פנייה קלה ומהירה
בעניין רע"א 9759/16 מג'די אבו מור נ' רשות המיסים, דן בית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להתיר למבקשים, חברה ומנהליה, להביא ראיות לסתור את פסק הדין בהליך הפלילי.
המבקשים הורשעו על פי הודאתם בשורה של עבירות על פקודת מס הכנסה ועל חוק מס ערך מוסף. החברה עסקה במתן שירותי שמירה ואבטחה ברחבי הארץ, המבקשים איתרו מפיצים שונים של חשבוניות פיקטיביות ועשו בהן שימוש.
במסגרת ההליך האזרחי/השומתי הוגשו ממצאי פסק הדין המרשיע כראיה מכוח סעיף 42א. לפקודת הראיות. המבקשים ביקשו להתיר להם להביא ראיות כדי לסתור את הודאתם בהליך הפלילי. המבקשים טענו כי אין להחיל בעניינם את הוראות סעיף 42א' לפקודת הראיות הקובע כי לא ניתן יהיה להביא ראיות לסתור את ממצאי פסה"ד הפלילי אלא ברשות ביהמ"ש ומטעמים שיירשמו כדי למנוע עיוות דין, שכן מדובר בפס"ד מרשיע על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון, להבדיל מהכרעת דין לאחר שמיעת ראיות.
בית המשפט המחוזי דחה את עמדת המבקשים וקבע כי לא השתכנע שהמקרה המדובר הוא מאותם המקרים בהם יש לאפשר לאדם שהורשע להביא ראיות לסתור את פסה"ד בהליך הפלילי. זאת כיוון שלא נגרם למבקשים עיוות דין, זכויותיהם לא קופחו והם אף לא מעלים טענות בנוגע לטיב ייצוגם על ידי בא כוחם בערכאה הדיונית. מכאן בקשת רשות הערעור.
בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור וקבע כי מצוות המחוקק היא שאין לקבל מידו של מורשע, חליפו או מי שחב בחובו הפסוק, ראיות לסתור את הממצאים והמסקנות שנקבעו נגדו בפסק דין חלוט במשפט פלילי, אלא מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין. הפסיקה קבעה כי מתן רשות להביא ראיות לסתור את ממצאי פסה"ד החלוט יינתן רק כאשר השתכנע בית המשפט שעלולה להיגרם "תוצאה בלתי צודקת בעליל" או כזו ה-"מקפחת קיפוח קשה את הנתבע בהגנתו".
בית המשפט המחוזי קבע כי המקרה דנן אינו נכלל בגדר המקרים החריגים שבם יש להתיר הבאת ראיות לסתור, ולכן בית המשפט העליון לא ראה מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.
בקשת רשות הערעור - נדחתה.
>> זקוקים לייעוץ בתחום המשפט הפלילי? לחצו כאן.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
מנכים שיקים? רשות המיסים מבהירה את עמדתה בנושא המע"מ. לפי נייר עמדה 09/2026, ניכיון שיקים אינו הלוואה אלא עסקת מכר החייבת במע"מ, כאשר החיוב מחושב על עמלת הניכיון. מה המשמעות לגופים מנכים, לעסקים ולמוסדות כספיים?
קיבלתם מתנה מחו"ל? ככלל, מתנה אמיתית אינה חייבת במס בישראל, אך העברת כספים, נכסים או קריפטו עלולה לעורר שאלות מצד הבנק ורשות המסים. מה חשוב לבדוק ואילו מסמכים כדאי להכין מראש?
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות. במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
חיפוש 
סגור 
