חיפוש
סניף מרכז: 03-6109100
סניף חיפה והצפון: 04-8147500
חיפוש
רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

המיליארדר בני שטיינמץ ובכיר במשק נעצרו בחשד לשוחד ולהלבנת הון

0
מדורג 5 ע"י 1 גולשים

דירוג מאמר:

ביום ב' (14.8.17) עצרה המשטרה את המיליארדר בני שטיינמץ וארבעה חשודים נוספים - בהם בכיר בחברה ציבורית ואנשי עסקים - בחשד למתן שוחד, הלבנת הון, זיוף מסמכים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה, הפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט. בחקירה היו מעורבים גם ה-FBI ומשטרת שוויץ.

לפי הודעת המשטרה, משעות הבוקר נחקרו כמה מעורבים בחשד שפעלו יחד באופן שיטתי עם החשוד העיקרי - בני שטיינמץ - על מנת לייצר ולהציג חוזים ועסקאות פיקטיביים, בין היתר בתחום הנדל"ן. על פי החשד, לכל אחד מהמעורבים מיוחסות עבירות שונות ובמהלך פעילות משטרתית בוצעו חיפושים בבתיהם ובמשרדים המשמשים את חלקם. הפרשה הנוכחית היא הסתעפות של פרשה קודמת שבה היה מעורב שטיינמץ. במסגרת חקירת הפרשה הקודמת, הגיע למשטרה מידע על אודות השיטה שבמסגרתה כאמור דיווחו החמישה על עסקאות פיקטיביות לצורך העברת כספים אסורה ממדינה זרה והלבנת הון.

חשוב להבהיר כי איננו מכירים את המקרה האמור ולפיכך אין לנו את היכלות להביע דעה מגובשת, ברם מעצר זה הוא חלק ממגמה שתופסת תאוצה בזמן האחרון בה אנשי עסקים רבים מתקשים להכניס את רווחיהם מעבר לים לתוך מדינת ישראל וזאת משום שנכון להיום המערכת הבנקאית הישראלית עברה למצב של חשדנות וזהירות מוגברת כלפי אזרחים אשר להם עסקים מעבר לים.

החשש של הבנקים הישראלים

הבנקים הישראלים מאוד חוששים להיתפס כמי שעזרו לאחרים להימנע מדיווח ומתשלום מס במדינות אחרות ולכן הם נמנעים מלאפשר קבלת כספים בחשבונות בישראל מחשבונות בחו"ל, אלא אם יש ראיות ברורות לכך שהכסף המועבר כשר וכי המעביר דיווח עליו ושילם עליו את המס במדינות הרלוונטיות, זאת מכיוון שהם מודעים לכך כי במידה והם יאפשרו קליטה של כספים "שחורים" בחשבונות הבנק, משמע – כספים שלא דווחו ו/או לא שולם עליהם מס במדינת התושבות של מעביר הכסף, הרי שהם הלכה למעשה עוזרים לאותו גורם להמשיך ולא לדווח ובכך הם עצמם נחשבים למבצעים עבירות מס.

זאת אף זו, הבנקים פועלים מתוך חשש ממשי להיתבע על ידי מדינות אחרות, בטענה שהם סייעו לתושבים מאותן מדינות אחרות להעביר כספים לישראל. חשש זה הוא הן במישור של כסף "שחור" והרצון להימנע מסיוע למעביר הכספים והן מחשש לביצוע עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון וזאת במקרים בהם הכסף שבחו"ל, לא זו בלבד שלא דווח, אלא אף הופק בדרך של ביצוע עבירת מקור, כמו סחר בנשים, הימורים, זנות, סחר בסמים, סחר בנשק ועוד. משכך, הלכה למעשה, הבנקים מבקשים בכל העברה לבדוק מה התושבות של מעביר הכסף ולקבל ממנו הסברים בנוגע לכסף, לרבות אישורים על כך שהכסף דווח במדינת התושבות של אותו מעביר.

הצורך בבדיקת מיסוי בינלאומית

למעשה, הבנק חייב לפתח התמחות במיסוי בין-לאומי שכן עליו להשתכנע כי הכספים אותם מבקשים להעביר הינם כספים חוקיים ששולם בגינם מס במדינת התושבות ושנצמחו מעבודה חוקית. הבנק מודע לכך היום, יותר מבעבר, כי עליו לבצע בדיקות אלה שאם לא כן, עלול הוא בשלב כזה או אחר להיתבע על ידי מדינת התושבות של מעביר הכסף. 

כך יוצא שהמערכת הבנקאית הישראלית פועלת היום כגובה מס בין לאומי, כלומר לא רק של רשויות המס הישראליות, אלא של רשויות מס זרות, כך שגם בנסיבות בהן ברור כי מעביר הכסף לא חייב מס בישראל, משום שהוא עצמו לא תושב מדינת ישראל, עדיין מבקש הבנק לקבל אסמכתאות בנוגע למקור הכסף ומידע על דיווח ותשלום מס במדינת התושבות. יחד עם זאת, ככול שהחשדנות של הבנק גדלה, כך גם מידת הדרישה להסברים גדלה. כך למשל, שעה בה יצרן ישראלי המייצא לחו"ל סחורות, מקבל תשלום בארץ מהקונה, מידת הבדיקות בדרך כלל תהא קטנה. מאידך – העברה מהותית סתומה לחשבון פרטי של ישראלי פרטי, תבחן לעומקה ולרוחבה.  

מצב הדברים בפועל כיום

מצב דברים זה מייצר אין ספור בעיות לאין ספור בעלי הון הנמצאים עקב אותו מצב במלכוד, הם אוחזים בהון גדול מחוץ למדינה, אך בפועל הם לא יכולים לעשות בו שימוש בארץ, גם אם הם הרוויחו אותו ביושר.

כך לדוגמא, לקוחות של הבנקים בישראל שאינם תושבי ישראל, אשר במהלך עשרות בשנים המערכת הבנקאית עודדה אותם לחסוך כספים במערכת הבנקאית הישראלית ואף קיבלה מהם מיליונים רבים של אירו לחשבונותיהם בארץ, נדרשים עתה, מאותו בנק ממש, להמציא אישורים ממדינת התושבות (אותם הם לא מסוגלים להביא) על כך שאותו כסף דווח ושולם בגינו מס וזאת כתנאי לכל פעולה באותם כספים. כך גם מתעוררת בעיה לישראלים רבים אשר פעלו במדינות לא מסודרות ו/או לא יציבות אחרות, דוגמת אפריקה ועוד. ישראלים אלה בדרך כלל הקפידו לחסוך את עיקר הונם בשוויץ ו/או גרמניה, מתוך חשש מאי יציבות הבנקים באפריקה ו/או הקושי הקיים באותן מדינות להוציא כסף מהמדינה ו/או משום שלא דווחו באותה מדינה על רווחיהם המלאים. יתרה מזאת, הואיל ובמדינות אפריקאיות רבות יש קושי להוציא מטבע זר, נהגו אותם אנשי עסקים לנתב כספים אל מחוץ לאותן מדינות בדרכים שונות.

עתה, נדרשים אותם ישראלים להראות כי הכספים אכן דווחו במדינות בהן הופקה ההכנסה ו/או במדינת תושבותם וכי שילמו בגינם מס. נכון להיום ובפרט לאור קנסות ענק שהוטלו על חלק מהבנקים בגין סיוע ללקוחות באי דיווח ו/או אי תשלום מס במדינות התושבות, מעדיפים הבנקים שלא לעבוד עם לקוחות בעייתיים ושלא לקבל כספים לחשבונות בארץ, על פני חשיפה.

בשל מגבלות אלה, חלק מאותם אנשי עסקים מתפתים לפעול בדרכים כאלה או אחרות, על מנת להסביר את מקור אותם כספים ו/או על מנת לנקוט בפעולות אשר מטרתן היא לנסות ולהציג את הכספים אותם מבקשים הם להכניס לארץ, כרווחים שנוצרו לאחרונה ו/או ככספים שהופקו במדינות שונות מהמדינות בהן הם נוצרו, ובכך מבצעים הם עבירה פלילית.

משרדנו, המורכב מעו"ד ורו"ח מתמחה בייצוג ישראלים עם בעיות מסוג זה ולו הפתרונים החוקיים לטובת הכשרת ההון ונטרול חשיפות פליליות קיימות. אין אנו מתיימרים להביע דעה על המקרה הספציפי של בני שטיינמץ, אך אנו סמוכים ובטוחים שבגיבוש אסטרטגיה מיסויית נכונה ניתן לנטרל את החשיפה הפלילית לחלוטין – להכשיר את הכסף ולהעבירו ארצה.

>> זקוקים לייעוץ מקצועי בנושא? מוזמנים להכיר את המומחים שלנו בתחום.

תגובות הגולשים

הוסף תגובה

שנה קוד אבטחה
© כל הזכויות שמורות לדורון, טיקוצקי, צדרבוים עורכי דין