פנייה קלה ומהירה
באחרונה התקבל בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין תקדימי אשר עשוי להגביל מאוד את יכולתו של פקיד השומה לגבות מיסים באופן רטרואקטיבי עבור תשלום מס לשנים סגורות מחמת התיישנות. השופטת חדווה וינבאום וולצקי שישבה בדין קיבלה את עיקר טענותיו של המערער אשר יוצג על ידי עורכת הדין יאנה שפירו ממשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי. פסק הדין התקדימי משפיע רבות על תביעות מס קיימות וכמו כן על נישומים עתידיים אשר כעת יתכן כי שומת המס שלהם תפחת באופן ניכר.
הסוגייה שנדונה בפסק הדין היתה בעניין הגידול הלא מוסבר בהונו של הנישום בעל נגריה. הסיפור החל כאשר פקיד השומה הבחין כי במהלך 5 שנים גדל הונו של הנישום בצורה משמעותית וללא הסבר המניח את הדעת. כיוון שהנישום לא דיווח על כך לרשויות המס החליט פקיד השומה כי מרגע שנודע דבר גידול ההון הרי שיש למסותו באופן רטרואקטיבי.
הבעיה היא שחלק מהשנים בהן חל הגידול בהון עברו מזמן וחלה עליהן ההתישנות של דיני המיסים, כלומר מדובר "בשנים סגורות". פקיד השומה מצידו החליט כי הוא מתיחס לגידול בהון כאילו קרה כולו בשנים המאוחרות יותר, כלומר "בשנים הפתוחות" לשומה.
חשוב לציין כי להפרשי ההון המחושבים על בסיס שתי הצהרות ההון מתווסף אף רכיב ה"שימושים", קרי, הוצאות שהוציא הנישום בכל התקופה המחושבת, לרבות תשלומי מס הכנסה וביטוח בריאות אשר הוצאו הן בשנים הסגורות והן בשנים הפתוחות. כל הסך האמור, הכולל את ההפרשים הנובעים משתי הצהרות ההון בתוספת ה"שימושים", מתווסף כתוספת הכנסה לשנים הפתוחות בלבד, זאת בין אם ההוצאות שחושבו במסגרת ה"שימושים" הוצאו בשנים הסגורות ובין אם לאו.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
שיפורים במושכר עשויים ליצור חבות מס למשכיר ולאפשר לשוכר ניכוי הוצאות. מתי חל אירוע המס, כיצד מחושב הפחת ומהן השלכות השיפוץ על מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין? כל ההיבטים המשפטיים במאמר.
חוזרים לישראל אחרי שנים בחו"ל? ייתכן שמגיע לכם פטור ממס ל־10 שנים. מעמד של תושב חוזר ותיק עשוי להעניק הטבות מס משמעותיות על הכנסות ונכסים מחוץ לישראל. אבל האם עבודה מהבית בישראל עבור חברה זרה זכאית לפטור? ומה קורה כשמועד החזרה שנקבע על ידי רשות המסים שונה מהמועד שתכננתם? הכירו את התנאים והסיכונים שחשוב לבדוק לפני החזרה.
צברתם רווחים בחברה ולא חילקתם דיבידנד? בית המשפט העליון הכריע - והמס עשוי להגיע גם בלי חלוקת רווחים. בפסיקה תקדימית אישר בית המשפט העליון את חוקתיות המס בשיעור 2% על רווחים עודפים שלא חולקו בחברות מעטים. גם הבקשה לדיון נוסף נדחתה. מה המשמעות עבור בעלי שליטה? מדוע נדחתה הטענה לפגיעה בזכות הקניין? ואילו החלטות עסקיות ומיסויות כדאי לבחון בעקבות הפסיקה? כל הפרטים וההשלכות במאמר המלא.
חיפוש 
סגור 
