על פי הדין חייב אב במזונות ילדיו הקטינים שהנם מתחת לגיל 18 שנים. כעקרון, על פי ההלכה, רק האב מחויב במזונות הקטינים, אפילו אם הוא עני ואין לו כל הכנסה, ואפילו אם אינו יכול לספק את צורכי מחייתו שלו, שכן, חובתו כלפי ילדיו קודמת לזכותו לקיים את עצמו.
בפועל, ישנה חלוקה של החיוב במזונות על פי גילאי הילדים:
1. עד הגיע הקטינים לגיל 6, קרי, בעת היות הילדים בבחינת "קטני קטינים", נושא האב בחובת מזונות מוחלטת ללא התחשבות במצבו הכלכלי.
2. בהיות הקטינים בגילאים 15-6, חייב האב לשאת בצרכים הכרחיים בלבד של הקטינים, כאשר בצרכים לא הכרחיים של הקטינים, יתחלקו ההורים בנטל ההוצאות בחלקים שווים.
3. בהגיע הקטינים לגיל 15 ואילך, חייב האב במזונות מדין צדקה, קרי, החיוב מתחלק בין ההורים בהתאם ליחס הכנסותיהם, הן לגבי הצרכים ההכרחיים והן לגבי הצרכים הלא הכרחיים.
4. במהלך תקופת שירות החובה של הילדים, חייב האב לשלם שליש מהמזונות שהיה משלם עובר להגיעם לגיל בגרות.
אלא שלעיתים חלים תמורות מהותיות בנסיבות חייהם של הגרושים. המצב הכלכלי נהיה קשה יותר, אחד מהילדים לפתע עבר תאונת דרכים או חלה במחלה קשה, מצב השכר השתפר פלאים או פחת. כל אלו יכולים להביא לדיון מחדש בנושא המזונות.
בהתאם לדין האישי, ולדין העברי, ההלכה הפסוקה הטילה על האב היהודי את החובה לסיפוק מזונותיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים עד גיל 15 באופן אבסולוטי. בסיפוק חובה זו, קבעה ההלכה כי אין חובת השתתפות של האם. חובת ההשתתפות של האם בסיפוק מזונותיהם של ילדים בגילאים אלה קמה בכל הנוגע לסיפוק האמצעים אשר יקנו לילדיה את קיום רמת החיים לה הורגלו או שהם ראויים לה (מעבר לצרכים ההכרחיים).
חובה זו היא מכוח דיני הצדקה. דיני הצדקה הוכרו כחלק מהדין האישי והחובה הנובעת מהם מוטלת על האב והאם כאחד. הגם שהלכה זו אינה מאוזנת באופן שוויוני וצודק בין חובת האב לבין חובת האם בסיפוק מזונות ילדיהם, העמדה במרבית המקרים היא במבחן התוצאה. כל עוד היה האב "בעל המאה", כל עוד היה האב המפרנס העיקרי של המשפחה, כל עוד האם "עשתה לביתה פנימה" וגם אם עשתה מחוץ לביתה עשתה זאת בצמצום לעומת האב, התוצאה הסופית הייתה צודקת גם אם לא תמיד מאוזנת ושוויונית.
עם זאת, בזמנים הללו, הולכים ורבים המקרים, שהמצב בפועל אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות הצדק והשוויון והדין מטיל נטל כבד יותר על האב בלא לאזן נכונה את הנטל הכללי עם חובת האם. תוצאה זו, הנגרמת אך ורק משום החלתו של הדין האישי כדין הרלבנטי לענייננו, עומדת גם בסתירה להוראת סעיף 3א' לחוק המזונות, החלה על חייב במזונות שאין לו דין אישי או על חייב שיש לו דין אישי אך דין זה אינו מחייבו במזונות. על פי הוראה זו, המגלמת בחובה את עקרון השוויון הצרוף, אביו ואמו של הקטין חייבים במזונותיו, בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא, בלא כל קשר למחסורו של הזכאי וליכולתו של החייב.
הצורך בבחינה מחדש של הלכה זו, על פי עקרונות הצדק והשוויון, הלך והתגבר עם חקיקתם של חוקי היסוד, בכללם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר העלו את עקרון השוויון לעקרון-על החולש על הדין הכללי והמחייב פרשנות הדין הקיים לאורו. בשבת השופטים על כס השיפוט בבואם להכרעה בשאלת המזונות, מטרתם היא לנסות ולחזות את פני העתיד. תחזיתם נעשית לפי נתונים ונסיבות הקשורות לבני הזוג והוואי החיים לעת, ומעת הגירושין. הנתונים נקבעים לפי השכלה, משרות קודמות ועוד פרמטרים הנותנים אינדיקציה לביסוסם של האב והילדים.
במידה והייתה הכרעה בדין בעניין מזונות הילדים, והאב מעוניין לפתוח את הנושא בשנית ולנסות להפחית את שיעור המזונות המשולם על ידו נדרש "שינוי נסיבות מהותי", על פי הפסיקה שינוי נסיבות מהותי מצדיק הקטנת או הגדלת דמי המזונות כאשר על הצד העותר לשינוי דמי המזונות מוטל הנטל להוכיח כי חל שינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש. השינוי המדובר נדרש להיות מהותי ומתמשך ולא אך זמני. הוכחת שינוי נסיבות מהותי נעשית על בסיס יסודות עובדתיים ועל מנת להוכיח שינוי שכזה יש לתמוך את הטענות בפרטים מלאים ומדויקים אודות השינוי המהותי. כלומר הפסיקה באה לבדוק לכאורה את אותם הגורמים אשר הביאו להחלטה הקיימת, ולהוכיח שהנסיבות השתנו באופן קיצוני, שהרי שינוי מסוים היה ברור שיחול. לכן בשינוי קיצוני של הנסיבות יתכנס ביהמ"ש לענייני משפחה לדון שנית בעניין המזונות.
חשוב לציין כי שינוי מהותי בנסיבות יכול לחול גם כלפי האם. גם האישה יכולה לבוא ולטעון כי המצב השתנה או חלו תמורות במצב הקיים. הדוגמא הקלאסית לדרישת אם לגיטימית היא תחלואת ילדים או תאונת דרכים. במצב של נסיבות חמורות אלו כל חייה של האם עתידים להשתנות מבחינה כלכלית, ועל כך גם האב יצטרך לתת את הדין, כיון שגם הוא שותף בכלכלת ילדו. כמו כן יכול להיות מצב בו הדיור עלה באופן קיצוני או עלויות הקיום והצרכים של הילדים השתנו באופן משמעותי.
כלומר פסק דין למזונות לעולם אינו סופי ותמיד ניתן לפתוח את הנושא ולדון בו מחדש. בכדי לשנות פסק דין למזונות יש להראות כי חל שינוי מהותי בנסיבות הרלוונטיות לסכום המזונות. למשל, במקרים בהם תוכח עליה משמעותית בהכנסות הבעל, או אם פסק הדין הקודם לא הביא בחשבון את כל צרכי הילדים, או אם חל שינוי בצרכי הילדים או בצרכי האישה וכן אם אחד מבני הזוג נישא ונולדו לו ילדים נוספים, בית המשפט ישקול את הנסיבות החדשות ואת השפעתן על סכום המזונות.
* לייעוץ משפטי של עורך דין משפחה ממשרדנו, לחץ כאן.
אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
משבר הקורונה "מוציא" ממרבית האנשים מטענים נפשיים ואת מה שהם באמת מרגישים - אם עד למשבר היינו עסוקים בעבודה, טיולים, בילויים, מפגשים עם חברים וכו', המשבר לפתע קירקע חלק גדול מאתנו ובפועל גרם לזוגות להימצא בסגר, או שלא בסגר ביחד בבית, ולהתמודד עם לחץ התקופה.
דיני המשפחה והמעמד האישי עוסקים בכל הקשור לסכסוכים וסוגיות בקשר עם התא המשפחתי ובכלל זה גירושין, מזונות, הסכמי ממון, אלימות במשפחה, חטיפת ילדים, הסכמי שלום בית וכו'.
כלל יסוד הוא, כי דיני הירושה מקנים ערך עליון לרצון המוריש. ואולם, בד בבד, דיני הירושה מכירים בכך שאין לאכוף על יורש את תוארו, כאשר זה אינו חפץ בכך. אשר על כן, ס' 6 לחוק הירושה מאפשר ליורש להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו, כך שלא יראה בו הדין יורש מלכתחילה.
חיפוש 
סגור 
