שיטת המיסוי בישראל מטילה חבות במס על אדם תושב ישראל, ללא כל קשר למיקום הפקת הכנסה. מלבד ההגדרה בפקודה ל"תושב ישראל", המבחן מקובל לקביעת תושבות הוא מבחן "מרכז החיים", שבמסגרתו נבחנת השאלה מהו מרכז חייו של האדם הטוען לתושבות, בהתאם לזיקות השונות: המשפחתיות, הכלכליות, החברתיות וכיו"ב.
בתיק מס עמ"ה 32608-01-10 מיכאל ספיר נ' פקיד שומה כפר סבא, שניתן בחודש מאי 2013 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כי על אף שמקום המגורים של התא המשפחתי של הנישום - אשתו ושתי בנותיו - הנו בישראל, אין לראות בו כתושב ישראלי לצורכי מס.
המערער, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה במקצועו, החל לעבוד בסינגפור בשנת 2001. במסגרת עבודתו, העתיק המערער את מקום מגוריו לסינגפור, כאשר אשתו ושתי בנותיו נותרו בישראל, וכמו כן הוא הותיר אחריו בישראל נכסים שונים כגון דירות, רכבים, חשבונות בנקים וכדומה. לכאורה, מאחר והתא המשפחתי וכן נכסים שונים נותרו בישראל הדבר מעיד על זיקות רבות לישראל ומדיניות פקיד השומה, אשר אומצה לא אחת על ידי בתי המשפט, ראתה בכך משום ראיה להיותו של הנישום תושב ישראל.
בית המשפט קבע כי אכן, מקום מושבו של התא המשפחתי מהווה אינדיקציה בעלת משקל בשאלה היכן מרכז חייו של נישום, ואולם אין לשלול כי הנישום החליט לחיות את חייו בנפרד מהתא המשפחתי, ובמקרה שכזה מירב הזיקות מצביעות כי מרכז חייו היה בסינגפור.
בית המשפט ערך הבחנה בין הזיקות התלויות בנישום לבין אלו שאינן תלויות בו כגון, התא המשפחתי וכן נכסיו הרבים בישראל והגיע למסקנה כי אכן, הזיקות התלויות בנישום מצביעות רובן ככולן כי מרכז חייו של הנישום הנו בסינגפור. בנקל, יכול היה השופט להגיע לתוצאה ההפוכה. נסיבותיו המיוחדות של המערער ועדותו כי בחר לחיות חיים נפרדים מתאו המשפחתי בישראל בהסכמת משפחתו הכריעו את הכף לטובתו. כמו כן, עצם הישארותו של המערער בסינגפור חרף העובדה כי סיים את עבודתו, ופיתוח קשריו העסקיים והחברתיים במדינה הזרה היוו משקל בהחלטתו של בית המשפט.
נותר לראות ולהמתין באם פסק דין זה יביא לשינוי הגישה הננקטת של פקיד השומה כלפי נישומים הטוענים כי הם אינם תושבי ישראל חרף קיומו של התא המשפחתי בישראל.
מנכים שיקים? רשות המיסים מבהירה את עמדתה בנושא המע"מ.
לפי נייר עמדה 09/2026, ניכיון שיקים אינו הלוואה אלא עסקת מכר החייבת במע"מ, כאשר החיוב מחושב על עמלת הניכיון. מה המשמעות לגופים מנכים, לעסקים ולמוסדות כספיים?
קיבלתם מתנה מחו"ל? ככלל, מתנה אמיתית אינה חייבת במס בישראל, אך העברת כספים, נכסים או קריפטו עלולה לעורר שאלות מצד הבנק ורשות המסים. מה חשוב לבדוק ואילו מסמכים כדאי להכין מראש?
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות.
במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
חיפוש 
סגור 
