אישה וילדים בישראל לא בהכרח מונעים ניתוק תושבות

מאז שנת 2003, חלה מהפיכה של ממש במערכת המס בכל הנוגע למיסוי פעילות בחו"ל. בעוד שקודם לכן הוטל מס על פעילות בישראל עם השלכות מסוימות של הרחבת פעילות זו גם לחו"ל, שונתה התפיסה הבסיסית והדגש הוסט לעבר המיסוי הפרסונאלי, המטיל את חבות המס על הנישום הישראלי גם לגבי פעילות מחוץ לגבולותיה הטריטוריאליים של ישראל. לאור האמור לעיל, סיווג יחיד כתושב ישראל או לחילופין סיווגו כתושב חוץ יוביל מניה וביה למסקנה באם הכנסותיו של היחיד שהופקו מחוץ לישראל, הנן ברות-מיסוי בישראל.

לשם כך, מוגדר יחיד כתושב ישראל, ככל ומרכז חייו נטוע בישראל, כאשר לשם קביעת מרכז חייו של היחיד, כאמור, יובאו בחשבון מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים, בשילוב עם מבחן טכני טהור הנקבע ע"פ מספר הימים בהם שהה היחיד בישראל בשנת מס ספציפית.
יוצא אפוא כי סוגיית הזיקה המשפחתית הנה בעלת השלכות מהותיות לקביעת תושבותו של היחיד ואגב כך מתעוררת השאלה האם תתכנה נסיבות בהם מרכז חייו של היחיד יהא שונה ממרכז חייהם של אשתו וילדיו.   

בסוגיה דנן, מן הראוי להזכיר את פס"ד צייגר, שם נדונה שאלת פיצול התא המשפחתי בכל הנוגע להגדרת המושג "תושב". באותו עניין עבד הנישום במשך שנים רבות באילת בעוד משפחתו עברה בשלב מסוים לרעננה. ביהמ"ש אומנם מתייחס להגדרת המונח "תושב" לצורך ההטבות לפי חוק סחר חופשי באילת, אך לשם כך עושה הוא היקש מהגדרת "תושב" לפי הפקודה. לעניין פיצול התא המשפחתי קובע ביהמ"ש כי : "יש ותתקיימנה נסיבות בהן מקום 'מרכז חייו' של פלוני - לאמור, מקום מגורי הקבע שלו, יהיה שונה ממקום מרכז החיים של אישתו וילדיו - וזאת כאשר 'מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים' של אותו פלוני מצביעים על פיצול 'מרכז החיים' ומקום מגורי הקבע בין אותו פלוני לבין בני משפחתו".

כפי שניתן לראות, בנסיבות מסוימות בהן מכלול קשריו הכלכליים והחברתיים של אדם הינם במדינה אחת, אזי עשוי הוא להיחשב כתושב אותה מדינה, חרף העובדה שאשתו וילדיו, היינו תאו המשפחתי, מצוי במדינה אחרת.  

ועל כן ניתן לומר כי בנסיבות מיוחדות בהן היחיד מתגורר שנים רבות בחו"ל והוא "נטוע" שם מבחינה כלכלית וחברתית, ניתן לראות בו תושב זר על אף הימצאות תאו המשפחתי בישראל. יחד עם זאת, נדגיש כי מפאת מורכבות הנושא, קביעה כגון זו צריכה להתקבל באופן פרטני ביחס לכל מקרה ספציפי ולאחר שקלול מלוא הנתונים העובדתיים הרלוונטיים, כל מקרה לגופו.