תפיסת סחורה במכס

מאת: עו"ד קרן לוי חפץ

29/7/2013

כיצד להתמודד עם תפיסת סחורה על ידי המכס?

אחת הסמכויות המשמעותיות ביותר של המכס, הינה לתפוס טובין (סחורה) ולהחרימה - הליך זה מיועד עבור טובין שיובאו תוך הפרת איסור שבחוק והוא נותן בידי המכס כלי אכיפה מהיר ויעיל. על מנת לשמור על יעילותו של הליך התפיסה וההחרמה של הטובין, קוצב החוק לוח זמנים קצר וקשוח עבור אלו המבקשים לערער על קביעתו של המכס שהטובין יובאו תוך הפרת איסור ומעוניינים לפעול לביטול הליך תפיסת הטובין. במאמר זה נלמד להכיר את הצעדים שבהם צריך לנקוט מי שמעוניין להביא לשחרור הטובין שנתפסו, ולמה עליו לצפות במסגרת הליך זה.

תחילה, צריך להבחין בין הליך של עיכוב טובין בשל חשד להפרת זכות בקניין רוחני (בדרך כלל זיוף סימן מסחר), לבין הליך תפיסת טובין מסיבה אחרת. כאשר יש חשד להפרת זכות בקניין רוחני, למכס אין כלים או סמכות לקבוע שהטובין אכן מפרים ועליו לפנות לבעל הזכות בקניין הרוחני על מנת שיאשר או ישלול חשד זה. פרק הזמן של קבלת תשובתו של בעל הזכות בקניין יכול להמשך לכל היותר 6 ימי עסקים ובמידה שבעל הזכות אינו מאשר את החשד או אינו נוקט בצעדים שדורש ממנו המכס בפרק זמן זה, הטובין ישוחררו מבלי שיהיה צורך לנקוט בהליך כלשהו על ידי בעל הטובין.

הפרת איסור ייבוא

שונים הדברים כאשר מדובר בתפיסת טובין בשל חשד שהטובין יובאו תוך הפרת איסור שבחוק. במקרה זה אין בחוק פרק זמן שמוגדר כשלב בדיקה ובמקרה שבעל הטובין לא ינקוט בצעדים הדרושים, הליך התפיסה יסתיים בהחרמת הטובין. ואולם, פעולה פשוטה יחסית מצד בעל הטובין, תחייב את המכס לנקוט בצעדים הדרושים כתנאי להחרמת הטובין. על בעל הטובין לפנות לגובה המכס בתוך חודש ממועד תפיסת הטובין ולהודיע כי הוא תובע את הטובין שנתפסו. חשוב להקפיד שהדבר אכן יעשה תוך חודש לכל היותר, שכן במקרה של חריגה מהמועדים, אפילו פניה לבית המשפט כנראה שלא תעזור (ראה ההחלטה שניתנה לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה ת"א 14744-05-09).

במקרה שבעל הטובין מוסר הודעה שהוא תובע את התפוס, על גובה המכס יהיה לדרוש מבעל הטובין להגיש תביעה לבית המשפט להשבת התפוס. ללא דרישה כזו מצד גובה המכס, בתום שלושה חודשים מהמועד שבו פנה אליו בעל הטובין בתביעה על התפוס, יהיה על המכס לשחרר את הטובין. פרק זמן זה של שלושה חודשים, מאפשר למכס לבחון בחינה פנימית האם החרמת הטובין נחוצה. לפיכך, למי שיש טענות טובות כנגד תפיסת והחרמת הטובין, כדאי להעלות אותן בפני המכס ביחד עם ההודעה שהוא תובע את התפוס, על מנת לנסות לייתר הליך משפטי בבית המשפט. מומלץ לבחון כבר בשלב זה ייצוג משפטי מקצועי מול המכס, שעשוי לשפר את סיכויי שכנוע המכס בעמדת בעל הטובין.

את התביעה לבית המשפט להשבת התפוס יש להגיש בתוך חודשיים ממועד הדרישה לעשות זאת. במסגרת ההליך בבית המשפט הנטל הוא על בעל הטובין להראות ולשכנע את בית המשפט כי המכס טועה בעמדתו וכי אין מקום להחרים את הטובין. הטענות של בעל הטובין יכולות להתמקד במישור הראייתי – להראות כי העובדות להן טוען המכס אינן נכונות, והן במישור המנהלי – להראות שההחלטה להחרים את הטובין היתה שגויה מבחינה משפטית.
 

אי עמידה בנטל הדרוש לשחרור טובין במכס

דוגמה למקרה שבו התובע לא עמד בנטל הדרוש לשחרור הטובין, ניתן למצוא בת"א 14319-09-11 שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בראשון לציון, שבו התובע לא הצליח להוכיח כי האופניים שייבא חסרות את המאפיינים הדרושים לסיווג כאופניים חשמליות. בית המשפט קבע כי הדיווח שנמסר ברשימון היה כוזב ואפשר את  החרמת האופניים. באותו מקרה היה חסר לטעמי דיון בשאלה העקרונית האם מחלוקת סיווג יכולה להסתיים בקביעה כי הרשימון שנמסר הנו כוזב. במקרה אחר שנדון לאחרונה בבית משפט השלום בחיפה (ה"ת 43866-07-12), נענה בית המשפט באופן חלקי לבקשת בעל הטובין ואפשר לו לשחרר חלק מהם בערבות עד לברור סופי של טענותיו. בית המשפט קבע כי לא ברור אם האיסור שחל על ייבוא קורקינטים מסוג מסוים ומכירתם בארץ תקף גם לגבי ייבוא חלקי קורקינטים שכאלו וייצור קורקינטים לצורך ייצואם לחו"ל. לפיכך הורה בית המשפט לשחרר את חלקי הקורקינטים בערבות עד לברור סופי של העניין.

לסיכום, בפני בעל טובין המבקש לערער על החלטת המכס לתפוס ולהחרים אותם, פתוחה האפשרות לעשות זאת אך עליו להקפיד לנצל את חלון ההזדמנויות שמעמיד עבורו החוק בצורה זהירה ומתוך שיקול דעת, מתוך הבנה כי מדובר בהליך ייחודי בעל מאפיינים שהותאמו לסמכות האכיפה המיוחדת שהוענקה למכס.