מאת:
6/2/2010

פנייה קלה ומהירה

אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
 
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓

לחוקרי מע"מ הוקנתה סמכות מן הדין לתפוס "טובין" מכוח סעיף 109(א)(2) לחוק מס ערך מוסף. הסמכויות שהוקנו לחוקרים על פי סעיף זה נועדו אך ורק לצורך ביצועו של חוק מע"מ, כולל סמכויות של שוטר למניעת עבירות על חוק מע"מ ולגילוין. כאמור, הסמכות מוקנית לחוקרים מכוח הוראה חקוקה וכפועל יוצא אין הם צריכים לפנות לבית המשפט בכדי לממש את סמכותם לתפוס טובין, כאמור לעיל.

סמכות התפיסה לפי סעיף 109(א)(2) לחוק מע"מ לגבי טובין קיימת כאשר:
(א) יש חשד שנעברה בהם עבירה
(ב) יש חשד שנעברה עבירה לגביהם; או
(ג) שהטובין עשויים לשמש ראייה לביצוע עבירה.

לענייננו רלוונטי סעיף קטן (ג), שכן חומרים המצויים ברשותו של רואה החשבון, בודאי עשויים לשמש כראיה לביצוע עבירה. במצב דברים זה ניתן לטעון כי לחוקרי מע"מ ישנה סמכות מן הדין לתפוס חומרים של עוסק מאן דהו, הנמצאים אצל רואה החשבון שלו.

מאידך, סמכות התפיסה מכוונת נגד העוסק, שכן סעיף 109(א)(2) מדבר על תפיסה "מידי עוסק", סמכות זו זכתה לפרשנות צרה על ידי הפסיקה שקבעה כי עסקינן בסמכות מנהלית מרחיקת לכת. במצב דברים זה, ניתן להניח כי תפיסת חומר תתאפשר רק מידי העוסק עצמו ולא מידי שלוחו- הנו רואה החשבון שלו.
היגיון בריא יזעק כי בכדי להגן על מערכת היחסים שבין רואה החשבון ללקוח, יחול חיסיון שימנע מחוקרי המע"מ לתפוס חומרים מסוג דא. חיסיון שכזה קיים במשפט הישראלי במערכות יחסים שונות ומגוונות דוגמת חיסיון לרופא, פסיכולוג ועובד סוציאלי, זאת מכוח סעיפים 49-50 (רבתי) לפקודת הראיות (בהתאמה). כמו כן המשפט הישראלי יצר, יש מאיין, חסיונות יצירי הפסיקה עבור מקור עיתונאי (ראה, ב"ש 298/86 ציטרין נ' ביה"ד המשמעתי של לשכת עורכי הדין) ועבור עורך הפטנטים (ראה, ת"א 2284/83 מפעל מתכת נען נ' הידרופלן).

דא עקא, שבאופן מפתיע שלא לומר מדאיג, חרף העובדה שהמידע שנמסר לרואה החשבון הנו פרטי ואישי מן המעלה הראשונה, על רואי החשבון לא חל חיסיון של ממש.

יודגש כי במקרה בו יתפסו חוקרי מע"מ חומרים הנמצאים אצל רואה חשבון, ניתן יהא ליצור חיסיון על בסיס המשפט המקובל בדומה לחיסיון שיצרו בתי המשפט עבור עורך הפטנטים ועבור מקור עיתונאי. יחד עם זאת, עד ליצירת ההלכה הפסוקה המיוחלת, לא ניתן יהיה לקבוע מסמרות באשר לסמכותם של חוקרי מע"מ לתפוס חומרים של עוסק מידיו של רואה החשבון.

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

שליחת הטופס מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות שבאתר. שליחת הפנייה אינה מקימה יחסי עורך דין–לקוח ואינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

שיפורים במושכר - מיסוי המשכיר וניכוי הוצאות השוכר

מאת: אלי דורון, עו"ד

שיפורים במושכר עשויים ליצור חבות מס למשכיר ולאפשר לשוכר ניכוי הוצאות. מתי חל אירוע המס, כיצד מחושב הפחת ומהן השלכות השיפוץ על מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין? כל ההיבטים המשפטיים במאמר.

מעמדו של 'תושב חוזר ותיק' לפי פקודת מס הכנסה: הטבות וסיכונים

מאת: אלי דורון, עו"ד

חוזרים לישראל אחרי שנים בחו"ל? ייתכן שמגיע לכם פטור ממס ל־10 שנים. מעמד של תושב חוזר ותיק עשוי להעניק הטבות מס משמעותיות על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל. אבל האם עבודה מהבית בישראל עבור חברה זרה זכאית לפטור? ומה קורה כשמועד החזרה שנקבע על ידי רשות המסים שונה מהמועד שתכננתם? הכירו את התנאים והסיכונים שחשוב לבדוק לפני החזרה.

מס על רווחים כלואים: העליון אישר את מיסוי חברות המעטים

מאת: אלי דורון, עו"ד

צברתם רווחים בחברה ולא חילקתם דיבידנד? בית המשפט העליון הכריע - והמס עשוי להגיע גם בלי חלוקת רווחים. בפסיקה תקדימית אישר בית המשפט העליון את חוקתיות המס בשיעור 2% על רווחים עודפים שלא חולקו בחברות מעטים. גם הבקשה לדיון נוסף נדחתה. מה המשמעות עבור בעלי שליטה? מדוע נדחתה הטענה לפגיעה בזכות הקניין? ואילו החלטות עסקיות ומיסויות כדאי לבחון בעקבות הפסיקה? כל הפרטים וההשלכות במאמר המלא.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.

שליחת הטופס מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות שבאתר. שליחת הפנייה אינה מקימה יחסי עורך דין–לקוח ואינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני