העברת נטל ההוכחה ונטל הבאת הראיה בערעור מע"מ

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - רוסלן ביקנוב, משפטן

1/3/2010

ברשימה זו נקדיש כמה שורות לפרוצדורה של הליכי שומה כולל השגה וערעור. סעיף 131 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") מחיל ברשת רחבה כמעט על כולם חובת הגשת דוח על הכנסות (למעט הפטורים מחובה זו כגון שכירים שחובת הגשת הדוח בגינם חלה על המעביד).

מרגע הגשת הדו"ח ועד תשלום המס בפועל, ישנם ארבעה שלבים אפשריים:
1. שלב א' – שומה שנקבעת על ידי רשויות מס הכנסה - השלב שלאחר הגשת דו"ח על הכנסות (להלן: "הדוח"), שבו נקבעת ההכנסה החייבת של הנישום לפי סעיף 145 לפקודה. הדוח שהוגש נקרא "השומה העצמית". במידה והנישום משלם את המס שנקבע ההליך מסתיים בשלב א', היה והנישום איננו מקבל את השומה שהרשות קבעה לו הוא מגיש על כך השגה מנומקת לפי סעיף 150 לפקודה כאשר השגה מקבילה לשלב ב'.

2. שלב ב' – השגה וצו - לאחר שרשות המיסים הוציאה שומה והנישום השיג עליה, הצדדים יכולים לקבל את ההשגה, לשנות את הסכום וכו'. אם הסכימו הצדיים אז הנישום ישלם את המוסכם, במידה ולא רשות המיסים מוציאה צו לפי סעיף 152(ב) לפקודה (עדיין שלב ב').

3. שלב ג' – ערעור למחוזי - לאחר שרשות המיסים הוציאה צו והנישום מסרב לשלם את השומה הוא יכול להגיש ערעור (שלב ג') על הצו לביהמ"ש מחוזי.

4. שלב ד' – ערעור בזכות לעליון - במידה והנישום לא מרוצה מהתוצאה אליה הגיע בית משפט מחוזי, הוא יכול להגיש ערעור בזכות לעליון כיוון שבהליך הזה בימ"ש מחוזי נחשב לערכאה ראשונה מבחינה מהותית ולא ערכאת ערעור. בערעור הנישום הוא המערער ואילו פקיד שומה הוא המשיב. כעיקרון כלל פרוצדורלי חשוב הוא כי בהתאם להוראות הפקודה, יש להורות על העברת נטל ההוכחה כמו גם נטל הבאת הראיה לשכמו של המשיב אם ספריו של הנישום נקבעו כקבילים. ודוק:
 

סעיף 155 לפקודת מס בהכנסה קובע: "חובת הראיה כי השומה היא מופרזת תהיה על המערער; אולם אם המערער ניהל פנקסים קבילים, ובערעור על פי סעיף 130(ח) כאשר פנקסי החשבונות בוקרו על ידי רואה חשבון וחוות דעתו על הדו"חות הכספיים על פיהם היתה ללא הסתייגות או בהסתייגות שלדעת בית המשפט אין לה נפקות לענין קבילות הפנקסים, חייבים פקיד השומה או המנהל, לפי הענין, להצדיק את החלטתם."

בנוסף, תקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), תשל"ט-1978 קובעות בסעיף 10(א): "מקום שהמשיב חייב, על פי הפקודה, להצדיק את השומה, חייב הוא להתחיל בהבאת ראיותיו; בכל מקרה אחר חייב המערער להתחיל בהבאת ראיותיו." כלומר, אם ספריו של המערער קבילים ולא נפסלו על ידי המשיב, על המשיב מוטל נטל ההוכחה בהליך שיתנהל בפני בית המשפט וחייב הוא להתחיל בהבאת ראיותיו לשם הצדקת השומה שהוציא למערער.

לקבלת ייעוץ של עורך דין מע"מ מומחה צרו עימנו קשר בהקדם!