על סנדי ועל כוח עליון

פורסם ב"המטען", מהדורת אינטרנט, ביום 11/11/12.

סופת העל "סנדי" שפגעה בחוף מזרחי של ארה"ב, היא דוגמה למקרה שבו כוח עליון מתערב בשרשרת האספקה הבינלאומית. גם לאחר שיקום הנזקים, השבת עבודת הנמלים לסדרה, עוד נחוש בהשפעתה של סנדי על ענפי ההובלה והשילוח. השיבושים בלוח ההפלגות, פריקת מטענים בנמלים אחרים, פגיעה בציוד נמלי יתנו את אותותיהם בענף ההובלה הימית.

המשפט המסחרי והימי, מכיר במונח של "כוח עליון": Act of God אוForce Majeure   אשר משמעותו היא שפעולות שצד לחוזה עשה, או נמנע לעשות, לפי העניין, שבמצב רגיל היו נחשבות כהפרה של החוזה, לא תיחשבנה כהפרה. במלים אחרות כוח עליון מאפשר לצד לאחר, להשהות, לעכב, ואפילו לחדול מלקיים את החובות המוטלות עליו על פי החוזה, מבלי שיישא בחבות והאחריות לתוצאות של מעשיו או מחדלו. ההיגיון מאחורי תפיסה זו, הוא שחוזה מסחרי משמעותו חלוקת סיכונים וסיכויים בין הצדדים, אולם סיכון או סיכוי שאינו בשליטה ואשר לא ניתן לצפות מראש – אף לא אחד מהצדדים נוטל אותו על עצמו, או לחילופין, הוא חל במידה שווה על שניהם.

לשם ההכרה בקיומו של כוח עליון במובן המשפטי, תנאי מחייב הוא שהכוח האמור, או תופעת הטבע, אכן יהיה כה בלתי צפויים שלא ניתן היה לצפות אותם ולהיערך להם. לכך בעניין זה, בכל הקשור לסופה "סנדי", הדברים אינם חדים וברורים. מצד אחד בפנינו מקרה חריג בתוצאותיו הסופיות, אולם מצד שני כל מי שנמצא בחזית האוקיינוס צפוי כי בשלב זה או אחר יתעמת אל מול סופה, סערה, גשמים והצפות.

עורך הדין האמריקאיMaxwell S. Kennerly  מהפירמה Beasley Firm  סקר את רכיבי הסופה מבחינת לחץ ברומטרי, עוצמת רוחות משקעים וכן העלה את השאלה האם אכן המדובר "בתופעת טבע כה בלתי צפויה, כה עוצמתית, וכה הרסנית כך שנתבע פוטנציאלי [בגין הפרת החוזה] לא יכול היה להיערך אליה מראש". והמסקנה היא כי הגם שאמנם עצמת רוח ולחץ ברומטרי אלה הנם בלתי שגרתיים, עדיין הם מצויים בתחום אפשרות הצפייה. יחד עם זאת שונה הדבר בכל הקשור להצפות עצמן, והוא מצביע על תקדימים בהם הצפות שהן מושא למחלוקות משפטיות, נחשבו במקרים מסוימים כ-Act of God. המאמר המלא ב-www.litigrationandtrial.com.

בפועל, חברות ספנות וגופים מענף הלוגיסטיקה, החלו להכריז עלForce Majeure. אלו נוקבות בתקופה, מיקום, כלי השייט והנמלים ביחס אליהם והמטענים הקשורים, המתייחסים להכרזה. המשמעות הפרקטית היא שהמוביל פוטר עצמו מהשלכות של אי מסירת המטענים ביעד הסופי ובמקום זאת ביעד חלופי, או בגין האיחורים, וגם לגבי נזק למטען.
עורך הדין George Chalos מניו יורק מצביע על כך שביחס להכרזות כאלו יש לבחון [1] האם אכן ההוריקן נמנה על האירועים המהווים כוח עליון בסעיף החוזי עצמו; [2] האם אכן ההוריקן היווה גורם מספק למחדל המעשה (שכן עוצמתה והשפעותיה של סנדי שונות באזורים השונים), [3] מתי מסתיימת תקופת ההכרזה ומתי תושלמנה ההתחייבויות החוזיות שהושהו; [4] אלו פעולות נעשו או ניתן היה לעשותן להקטנת הנזק, כולל בשלב ההיערכות מראש ולאחר אירועי הסופה. לדעתו הכרזות כוח עליון יהיו ניתנות לתקיפה משפטית, בהתאם לכל מקרה ונסיבותיו.

גם במחוזותינו, טענות לכוח עליון נבחנות לגופו של עניין: באחד המקרים שלל בית המשפט העליון טענה לכוח עליון באירוע בו בעקבות סערה בים נקרעה דופן מכולה והמטען שהיה בה נשטף החוצה ואבד (2277/92 צים נ´ הפניקס). בית המשפט הבהיר שם, שההתפתחות הטכנולוגית שחלה בעשרות השנים האחרונות, המאפשרת בין היתר חיזוי מטאורולוגי של סערות, מצדיקה החמרת הגישה כלפי המוביל, ודרישה כלפיו שיערך מראש לסיכונים הצפויים במקרה של סערות. לכן טענות פטור מטעמו לא התקבלו והוא חויב בפיצוי בגין אובדן המטען.

אירועי מלחמת לבנון השנייה הביאו לסוגיה שנדונה בפני בית המשפט השלום בחיפה (ת"א 10580-07 טופ עדן פרוטס נ' מ. דיזנגוף ואח'). כתוצאה מנפילת טילים באזור נמל חיפה, הוחלט להעביר מכולות לנמל אשדוד לטעינתן, דבר שיצר עומס מאוד גדול שם. כתוצאה מכך, שונו נהלי העבודה בנמל, ובסופו של דבר המכולות של התובעת לא הוטענו באנייה שיועדה להן, דבר שהוביל לעיכוב של כחודש במסירת הסחורה ליעדה, שהייתה תוצרת חקלאית, ולביטול עסקת הרכישה. בית המשפט הכיר ואפשר בצורך שנוצר להעביר את המטען לנמל אשדוד, הגם שבדיעבד היה מדובר ב"טיול מיותר". אולם יחד עם זאת קבע כי גם במצב דברים זה, היה על המוביל הימי להתאמץ יותר על מנת לדאוג שהטעינה המיועדת אכן תעשה, ולא כך היה.

מוצע אפוא לבחון היטב מבעד להכרזות האחרונות על כוח עליון ע"ש סנדי. ככלל, אפשר ויכול שאסון טבע עוצמתי יפטור מאחריות המוביל עיכוב או השהייה בקיום התחייבות חוזית הקשורה לאחסנה והובלה, אולם כל מקרה יש לבחון לפי נסיבותיו.