מאת:
13/1/2016

פנייה קלה ומהירה

אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
 
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
פקודת מס הכנסה מטילה על תושבי מדינת ישראל חובות שונות הן לעניין הדיווח על הכנסותיהם לרשויות המס בארץ והן לעניין תשלום המסים המתחייבים לפי נתוניהם. אי העמידה בחובות האמורות, עלולה להשית על הנישום סנקציות לא רק במישור האזרחי אלא גם במישור הפלילי.

האמור ממחיש את הדילמה אליה נקלעים אזרחים ישראלים אשר בוחרים לנסוע למדינה זרה ולחיות בה תקופה ממושכת של מספר שנים תוך כדי שהם עובדים בה למחייתם. מבחינתם של אלה, נשאלת השאלה האם עליהם לדווח לרשויות המס בארץ על הכנסות המופקות על ידם מעבודתם בחו"ל, ולשלם מס וביטוח לאומי בגינן בארץ אם לאו.

לעניין זה נציין, כי חובת הדיווח ותשלום המס בארץ בגין הכנסות אותן הפיק הנישום בחו"ל, תלויה בשאלה האם עסקינן בתושב ישראל, זאת מן הטעם שככלל, מטילה פקודת מס הכנסה חובה לדווח על הכנסה שהופקה מחוץ לישראל ולשלם את המס בגינה בארץ רק במידה וזו הופקה על ידי תושב הארץ.

הגדרת "תושב" לצורכי מס הכנסה מופיעה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה. לפי סעיף זה, תושב, כיחיד, מוגדר כאדם אשר מרכז חייו בישראל. לצורך קביעת מרכז חייו, יובאו בחשבון מקום מגוריו ושל משפחתו, מקום עיסוקו, מקום פעילותו וכד'. כמו כן, קובע סעיף 1 חזקות, הניתנות לסתירה הן ע"י הנישום והן ע"י פקיד השומה, לפיהן מרכז חייו של אדם בשנת המס הוא בישראל, אם בשנת המס שהה בישראל 183 ימים או יותר, או אם שהה בישראל בשנת המס 30 ימים, וסך כל הימים בהם שהה בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה, הינו 425 ימים, או יותר.

במסגרת קביעת מקום מרכז חייו של היחיד, יש לשקול הן סממנים אובייקטיביים, והן סממנים סובייקטיביים – היינו – היכן הנישום עצמו רואה את מרכז חייו. לצורך כך מספקת הפקודה מבחני עזר:
1. מקום ביתו הקבוע;
2. מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו;
3. מקום עיסוקו הרגיל או הקבוע או מקום העסקתו הקבוע;
4. מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלו;
5. מקום פעילותו בארגונים, באיגודים או במוסדות שונים.

יצוין, כי על מנת להסיר דאגה מליבם, פונים אזרחי ישראל השוהים בחו"ל ועובדים שם, לקבלת חוות דעת שתבהיר את סוגיית תושבותם במהלך השנים האמורות. חוות דעת מן הסוג הזה, בוחנות את עובדות המקרה הספציפי של הנישום, ומבהירה את סוגיית תושבותו לאור החקיקה והפסיקה הרלבנטיות. בעשותו כאמור, משיג הנישום מספר מטרות רצויות כדלקמן:

א. נטרול חשיפה במישור הפלילי, הואיל וכבר הוכר בפסיקה כי הסתמכות על חוות דעתו של בעל מקצוע המומחה בתחום שבו ניתנה חוות הדעת יש בה כדי לנטרל כוונה פלילית מצד הנישום;

ב. תמיכה בעמדתו של הנישום במישור האזרחי אל מול רשויות המס בישראל באופן שבו המצאת חוות הדעת לשרויות המס יש בה כדי לעזור לנישום לשכנע את רשויות המס בנכונות עמדתו;

ג. הענקת סוג של "תעודת ביטוח" לנישום שמאפשרת לו להתנהל מבחינה עסקית תוך הגברת הוודאות המיסויית והפחתת הדאגות שמקוננות בליבו בעניין זה.

לאור האמור, ועל מנת להימנע מהשלכות פליליות במסגרת התנהלותו העסקית של אזרח ישראל השוהה ועובד בחו"ל, ובכדי לתמוך בעמדתו במישור האזרחי אל מול רשויות המס בארץ, מומלץ להיעזר בעורכי דין המומחים בתחום המיסוי ולקבל חוות דעת שתבהיר את מעמדו המיסויי בהתאם לנתוניו האישיים, ויפה שעה אחת קודם.

* תושב חוזר לישראל? כל ההטבות שמגיעות לך מפורטות כאן.

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

1 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

תחבולות חקירה במשטרה: מתי מותר לחוקר לשקר לחשוד?

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם מותר לחוקר משטרה לשקר לחשוד ולומר שהשותף שלו כבר הפליל אותו? הפסיקה בישראל מאפשרת שימוש מסוים במצגי שווא בעל פה כחלק מ"קרב המוחות" בחקירה – אך מציבה גבולות ברורים. מתי תחבולת חקירה לגיטימית הופכת לאמצעי פסול, מה ההבדל בין שקר מילולי לבידוי ראיות, ומתי הודאה שהושגה בעקבות ההטעיה עלולה להיפסל? המאמר מנתח את הגבול הדק שבין תחבולות חקירה מותרות, הודאות שווא וזכויות החשוד.

הצהרת הון 2026: החובה החדשה להגשה מקוונת

מאת: אלי דורון, עו"ד

רשות המסים השלימה מהלך משמעותי עם כניסתם לתוקף של הכללים החדשים להגשת הצהרת הון באופן מקוון. מה כוללת החובה החדשה? אילו נכסים חייבים בדיווח? כיצד מתבצע הליך ההזדהות, ומדוע גם הגשה באמצעות מייצג אינה פוטרת את הנישום מאחריות מלאה לנתונים? במאמר זה אנו מסבירים את השינויים, את הסיכונים האפשריים ואת הצעדים שכדאי לבצע כבר עכשיו לצורך היערכות נכונה.

העלמת מס והלבנת הון - הפסיקות המרכזיות של בית המשפט העליון

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם העלמת מס היא עדיין רק עבירת מס? פסיקות עדכניות של בית המשפט העליון מלמדות כי התשובה שלילית. בשנים האחרונות התהדק הקשר בין עבירות מס לבין חוק איסור הלבנת הון, באופן החושף בעלי עסקים, נושאי משרה ואנשי מקצוע לסיכונים פליליים משמעותיים, חילוט נכסים ועונשי מאסר. במאמר זה נסקור את ההלכות המרכזיות שעיצבו את מדיניות האכיפה החדשה ואת השלכותיהן על כל מי שפועל בעולם העסקי והפיננסי.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.