23/1/2013
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
הסדר טיעון הינו הסכם בין תובע לנאשם שהתביעה מתחייבת בו לוותר על חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם או להמיר אישום חמור באישום קל או לוותר לנאשם ויתור אחר המעניק לו הקלה בקשר לתוצאות המשפט, בתמורה להודאת הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו. הסדרי טיעון אינם בהכרח מחלישים את יסוד ההרתעה בענישה, אלא הם עשויים לתרום להרתעה אפקטיבית בכך שמביאים הם להרשעתם של נאשמים רבים יותר, ובהם נאשמים שמטעמים שונים היה עלול להתעורר קושי בביסוס אשמתם בראיות קבילות.
סעיף 17 לחוק זכויות נפגעי עבירה קובע את זכותו של נפגע עבירת מין או עבירת אלימות חמורה להביע את עמדתו לפני התובע בטרם תתקבל החלטה בדבר הסדר טיעון. סעיף זה הופך את נפגע העבירה לחלק מן ההליך של גיבוש הסדר הטיעון ומוסיף מימד חשוב לשיקולי התביעה. יחד עם זאת, החוק איננו מקנה לנפגע העבירה "זכות וטו" והסכמתו של הנפגע איננה תנאי לעריכת ההסדר וכי שיקול הדעת מסור לתביעה בלבד. כמו כן, צריך לזכור שעמדתו של נפגע עבירה אינה אובייקטיבית ועל כן להתייחס אליה במשנה זהירות. ככלל, אין בג"צ נוהג להתערב בשיקול דעת התביעה לעניין העמדה לדין או עריכת הסדר טיעון, כפי שעולה מבג"צ 4395/12 דרור כהן נ' פרקליטות מחוז מרכז (פורסם בנבו) מפי המשנה לנשיא מ' נאור. התערבות בשיקול געת התביעה תתאפשר אך במקרים נדירים בהם נפל פגם מהותי ואקוטי בהחלטתה, שאינו הולם את עקרונות המשפט המנהלי. הערכת הראיות וגם שינוי בהערכתן, הוא עניין מובהק לשיקול דעת הפרקליטות. בג"צ זה עוסק בעתירתם של משפחות הרוגים שקיפחו חייהם בתאונת רכבת מצערת, ודרשו את ביטול הסדרי הטיעון שאליהם חתרה הפרקליטות. לטענתם, הסדרים אלו בלתי סבירים ומנוגדים לאינטרסים ציבוריים. עוד הם טוענים כי לא ניתנה להם הזדמנות מהותית להציג את טענותיהם בפני רשויות התביעה, טיעון שהפרקליטות הצליחה לסתור לאור העובדות. כבוד השופטת מוסיפה כי הלכה פסוקה היא שבחינת הראיות לצורך הערכת סיכוייו של ההליך היא מלאכה מורכבת, ולא בכדי נוטה ביהמ"ש שלא להתערב בשיקול דעת התביעה בשאלה זו.
לדעתנו, להסדר הטיעון ישנם יתרונות רבים כאשר הוא מייתר את קיומו של ההליך הפלילי ואף עשוי לייתר את הליך גזירת הדין שלאחר ההרשעה. כמו כן, במסלול זה נחסך מבית המשפט ניהול הליך אדוורסרי של הבאת ראיות בידי הצדדים ובחינתן, ונמנע ממנו הצורך לקבוע עובדות ולהסיק מהן עובדות משפטיות. כמובן שיתרון גדול מונח לרגלי הנאשם כאשר ייתכן והסדר הטיעון יקל בצורה משמעותית מהעונש שיוטל עליו ומחיקת סעיפי אישום רבים בתמורה להודאתו. בצד היתרונות של הסדרי הטיעון, אין להתעלם מהסיכונים שהסדרים אלה נושאים עמם והם "סיכונים טבועים" במוסד מעצם אופיו. מהצד האחד, עומד החשש מפני הרשעת נאשם חף מפשע עקב נכונותו להודות במיוחס לו בשל הפיתוי שבטובת ההנאה הגלומה בהסדר. מהצד האחר, אורב החשש מפני פגיעה בעקרון השוויון, שמא התביעה עלולה ליתן משקל בלתי ראוי לנימוקים מקלים מסוימים עד כדי פגיעה באינטרס הציבור להענשת עבריינים, או שמא עלולה התביעה להיכשל במשוא פנים כלפי עבריין בעל מעמד או השפעה. יתרונותיו של הסדר הטיעון אינם חזות הכול ומצויים הם על כף אחת של המאזניים. על הכף האחרת מצויים המקרים אשר בהם האינטרס הציבורי יחייב עמידה איתנה של התביעה ללא "קיצורי דרך" וללא הקלות. לאור האמור לעיל, אנו בדעה כי יש לעודד את הליך הסדר הטיעון עקב יתרונותיו הרבים, ובפירוש הליך הפועל לטובת שני הצדדים.
חיפוש 
סגור 
