מאת: ;

בית המשפט העליון הכריע - נגד התופעה של מצג שווא של מחיר "הנחה" באמצעות ניפוח המחיר ה"רגיל"

בפני בית המשפט העליון הוגשו ערעור ושש בקשות רשות ערעור (להלן:" "הליך הערעור") על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שבגדרה התקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד 9 חברות המשווקות מוצרי קרמיקה (להלן: "חברות הקרמיקה").
אחת משתי הטענות המרכזיות שעמדה בלב בקשת האישור שהתקבלה, הייתה כי חברות הקרמיקה הציגו מחירים מנופחים ופיקטיביים על גבי המוצרים בחנויותיהן,  זאת בעוד שמעולם לא התכוונו למכור את המוצרים במחירים הנקובים על גביהם, ובכך מטעות את הצרכנים ומייצרות מצג שווא של המחיר "הרגיל" של המוצרים לעומת מחירי "הנחה" הניתנים לציבור.
כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת האישור, ועל החלטה זו הגישו חברות הקרמיקה בקשות הערעור/הערעור  לבית המשפט העליון.
במסגרת הליך הערעור שנדון בפני בית המשפט העליון הוגשה עמדת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן (להלן: "הרשות"), בין היתר בקשר עם עילת ההטעיה. בפתח עמדתה, עמדה הרשות על תכליותיו המרכזיות של חוק הגנת הצרכן – צמצום פערי הכוח והמידע המובנים ביחסים שבין עוסקים לצרכנים, תוך חשיפת הצרכן למכלול המידע הרלוונטי לקבלת החלטה צרכנית מושכלת.
הרשות הדגישה כי אין מניעה ליתן הנחה לצרכנים, זאת כל עוד לא מציגים בפני הצרכן מתן הנחה פיקטיבית בעוד שמדובר הלכה למעשה במחיר הרגיל של המוצר. הרשות הבהירה כי מתן "הנחות" באופן גורף, כך שהמחיר המסומן על גבי המוצר הוא "מנופח" ואינו תואם את מחירו בדרך כלל, עולה כדי הטעיה צרכנית לגבי המחיר הרגיל, כמשמעותה בסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, פוגעת ביכולתם של צרכנים לבצע השוואת מחירים ומייצרת תלות של הצרכן בעוסק.
הרשות הוסיפה בעמדתה כי בשל תופעה המכונה "יוריסטיקת העיגון וההתאמה", במסגרתה לצרכנים נטייה קוגנטיבית לייחס משקל משמעותי למידע הראשון שנקלט על-ידם בנושא מסוים, אזי הצגת מחיר "מנופח", שהוא הראשון בו נתקל הצרכן ומשמש לו כ"עוגן", מטעה את הצרכן ועלול לפגוע בו ולגרום לו לנזקים.

בפסק הדין שניתן על ידו בתחילת החודש (6.2.2023), בית המשפט העליון קיבל את עמדת הרשות, דחה את עיקרי טענות חברות הקרמיקה, וקבע בין היתר את הדברים הבאים:
המחיר המוצג על גבי מוצר צריך לשקף את המחיר הרגיל, כלומר את המחיר שבו נמכר המוצר בדרך כלל.
בית המשפט העליון הרחיב וקבע כי במקרה שבו מוצר מסומן מראש במחיר גבוה מזה שבו הוא נמכר בדרך כלל, הפחתת המחיר המסומן בדרך של מתן הנחה כביכול, כך שהמחיר יעמוד על המחיר שבו נמכר המוצר בדרך, אינה מהווה "הנחה", אלא מצג שווא, העולה כדי הטעיה, כמשמעותה בסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן.
בית המשפט העליון הוסיף כי לא רק שיש בהצגת מחיר על מוצר שאינו משקף את המחיר האמיתי שבו נמכר המוצר בדרך כלל משום הטעיה, אלא כי הדבר אף חותר תחת הרציונלים שביסוד דיני הגנת הצרכן ! – לגשר על פערי המידע והכוח בין הצרכן לעוסק ולהגן על האינטרסים הלגיטימיים של הצרכן.
בית המשפט העליון הוסיף, כי ההטעיה האמורה יוצרת מצב שבו הצרכן מתהלך בבית העסק, בלי לדעת את המחירים שבהם נמכרים המוצרים בדרך כלל, באופן שמרוקן מתוכן את חובת סימון המחירים ומעמיק את פערי המידע שבין הצרכן לעוסק.
 
אם כן, הצגת מצג שווא בפני הצרכן של מחיר "הנחה" על המוצרים לצד מחיר מנופח המוצג כמחיר "רגיל" בעוד שאינו המחיר שבו נמכר המוצר בדרך כלל, מהווה לפי קביעת בית המשפט העליון מצג שווא ועולה כדי הטעיה כמשמעותה בחוק הגנת הצרכן, ובנסיבות מתאימות עשוי להקים עילה להגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.  
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.