדווח ולשלם את מס הייבוא, היה והלכה למעשה כלי השיט יובא על ידו לישראל. כך יוצא, שישראלים רבים, בשוגג סבורים כי יש באפשרותם להשתחרר מתשלום מס על ייבוא כלי השיט לארץ על סמך היות הכלי רשום תחת בעלות של חברה זרה, שאינה ישראלית. ישראלים אלה אינם לוקחים בחשבון כי בנסיבות בהן הלכה למעשה כלי השיט יובא לישראל, עליהם לשלם את כל מיסי הייבוא בגין אותם כלי שיט ובכלל זה, את המע"מ, מכס ו/או מס קניה. המניע של ישראלים להימנע מלראות בהתנהלותם כייבוא, התגבר עקב העלאת מס הייבוא בגין כלי שייט שכאלה. כך יוצא שישראלים רבים סבורים כי קיימת אפשרות להימנע ממס על ייבוא כלי שיט לישראל, בדרך של הקמת חברה במדינה זרה אשר תחזיק כבעלים בכלי השיט וכך גם דגלה של המדינה בה הוקמה החברה יתנוסס על כלי השיט. היאכטה תירשם תחת דגל זר ולרישום זה, כך משוכנעים אותם בעלים, השלכות רבות בנוגע למס אשר ישולם בגין אותו כלי השיט, ואף ביחס של מדינות זרות כלפי בעליה.  
 
השלכות הרישום תחת בעלות זרה
דא עקא שלרישום יאכטה תחת בעלות זרה השלכות במובן זה שיאכטה ישראלית תחויב ברישיון שיט/היתר שיט ממשרד התחבורה באופן מיידי, בעוד שמנגד ספינה בדגל זר שנמצאת בישראל יכולה לקבל דחייה זמנית של 30 יום ממנהל המרינה ועד 90 יום ממנהל הספנות להיתר שיט ישראלי. מאידך, אין ברישום זר כדי לשחרר את בעליה מתשלום מס בגין ייבואה דה פקטו של היאכטה לישראל. מס על ייבואה יחול, גם אם זו תהא רשומת תחת שמה של חברה זרה וגם אם בעלי מניותיה יחזיקו את בעלותם באמצעות נאמנים זרים. כאשר ישראלי מייבא, הלכה למעשה, את כלי השיט היוקרתי לישראל, כלומר מייבא אותו כדין, לשימושו האישי ו/או העסקי ו/או לכל שימוש אחר, אזי עליו לשלם, על פי דיני המדינה, מיסי יבוא הכוללים מע"מ העומד כיום על 17%, מס קנייה אשר תלוי במרכיבים מסוימים של הכלי בדרך כלל עד מקסימום 12% וכן הוא יחויב במכס אשר עשוי להגיע לכדי 15%. מס זה, כאמור, יחול עליהם גם אם הכלי נרשם על שם של חברה זרה אך בפועל ייובא לישראל.

יתרה מזאת, כאשר ישראלים מייבאים יאכטה למטרות פרטיות ולא עסקיות, הם אינם יכולים להזדכות על המע"מ ששילמו בגין הייבוא וזאת משום שאין להם כל פעילות עסקית המיוצרת באמצעות כלי השיט והמזכה אותם בהחזר המע"מ, להבדיל ממצב בו הישראלי המייבא את כלי השייט יעשה בו שימוש לטובת הפלגות בתשלום, טיולים וכו' אשר בגינם יגבה תשלום מישראלים ו/או מתיירים מחו"ל.

 
התנהלות רשות המס בנושא
נכון להיום, כך מסתבר, רשות המס מחפשת את אותם ישראלים אשר הכניסו יאכטות לארץ תחת חברה זרה, כאילו הן רק עוגנות בישראל ככלי זר שהגיע לביקור בישראל, להבדיל מכלי שיובא לישראל. רשות המס בוחנת כל מקרה לגופו, מבקשת לוודא האם כלי השיט הלכה למעשה יובא לישראל, והיה ולגישתם כך נעשה, מבקשת רשות המס מבעלי כלי השיט את המס בגין יבואם של אותם כלים, כאילו אלה יובאו לישראל. למעשה רשות המיסים מנסה באותם מקרים להוכיח כי היאכטות הללו, הגם אם הן רשומות על שם חברה זרה, בפועל יובאו לישראל על ידי בעליהן הישראלים לשימושם האישי ולכן יש לשלם עליהן מס.
 
לטובת חיוב ו/או הרשעת היבואן הישראלי, צריכה רשות המיסים להוכיח את אלמנט השימוש בפועל ומנהג הבעלים על-ידי ישראלי בכלי השיט, כלומר להראות כי הכלים יובאו לישראל על-ידי ישראלים העושים בהם שימוש כאן בישראל וכי אלה נמנעים מלדווח עליהן ולפעמים אף נמנעים מלכלול אותן בהצהרות הון, שלא כדין. לטובת העניין רשויות המס יכולות לבקש מהיבואן להציג בפניהן הסכם עגינה, הסכם חברות במועדון היאכטות, פוליסת ביטוח ושם מוטבים, רישיון יאכטה, יומן מסע ועוד נתונים אחרים המעידים על זיקתו של הכלי לישראל ועל כך שהכלי, הלכה למעשה יובא לישראל. באמצעות אלה, ינסו נציגי רשות המיסים לטעון כי הלכה למעשה היאכטה אכן יובאה לישראל לשימושו האישי של בעליה הישראלי ולא שימשה כלי שיט זר שאך עוגן בישראל ולחשוף את הבעלים אם במישור האזרחי שומתי ואם במישור הפלילי.
 
אסטרטגיה נדרשת וחלופות משפטיות 
בתיקים מסוג זה יש לייחס חשיבות מכרעת לאסטרטגיה בה יבחר בעל היאכטה, הנחקר ו/או המוזמן לחקירה. כמובן שאסור לו לשקר בחקירתו, אבל בהחלט עומדות בפניו מספר חלופות משפטיות חשובות אשר יש בהן כדי לחרוץ את גורלו, אם במישור הפלילי ואם במישור האזרחי - האסטרטגיה הנכונה נגזרת מהעובדות הפרטניות למקרה.
 
משרדנו, המורכב מעו"ד ורו"ח חלקם יוצאי מכס ומע"מ, מתמחה בליווי נחקרים שכאלה ומשכך נשמח לפעול במיידי לטובת קידום עניינך ומתן סיוע לשם השלמת הפרשה במינימום נזק.
 
צור עמנו קשר עתה וניכנס לפעולה במיידי! 
ככל שניכנס מוקדם יותר לתמונה, כן ייטב עמך
התקשר עתה לעו"ד אלי דורון:
054-4251054

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.


מידע מקצועי

ייעוץ לישראלי בעל מניות בחברה בחו"ל המנוהלת מישראל

משרדנו מתמחה במתן ייעוץ משפטי וייעוץ מס לישראלים בעלי מניות בחברה או עסק בחו"ל המנוהלים בפועל מישראל - לחצו כאן לפרטים המלאים.

מע"מ בשיעור אפס בענף התיירות

ביום 8.1.2019 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של חברת תיירות איתרנתי טראבל בע"מ (להלן: "המערערת") כנגד החלטת מנהל מע"מ ירושלים (להלן: "המשיב") בגין חיובה בתשלום מלוא המע"מ עבור כניסה לאתרים על ידי תיירים במסגרת חבילת תיור בישראל (66728-03-16 איתריתי טראבל בע"מ נ' ירושלים).

הקלות מע"מ על מכירות פירות

ביום 3.1.2019 נדחה ערעורה של קסם הפרי ישראל 2008 בע"מ כנגד החלטת מנהל מע"מ באר שבע לחייב את המערערת בתשלום מלוא המס בגין מכירת "סלסלות פירות מעוצבות" (ע"מ 30285-04-16 קסם הפרי ישראל 2008 בע"מ נ' מדינת ישראל)

ייעוץ מס למבצעים עסקאות מסחריות

הניסיון מלמד כי ישראלים רבים מבקשים לבצע עסקאות, מבלי לקחת בחשבון את אירועי המס שבדרך או את האפשרויות שבחוק העשויות להקשות או להקל על הצדדים.

ייצוג אזרחים להם בעיה מול מס הכנסה או מע"מ

לישראלים רבים בעיות מול רשויות המס במגוון רחב של נושאים. לפעמים הבעיה היא כספית ולפעמים פלילית. לפעמים הבעיה החלה בדיונים שומתים עם רואה החשבון או יועץ המס והתפתחה ולפעמים היא פרצה ללא כל התראה. בעיות מסוג זה, ללא ספק, משבשות את סדר היום, מייצרות משבר, ולא אחת חושפות אל האזרח לסכנות פליליות או חשיפות אזרחיות מהן אסור לו להתעלם ובהן חייב הוא לטפל בדחיפות.

מיסוי הכנסות מדיבידנד שמקורם ברווחי שערוך

בית המשפט התייחס לדרישה כי "מקור הדיבידנד יהיה בהכנסות", שבו מצוי מוקד המחלוקת בין הצדדים וקבע בין היתר כי רווחי השערוך אינם נחשבים הכנסה כמשמעותה בסעיף 1 לפקודה בעת רישום הרווח בדו"חות הכספיים בשל עיקרון המימוש לפיו לא תוכר הכנסה מעליית ערכו של נכס לפני שהנכס נמכר..

מיסוי מכירת מניות נסחרות ומוניטין אישי

יופחת המס שעל שלמה ריזמן לשלם בגין מכירת מניות לאלביט. ביום 30.12.2018 התפרסם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בלוד, בו התקבל ברובו ערעורו של מר שלמה ריזמן כנגד החלטת פקיד השומה כפר סבא לעניין אופן מיסוי רווח הון שנצמח ממכירת מניות בחברה..

הוצאת נדל"ן מתוך חברה מסחרית המחזיקה פעילות עסקית ונדל"ן

בעלי חברות מוצאים את עצמם בשלב כזה או אחר כשבאותה חברה אוחזים הם הן בפעילות עסקית והן בנדל"ן, מה שלפעמים מייצר עבורם בעיה קשה ו/או מעמיד את הנכסים בפני סכנות לא רצויות. מצב דברים זה בו תחת אותה חברה יש גם נדל"ן וגם פעילות עסקית מייצר בעיות, כמו למשל במצב בו הבעלים מבקש למכור לפלוני או אלומוני את הפעילות העסקית בלבד. במקרה כזה – בעל המניות לא יוכל למכור..

אי הכרת מע"מ בחשבוניות ספקים / עוסקים מהשטחים

השיקולים לאי הכרה בחשבוניות ספקים ו/או עוסקים משטחים ו/או בחשבוניות p כאלה או אחרות, שונים ומגוונים ובפועל לרשות המס מגוון רחב של טעמים עליהם הן נשענות שעה בה הן דורשות מהישראלי להשיב את אותו מרכיב מע"מ תשומות שנוכה על ידם.

עולה חדש לא זכאי להטבת מס ברכישת דירה בישראל שלא משמשת למגורי קבע

ביום 24.12.2018 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את ערעורו של עולה מצרפת לקבלת הטבה במס רכישה בגין רכישת דירה בישראל. הערעור הוגש לאחר שרשויות מיסוי מקרקעין סברו כי אין המערער זכאי להטבה נוכח שהיותיו הקצרות בישראל המלמדות..

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם