במאמרים אחרים שפורסמו, הבהרנו כי חלק חשוב ברפורמת המס מ-2002 היה המעבר משיטת מיסוי ע"ב טריטוריאלי, קרי מיסוי כל ההכנסות שהופקו או נצמחו בישראל בלבד, למיסוי ע"ב פרסונלי, קרי מיסוי כל ההכנסות של תושב ישראל, ללא תלות בזהות מקום הפקת ההכנסה.
מהאמור לעיל, הרי שישנה חשיבות מכרעת לבחינת השאלה מי הוא "תושב ישראל". הגדרה זו תוקנה במהלך הרפורמה (החל מ – 1.1.03), וכיום לאחר שהמחוקק אימץ את קביעות הפסיקה בנושא, מגדיר סעיף 1 לפקודה כי יחיד תושב ישראל הוא מי שמרכז חייו מצוי בישראל, ובהאי לישנא:
"תושב ישראל" או "תושב" (א) לגבי יחיד- מי שמרכז חייו בישראל; ולעניין זה יחולו הוראות אלה:
לשם קביעת מקום מרכז חייו של יחיד, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, ובהם בין השאר:
מקום ביתו הקבוע;
מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;
מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;
מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;
מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים;
חזקה היא שמרכז חייו של יחיד בשנת המס הוא בישראל -
אם שהה בישראל בשנת המס 183 ימים או יותר;
(ב) אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר; לעניין פסקה זו, "יום" - לרבות חלק מיום;
(3) החזקה שבפסקה (2) ניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה."
כפי שניתן לראות, הגדרת מרכז חייו של יחיד מכילה מרכיב מהותי (מרכז החיים על פי מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים וחברתיים) ולחילופין מרכיב טכני (מספר מינימום של ימים) הקובע חזקה הניתנת לסתירה.
המבחן המהותי - לקביעת תושבותו של יחיד המרכיב המהותי בוחן את הזיקות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות של האדם. לפי מבחן זה, תושבותו של אדם תיקבע על פי המקום אליו מצביעות מירב הזיקות הנבחנות.
יודגש, כי הרשימה המפורטת בסעיף ההגדרות בפקודה איננה ממצה ואינה מהווה רשימה סגורה של הזיקות הנבחנות:
בין הזיקות המשפחתיות ניתן לכלול גם השתתפות באירועים משפחתיים, ביקורים משפחתיים ומיקום שהותם ועסקיהם של בני משפחה אחרים.
בין הזיקות הכלכליות ניתן לכלול גם את מקום חשבונות הבנק, השקעות ו/או בעלות בנכסים מניבים, כגון מניות, ניירות ערך, בניינים, מפעלים וכד'.
בין הזיקות החברתיות ניתן למצוא בנוסף לחברות פורמאלית בארגון גם קשרים בלתי פורמאליים ומפגשים חברתיים.
למעשה, מבחן מרכז החיים אומץ מן הפסיקה ועוגן בחוק במסגרת תיקון מס' 132. רלוונטי לעניין זה הוא פס"ד עמ"ה 2004/98, עמ"ה 5048/97, אריה גונן נ' פקיד שומה חיפה, מיסים טז/1 (פברואר 2002) ה-14 (להלן: "גונן"), אשר קבע כי לצורך יישום מבחן מרכז החיים יש צורך בראייה כוללת ובמבט על כל אורחות חייו של היחיד, בהתאם למכלול הנסיבות. נוכח האמור הרי שבהתאם לפס"ד גונן "יישום מבחן מהותי זה מצריך בדיקה ובחינה של מכלול הנתונים המאפיינים כל נישום באופן ספציפי. בין המאפיינים הרלוונטיים לעניין זה ניתן לבחון גם את זמן השהייה בישראל בשנת המס הרלוונטית, אך זאת בצד מאפיינים חשובים נוספים ובהם: דבר קיומם של נכסים בישראל, המקום בו מתגורר הנישום, המקום בו מתגוררת משפחתו, אופי המגורים, מוצאו של הנישום, מקום לידתו ומצגים של הנישום עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו. היטיב לסכם זאת בית-משפט קמא באמרו כי בעיקרו של דבר יש להביא בחשבון לעניין זה הן את ההיבט האובייקטיבי, דהיינו - היכן פיסית מצויות מירב הזיקות של הנישום, והן את ההיבט הסובייקטיבי, דהיינו - מה הייתה כוונתו של הנישום והיכן הוא רואה את מרכז חייו.
האם ישראלי שעובד מרחוק מתאילנד או אירופה פטור מתשלום מס בישראל? מה יקרה אם אין לו "בית קבע" בשום מדינה? ואיך רשות המסים בוחנת את מעמדו של נווד דיגיטלי?
גל העלייה הגדול ביותר מזה עשור כבר בעיצומו – אבל שוק הדיור בישראל לא מוכן. האם רכישת המונית של דירות בידי עולים תדחוק את הזוגות הצעירים החוצה? מאמר זה בוחן את ההשלכות המשפטיות, התכנוניות והחברתיות – ומציע פתרונות מיידיים.
מדוע חשוב לקבל חוות דעת משפטית בבואכם לקבוע תושבות מס לבני זוג החיים על פני מדינות שונות? איך בלבול במעמד התושבות עלול להסב סיכונים כלכליים ופולשניים? ואיך ייעוץ מקצועי יכול להגן עליכם מפני טעויות יקרות ומנהלות?
חיפוש 
סגור 
