25/1/2023
פסה"ד והשלכותיו על הזכויות תקבלת מענקי קורונה
ביהמ"ש העליון דחה את ערעורה של רשות המיסים וקבע כי עליה הנטל להוכיח שגורם אחר ולא הקורונה הוביל לירידה במחזורי העסק, וזאת כאשר היא מבקשת לשלול את המענק מבעלי עסקים. בית המשפט העליון קיבל את טענת רשות המיסים כי איחור במתן החלטה בהשגה לא יביא לקבלה אוטומטית של ההשגה כאשר אין המדובר בעיכוב משמעותי, אך קבע, כי יש מקום לייחס משקל נכבד לעיכוב במתן החלטה בהשגה, בפרט שמדובר בעיכוב משמעותי. כך נקבע בפסק הדין בעניין פודולסקי (בר"ם 7502/22, רשות המיסים נגד פודולסקי אשר ניתן ביום 22.1.2023)
בפסק הדין נידונו שלוש סוגיות מרכזיות אשר להם השפעה משמעותית על עוסקים הנמצאים בהידיינויות בפני רשות המיסים וועדות ערר בעניין בקשותיהם למענקי קורונה.
הראשונה – היקף הביקורת השיפוטית על החלטות ועדות ערר - רשות המיסים סברה כי היקף הביקורת השיפוטית של בית המשפט המחוזי על החלטות ועדת ערר מצומצם ואינו כולל את בחינת הממצאים העובדתיים שקבעה ועדת הערר והמסקנות המשפטיות הנובעות מהמצאים העובדתיים.
בית המשפט דחה את טענת רשות המיסים וקבע כי סעיף 8 לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 אכן קובע כי בית משפט לעניינים מינהליים ידון בערעור מינהלי בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. עם זאת, בניגוד לטענת רשות המיסים, עילות אלו אינן תחומות לבחינות סבירותה של ההחלטה בלבד. בית המשפט המחוזי רשאי לבחון האם ועדת הערר בחנה את התשתית העובדתית שהוצגה בפניה תוך התחשבות במאפייני הפעילות של העסק וככל שלא עשה כן, אין כל קושי בהתערבותו בהחלטה לגופה.
מדובר בקביעה חשובה אשר מותירה פתח רחב בפני עוסקים המבקשים להגיש ערעור בפני בית המשפט המחוזי על החלטות ועדות ערר כאשר העוסק סבור כי שגתה ועדת הערר בהחלטתה ולא נתנה את הדגש הראוי לבחינת העובדות שהובאו בפניה.
השניה - נטל ההוכחה בדבר הקשר הסיבתי – התנאי הבסיסי לקבלת מענק קורונה הוא קיומה של ירידה במחזור ההכנסות של העוסק בהשוואה ל"תקופת הבסיס", שהיא התקופה המקבילה (באותם חודשים) בשנת 2019. סעיף 8(3) לחוק הסיוע הכלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), תש"ף-2020 (להלן: "החוק") קובע תנאי נוסף והוא כי "הירידה במחזורי העסקאות... נגרמה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש".
רשות המיסים טענה כי על עוסק מבקש המענק חלה החובה להוכיח את הקשר הסיבתי בין ירידת המחזורים לבין התפשטות נגיף הקורונה. לשיטתה, הן לשון החוק והן תכליתו מחייבות את המסקנה כי נטל ההוכחה בדבר קיומו של קשר סיבתי מוטל על העוסק בלבד.
בית המשפט דחה את עמדת רשות המיסים מכל וכל וקבע, כי על העוסק להראות כי קיימת ירידת מחזורים בין תקופת הבסיס לתקופת הזכאות ולדברי בית המשפט "הא-ותו לו". דהיינו אין לדרוש מהעוסק להוכיח שלא היו גורמים אחרים לירידה כפי שהבהיר בית המשפט העליון, בזו הלשון:
"הדברים אף עולים בקנה אחד עם תכליתו של החוק, שהיא מתן מענה יעיל ומהיר למשבר הכלכלי שאליו נקלעו עסקים רבים על רקע מאורעות השעה (ראו: דברי הסבר להצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 ,ה"ח 432 ,453 .(ככל שלטענת רשות המיסים נותק הקשר הסיבתי בין הירידה במחזור ההכנסות של העוסק לבין השלכותיו של נגיף הקורונה – קרי, כי לא מתקיים התנאי הקבוע בסעיף 8 (3) לחוק - על רשות המסים לבסס טענתה זו ולסתור את החזקה באשר לכך שמגפת הקורונה הייתה הגורם הדומיננטי לשינוי." (ההדגשות אין במקור).
במילים אחרות, קיימת חזקה עובדתית כי ירידת המחזורים נגרמה עקב הקורונה ורק אם רשות המיסים תציג ראיות לכאורה (לא טיעונים, אלא ראיות של ממש) כי ירידת המחזורים נבעה מגורם אחר ולא מהקורונה, רק אז יעבור נטל ההוכחה לכתפי העוסק להוכיח אחרת.
קביעה זו של בית המשפט הינה רלוונטית גם לתביעות פיצויים אשר הוגשו לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים במסלולים הירוקים בגין נזקים עקיפים שנגרמו במבצע "שומת החומות" ו – "עלות השחר" אשר גם לגביהם מעלה רשות המיסים קשיים ודורשת מהעוסק להוכיח פוזיטיבית כי ירידת המחזורים נבעה אך ורק בשל המצב הביטחוני ולא מגורם אחר.
הלכה למעשה, בעניין פודולסקי הבין בית המשפט העליון כי קיים קושי מובנה על ידי עוסקים להוכיח בצורה פוזיטיבית מעשים שלא התרחשו, ובמקרה של ירידת מחזורים עקב הקורונה עסקאות שלא יצאו לפועל. האמור נותן יתרון ראייתי משמעותי לעוסקים ופסק הדין מביא להם בשורה של ממש.
השלישית - ההשלכות של אי מתן החלטה בהשגה במועד - רשות המיסים טענה כי אין לקבל את ההשגה על הסף בשל איחור במתן החלטה בהשגה וזאת בהעדר הסדר חקיקתי המורה על כך. עוד נטען כי קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיו איחור משמעותי במתן החלטה בהשגה יוביל לקבלתה, היא מרחיקת לכת ועלולה להביא לחלוקת כספי ציבור לאוכלוסיות שאינן זכאיות במיליוני ₪.
בית המשפט קבע כי נוכח לשון החוק ותכליתו, צדק בית המשפט המחוזי בהטעימו את החשיבות המיוחדת שנודעת לקבלת החלטה במועד, דווקא במציאות של חוסר יציבות כלכלית על רקע מגיפה עולמית. יחד עם זאת, בהיעדר קביעה מפורשת בחוק המטילה "סנקציה" מפורשת על אי-עמידה במועד זה (מתן החלטה תוך 120 ימים מיום הגשת ההשגה) סבר בית המשפט כי קבלה "אוטומטית" של ההשגה הינה תוצאה קיצונית, המוצדקת רק במקרה בו קיים הסדר סטטוטורי מפורש בעניין זה.
לצד זאת קבע בית המשפט, כי יש לייחס משקל נכבד לעיכוב במתן ההחלטה בהשגה באיחור בפרט כאשר מדובר בעיכוב משמעותי. כך שעל רשות המיסים יוטל נטל הראיה להוכיח כי ההחלטה על דחיית ההשגה הייתה נכונה, מבלי שחזקת התקינות המינהלית תעמוד לימינה.
באשר לעניין קיום דיון בפני ועדת הערר קבע בית המשפט העליון בניגוד לבית המשפט המחוזי כי לא נפל פגם בהחלטת ועדת ערר שלא לקיים דיון בעל פה במעמד הצדדים היות והחוק מחריג במפורש את הכלל של קיום דיון בעל פה.
אנו ממליצים לעוסקים שנפגעו מהחלטת רשות המיסים, אשר דחתה את בקשתם לקבלת מענק, באופן מלא או חלקי, להתייעץ ולהיעזר בהתדיינויות מסוג זה כדי שיוגש ערר מנומק, הכולל את כל הטענות והאסמכתאות הרלבנטיות, לרבות הטענות המשפטיות על מנת למקסם את סיכויי ההצלחה.
נפנה את תשומת הלב כי ביום 12.1.2023 פירסמה רשות המיסים הודעה, לפיה היא תאפשר לעוסקים שקיבלו מענקי קורונה ביתר, הנדרשים להחזיר את המענקים וטרם הסדירו את התשלום, להגיש השגות מנומקות על החיוב עד ליום 28.2.2023. בהחלט כדאי לנצל זאת ולהגיש, במקרים המתאימים, השגות מנומקות על מנת לעמוד על הזכויות המגיעות כחוק. המענקים - המגיעים לבעלי העסקים מכוח החוק, אינם בגדר "נדבה" לעוסקים אלא אוויר לנשימה עבורם.
חיפוש 
סגור 
