מאת: אלי דורון, עו"ד ; רימון זינאתי, עו"ד ; דוד רוזנטל, משפטן


חי בחו"ל... קיבלת מביטוח לאומי הודעה בדבר הפסקת תושבות?
מה עושים ומה המשמעות?

תארו לעצמכם מצב בו הינכם חיים מזה שנים בחו"ל וביום בהיר אחד אתם מקבלים בדואר מכתב המודיע לכם כי אינכם נדרשים יותר לשלם דמי ביטוח לאומי ואף מתברר כי הינכם זכאים להשבת דמי ביטוח לאומי ששולמו באופן רטרואקטיבי. האין זו הפתעה משמחת? מסתבר שלא בהכרח.
 
ישראלים רבים, החיים בחו"ל, מקבלים הודעה מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") בדבר הפסקת תושבותם במדינת ישראל, החלטה אשר בעטיה עלולות להיות השלכות כספיות בלתי מבוטלות. באשר להשלכות כאמור, נסקור בשורות הבאות בקצרה את סוגיית התושבות ומשמעותה מבחינת יחסי הגומלין שבין הביטוח הלאומי למס הכנסה.
 

בין המל"ל למס הכנסה

מטרתו של המל"ל היא להבטיח לתושבי מדינת ישראל תנאים סוציאליים כגון בריאות, פנסיה, הבטחת הכנסה, השלמת הכנסה וכו'. על פי דין, הביטוח הלאומי עומד לזכות תושבי ישראל בלבד ולכן התשלום נדרש רק מ-"תושב ישראל", כך שמי שאינו תושב איננו אמור לשלם דמי ביטוח לאומי, אך מנגד גם איננו אמור ליהנות מזכויות המוענקות על ידי המל"ל. מכאן שלניתוק התושבות מבחינת הביטוח הלאומי משמעות רבה, בייחוד מקום שבו מדובר בישראלים החיים בחו"ל עם או בלי משפחותיהם. במקרה כזה ייתכן ואותם ישראלים יעדיפו להמשיך לשלם דמי ביטוח לאומי למרות שהם חיים הלכה למעשה בחו"ל, זאת מתוך רצון שלא לאבד את זכויותיהם הסוציאליות בארץ. נציין כי קיימים יחסי גומלין בין החלטות המל"ל לבין החלטות מס הכנסה בקשר לסוגיית התושבות. חוק הביטוח הלאומי איננו מגדיר במפורש מיהו תושב ישראל ועל כן המל"ל נשען על מבחן פרי פסיקה - היינו, תושב ישראל ייחשב "כמי שמרכז חייו בישראל". אלא שעקרון זה עליו נשען המל"ל דומה עד זהה למבחן המהותי הקיים בפקודת מס הכנסה. שם נקבע כי לשם קביעת "מרכז חייו של יחיד", יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים ובהם: מקום ביתו הקבוע, מקום מגוריו ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים שלו ועוד.

במילים אחרות, המבחן המהותי לקביעת תושבותו של יחיד בוחן את הזיקות המשפחתיות, הכלכליות והחברתיות של האדם. לפי מבחן זה, תושבותו של אדם תיקבע עפ"י המקום אליו מצביעות מירב הזיקות הנבחנות (להלן: "מבחן מירב הזיקות"). יודגש בעניין זה כי הרשימה שפורטה לעיל איננה ממצה ואינה מהווה רשימה סגורה של הזיקות הנבחנות. כך למשל, בין הזיקות המשפחתיות ניתן גם לכלול השתתפות באירועים משפחתיים, ביקורים משפחתיים ומיקום מושבם ועסקיהם של בני המשפחה; בין הזיקות הכלכליות ניתן לכלול גם את מקום חשבונות הבנק, השקעות, נכסים מניבים, מניות, נדל"ן ועוד; בין הזיקות החברתיות ניתן לכלול קשרים בלתי פורמאליים ומפגשים חברתיים ועוד.
 

משמעות תושבות של אדם

לאור האמור, ברי כי להחלטת המל"ל בעניין תושבותו של אדם, ישנה משמעות גם לצורך בחינת תושבותו לצורכי מס הכנסה. יוסבר כי ניתוק התושבות לצורכי מס הכנסה טומן בחובו השלכות בלתי מבוטלות, זאת בשל העובדה ששיטת המיסוי במדינת ישראל היא פרסונאלית, קרי מיסוי כל ההכנסות של נישום ללא תלות במקום הפקת ההכנסה, אלא בעצם היותו תושב ישראל. משמעות הדברים היא, כי ככלל, תושב מדינת ישראל יהיה חייב בתשלום מס הכנסה בישראל וזאת אף אם הכנסתו נצמחה מחוץ לשטחי מדינת ישראל.

על כן, קיימת בעייתיות בטענת אדם לפיה זכאי הוא להמשיך להיות מבוטח בביטוח לאומי בעוד שלטענותו או ע"פ הדין המהותי הוא אמור להיות פטור מתשלומי מס הכנסה בישראל. מנגד, ככל שהוא ירצה לטעון כי עפ"י מבחן מירב הזיקות זכאי הוא להיות פטור ממס בישראל, יוכל הוא להביא כראיה, בשקיפות ובחוקיות המתחייבת, את החלטת המל"ל שלא לראות בו יותר תושב ישראל. עסקינן בהחלטה של גוף ממלכתי – המוסד לביטוח לאומי - ולהחלטה של גוף מסוג זה חייבת, לגישתנו, להיות השלכה על קביעת מס הכנסה. לגישתנו, בנסיבות בהן המל"ל מחליט לשלול זכויות מאזרח ישראל עקב הפסקת תושבות נטענת, יוכל האזרח, ככול שהעובדות והדין מאפשרים לו זאת, לעשות בקביעת המל"ל שימוש, במסגרת טיעונו, לטובת תמיכה בגישתו אל מול רשות המסים לפיה אין הוא אמור לשלם מס בישראל. מטבע הדברים, האזרח אינו רשאי לעשות שימוש בקביעת המל"ל, אלא אם זו אכן מתיישבת עם העובדות והדין, לא לצורך קידום מעמדו אל מול רשויות מס הכנסה ולא בכל דרך אחרת.


עם זאת חשוב להדגיש, כי עצם קביעת המל"ל לפיה פלוני אינו "תושב" (ולהפך) אינה בהכרח מהווה ראיה מספקת או החלטה מחייבת לעניין מס הכנסה. יתכן מצב בו למרות קביעה מסוג זה של המל"ל בדבר הפסקת תושבות, יסבור מס הכנסה, מסיבה כזו או אחרת, כי התושבות לא נותקה ומשכך אותו אזרח שקיבל מכתב בדבר הפסקת תושבות עפ"י חוק הביטוח הלאומי יחויב במס על פי פקודת מס הכנסה. מאידך, בהחלט יתכנו מצבים בהם קביעת המל"ל בדבר הפסקת תושבות תסייע לאזרח בטיעונו אל מול מס הכנסה לפיה פטור הוא מתשלום מס בגין הכנסות המופקות על ידו מחוץ לישראל ואף יתכנו מצבים בהם המסקנה אליה הגיע המל"ל תתקבל על ידי מס הכנסה ללא כל התנגדות או הסתייגות. בהתאם לכך, באתם מקרים בהם פלוניסבור כי עומד הוא במבחנים של ניתוק תושבות לצורך חבות מס הכנסה בישראל, הרי שעליו, במידה לא מבוטלת, לברך על החלטת המל"ל שלא לראות בו תושב, שכן הדבר מתיישב עם הסטטוס המשפטי האמיתי עפ"י פקודת מס הכנסה ועם הכוונה שלא להפסיק לשלם מס בישראל בגין פעילותו מחוץ לישראל.
 
מצד שני, מקום בו אדם ממילא לא עומד במבחנים של ניתוק תושבות לצורך מס הכנסה ממגוון סיבות ויחד עם זאת מקבל הוא מכתב מהמל"ל בדבר החלטת ניתוק תושבות, הרי שבאותם מקרים - יש מקום להתנגד להחלטת המל"ל, שכן במצב זה הפסד הזכויות הסוציאליות מהותי יותר. ההחלטה האם לחלוק על עמדת המל"ל או לקבלה נגזרת משורה של מרכיבים וזו רלוונטית במיוחד באותם מקרים גבוליים בהם אין בנמצא מצב משפטי מוחלט, אלא כזה הנמצא בתחום הלא מוגדר, התחום האפור, עליו עוד ניתן להתווכח, אם אל מול מס הכנסה ואם אל מול המל"ל.
 

השלכות כלכליות רבות ושונות

לדילמה זו השלכה כלכלית הולכת וגדלה ככול שהמס המשולם במדינה הזרה בה מבוצעת העבודה ובה משולם השכר נמוכה יותר. ישראלי העובד לדוגמא בניגריה שבאפריקה והמשלם, אם בכלל, בניגריה, מס בסכום נמוך ביותר, ימצא את עצמו חשוף אל מול הרשויות בישראל מהותית יותר, בהשוואה למקולגה שלו העובד בצרפת או במדינה מערבית אחרת – בה נדרש הוא לשלם מס מלא למדינה בה הוא עובד בגין השכר המשולם לו. כאשר הישראלי עובד במדינה בה לא מחויב הוא במס, או במס נמוך, כמו במדינות אפריקה, קביעה בדבר תושבות ישראלית תחשוף אותו לחבות מס מלאה, בגין כל אותה הכנסה שהופקה באפריקה ואשר בגינה לא שולם מס במדינה בה יוצרה אותה הכנסה או מדינה אחרת בעולם.

ישראלי העובד באפריקה והמרוויח באפריקה (גם אם הוא מקבל את שכרו באופן מלא או חלקי מחוץ לאפריקה) עלול הוא למצוא את עצמו חשוף לחבות מס כבירה בישראל, היה וימצא על ידי רשויות המס בישראל כתושב מדינת ישראל. זאת משום שהמס ששולם על ידו לרשויות באפריקה, אם בכלל, מס אותו לכאורה יוכל הוא לקזז אל מול המס שרשויות המס הישראליות ידרשו ממנו, הינו בשוליים. מאידך, ישראלי העובד לדוגמא בצרפת, אשר נמצא, בסופו של יום, על ידי רשויות המס הישראליות, כמי שאמור לשלם מס בישראל, ישלם בישראל, ממילא, את המס הישראלי בקיזוז מה ששולם על ידו בצרפת, כך שחבות המס יכול ותסתכם, לאחר הוספת אש"ל ועוד, בסכומי מס זניחים. כך יוצא ששאלת ה-"תושבות" הופכת להיות יותר מהותית שעה בה מדובר בפלוני העובד ומתפרנס במדינות בהן אין הוא מחוייב במס מהותי. לשון אחר, ישראלי העובד בחו"ל ומשלם מס בחו"ל, אשר בסופו של יום נדרש לשלם מס בישראל בהסתמך על  טענת רשות המסים בישראל לפיה מרכז חייו הינו בישראל, זכאי בדר"כ לקזז מחבות המס הנדרשת ממנו מרשות המסים בישראל את המס שיש ביכולתו להוכיח כי שילם במדינה האחרת. משכך, היה ועבודתו של פלוני במדינה בה המס שביכולתו להוכיח כי שילם אותו באותה מדינה שולי – יצא שעיקר המס לתשלום, בגין מלוא הכנסתו בחו"ל, יגבה על ידי רשות המסים הישראלית.  
 

סוגיית התושבות בארץ

כך יוצא שלסוגיית התושבות בארץ חשיבות אשר מתקיים יחס הפוך בינה לבין היקף חבות המס של האזרח בה מבוצעת העבודה. ככול שחבות המס באותה מדינה בה מבוצעת העבודה נמוכה יותר, כך משקל ושאלת התושבות הישראלית "כבדה" יותר. או במילים אחרות - ככול וחבות המס במדינה בה מבוצעת העבודה נמוכה יותר, כך גדל  המשקל שיש ליתן להחלטת המל"ל בדבר הפסקת הכרה בתושבותו של אזרח ישראלי. כמובן, שכל התייחסות לקביעת המל"ל וכל החלטה בדבר ערעור על קביעה זו או הותרת וקבלת הקביעה, חייבת להתיישב עם העובדות לאשורן, תוך שמירה על עקרונות של חוקיות ושקיפות, כמתבקש מהדין הישראלי והדין הזר.   

לסיכום האמור לעיל נציין, כי להחלטות המל"ל השלכות סוציאליות על מבוטחיו אך גם על סיווגם כתושבים לצורכי מס הכנסה. אי לכך, כל מענה למוסד לביטוח הלאומי בדבר החלטותיו בענייני תושבות, הינו בעל השפעה בלתי מבוטלת על הסטטוס של נותן המענה אל מול רשויות מס הכנסה. בכל מקרה בו מתעוררת שאלת תושבות, מן הראוי לנתח את המצב המשפטי לעומקו, כאשר הבחינה צריכה להתייחס לנתוניו הנוכחיים, לתוכניותיו לעתיד ולהשלכות המס ובהתאם לכך לגבש אסטרטגיה נכונה אל מול המל"ל ובכלל, הכול בהתאם להוראות החוק.


זה המקום לציין כי למשרדנו ניסיון רב שנים בתחום דיני המס, הביטוח הלאומי, המיסוי הבינלאומי ובכלל.
משרדנו ישמח להעניק לך שירותים משפטיים מקצועיים הנוגעים לתחומים אלו ולכל מטרה עסקית או פרטית אחרת.

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 4.66 ע"י 6 גולשים

עשוי לעניין אתכם

מחזיק תחת שמך נכס של אחר?

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח)

משרדנו מתמחה במתן ייעוץ משפטי לבני משפחה או קרובים אחרים המחזיקים תחת שמם כ-"נאמנים" חשבונות בנק, נדלן או נכסים של אחרים בארץ או בחו"ל - קראו כאן בנושא.

חויב בהכנסה מדיבידנד בשל מס תשומות שקוזז שלא כדין

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפט

בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה ביום 26/8/19, דחה בית המשפט את הערעור שהוגש על ידי יצחק אביתר וקבע כי יש למסות את המערער באופן אישי בהכנסה שתסווג כדיבידנד לפי סע' 2(4) לפקודה, בגין שומות שהוצאו לחברות שבבעלותו, בין היתר על הכנסות מניכוי מס תשומות שלא כדין, והפכו לחלוטות לאחר שהחברות לא הגישו ערעור, ובהינתן שהחברות אינן פעילות וחסרות כל נכסים ועל כן חזקה היא כי אותן הכנסות הגיעו לכיסו של המערער (ע"מ 1409-06-18 יצחק אביתר נ' פקיד שומה חיפה).

חלוקת עיזבון בשלבים יוצרת אירועי מס

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן

ועדת ערר מיסוי מקרקעין מרכז דחתה ביום 4/9/19, ערר על שומת מנהל מס שבח מקרקעין אשר קבעה כי יש לראות בחלוקה מאוחרת ונוספת של נכסי העזבון ככזו החייבת במס על פי החוק

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם