פנייה קלה ומהירה
הפרסום האחרון של רשות המס בעניין שני אחים שניהלו לכאורה חברות שהוקמו בארצות המהוות מקלטי מס אך בפועל נוהלו ופעלו בישראל, העלה שוב לכותרות את הסוגיה בדבר היחס לאי דיווח ואי תשלום מס בישראל בגין חברות זרות בבעלות ישראלית המנוהלות מישראל.
לאחרונה אנו עדים להתנהלות חקירתית ערה מטעם רשויות המס הממוקדת באיתור חברות זרות בבעלות ישראלים, אשר לגישת רשות המס אמורות אותן חברות לדווח ולשלם מס בישראל בגין כלל הכנסתן וכי הימנעות מנהליהן הישראלים לעשות כן, מקימה עבירה פלילית המצדיקה פתיחה בחקירה.
מבלי להתייחס למקרה האחרון אשר את עובדותיו אין אנו מכירים, יובהר כי לשיטתנו אין מקום למהר ולנקוט בהליכים פליליים כנגד אותם מנהלים. כידוע דיני המס הינם פרסונאליים, משמע על פי פקודת מס הכנסה, "תושב" ישראל חייב לדווח ולשלם מס בישראל על מלוא הכנסותיו ופעילותו בישראל ובחו"ל וזאת כל עוד הוא "תושב" המדינה, כאשר תושבות נבחנת, ככלל, על פי מבחן "מרכז החיים". לפיכך, כל עוד מרכז חייו הוא בישראל, הוא יחשב תושב ולכן חייב לדווח על כל הכנסותיו ואם אלו הופקו מחוץ לגבולות המדינה, אזי עליו לדווח על כך ולשלם את המס בגין הכנסותיו אלו.
אולם, יש יוצאי דופן - החוק קובע כי אם אזרח ישראלי הוא בעלים של חברה זרה אשר היא עצמה איננה תושבת מדינת ישראל, אזי הוא פטור מדיווח ו/או תשלום מס בישראל. התנאי לכך הוא ברור: החברה חייבת להימצא בחו"ל הן פיזית והן ניהולית, ואם היא מנוהלת או נשלטת מישראל אזי היא חברה ישראלית לכל דבר, על כל המשתמע מכך.
דרישת השליטה והניהול הולכת ומתעצמת מצד רשות המס בישראל ובעוד בעבר ניתן היה אולי להראות כי החברה מנוהלת באמצעות רו"ח מקומי או ישנו נציג לחברה הזרה מחוץ לישראל, כיום הדרישה היא שהחברה הזרה מתנהלת לכל דבר ועניין מחוץ לישראל. תושב ישראל שהנו בעלים של חברה שאינה תושבת ישראל, מחויב בכל מקרה לדווח במסגרת הדו"חות השנתיים שלו על אחזקותיו במניות החברה הזרה ואז רשויות המס חשופות למידע ויכולות לבחון האם אכן החברה מתנהלת ונשלטת מחוץ לישראל.
ככל ורשויות המס ימצאו כי חברה שלא דיווחה בישראל הינה למעשה חברה שהשליטה והניהול בה הנו מישראל ועל כן היא תושבת ישראל, עשוי הבעלים של החברה למצוא עצמו בחשיפה ואף להיות חשוד בפליליים, על אף שדיווח כחוק על אחזקותיו בחברה הזרה והתנהל באופן שקוף לחלוטין.
לדעתנו גישה מעין זו הנה שגויה לחלוטין - אם הבעלים הישראלי מתנהל בשקיפות מלאה, על רשות המס להסתפק בהליך אזרחי בלבד והמעבר המוקדם מדי להליך פלילי עלול להביא ישראלים רבים דווקא לנקוט בפעולות של חוסר שקיפות ולהימנע מלדווח על אחזקותיהם, שאז הסיכוי של רשויות המס לגלות מיהו בעל האחזקות בחברה זרה הנו נמוך יותר.
ברי, כי אין לעודד נישומים לנקוט דווקא בפעולות הסתרה ויש לנקוט במדיניות ברורה לפיה אזרח ישראלי אשר התנהל בשקיפות מלאה ודיווח על אחזקותיו בתאגיד זר שלטעמו הוא אינו תושב ישראל, לא יהיה חשוף להליכים פליליים ככל ותמצא רשות המס כי השליטה והניהול של החברה הזרה מתבצע בישראל ועל כן היא חייבת בדיווח ובתשלום מס בישראל והטיפול במקרים מעין אלו יוותר במישור האזרחי בלבד.
>> זקוקים לייעוץ מקצועי ותכנון מס מתאים בנושא? לחצו כאן.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם העלמת מס היא עדיין רק עבירת מס? פסיקות עדכניות של בית המשפט העליון מלמדות כי התשובה שלילית. בשנים האחרונות התהדק הקשר בין עבירות מס לבין חוק איסור הלבנת הון, באופן החושף בעלי עסקים, נושאי משרה ואנשי מקצוע לסיכונים פליליים משמעותיים, חילוט נכסים ועונשי מאסר. במאמר זה נסקור את ההלכות המרכזיות שעיצבו את מדיניות האכיפה החדשה ואת השלכותיהן על כל מי שפועל בעולם העסקי והפיננסי.
מתי טעות בדיווח מס הופכת לחשד פלילי? המאמר החדש חושף כיצד מתנהלות חקירות מס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, אילו טעויות עלולות להוביל ל־כתב אישום פלילי, ואיך ניתן לצמצם חשיפה למאסר, קנסות ורישום פלילי כבר בשלבי החקירה הראשונים. מה ההבדל בין טעות בתום לב לבין העלמת מס? מתי כדאי לשתוק בחקירה? איך פועלת ועדת הכופר? והאם תשלום המס יכול למנוע כתב אישום? המאמר מספק ניתוח עומק של מהלכי החקירה, טענות ההגנה, הליך השימוע והאסטרטגיות המשפטיות הקריטיות להתמודדות מול רשות המסים.
רשות המסים כבר לא מחכה שתדווחו. מערכות AI, הצלבות מידע בינלאומיות ונתוני בנקים מחו"ל משנות לחלוטין את כללי המשחק עבור בעלי דירות, משכירי נכסים ומשקיעים. האם הכנסות משכירות שלא דווחו עלולות להוביל לחשיפה פלילית? מתי מסלול ה־10% הופך למלכודת מס? ואיך נוהל הגילוי מרצון של 2026 עשוי להיות ההזדמנות האחרונה להסדיר הכול לפני פתיחת חקירה?
חיפוש 
סגור 
