מאת:

"אחריות כבדה מוטלת על כל מי שבא להחליט על הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם, ביחוד בעבירות בעלות אופי חמור ועבירות שיש עמהן קלון וכתם בל יימחה. יש אשר אפילו זיכוי בדין אין בו כדי להיטיב נזק שנגרם מתוך אישום שלא היה יסוד לו".[1]
 

ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות. בחברה שאנו חיים בה, די בהגשת כתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה באדם. הגשת כתב אישום כנגד כל אדם מהווה החלטה משמעותית וגורלית, כאשר עצם הפרסום בציבור על הגשת כתב האישום, החשיפה השלילית והסטיגמה הנוצרת בעקבות החלטה זו, משפיעות על כלל היבטי חייו, הן הכלכליים והן האישיים, ופוגעת בעתידו.[2] עם הגשת כתב האישום, הופך אותו אדם מ-"חשוד" ל-"נאשם" וההליך הפלילי נפתח בתיק חקירה ביחידה החוקרת הרלוונטית ברשות המסים, הרשות להלבנת הון, משטרת ישראל ו/או גופים חוקרים אחרים. לחקירה מוזמן החשוד, אשר בתומה, בוחנת היחידה החוקרת, לפי העניין את החומרים שעלו בידיה כנגד אותו חשוד. יש להבחין בין עבירות פשע שעונשן המקסימאלי עולה על 3 שנות מאסר לבין עבירות שאינן פשע שעונשן המקסימאלי פחות משלוש שנות מאסר. מאמר זה עוסק בזכות השימוע שכידוע הזכות חלה רק בעבירות פשע.
 
לרוב בתיקי עבירות פשע היחידה החוקרת תעביר את חומר החקירה לפרקליט מחוז, לטיפולו של פרקליט, במקרה כזה היחידה החוקרת תעביר מבלי לתת את עמדתה לעניין הגשת כתב אישום. בשלב זה יש הבדל בין חקירה שהיא מתנהלת ללא פרקליט מלווה אשר היא בדרך כלל חקירה במדרג נמוך (Low Level), לבין חקירה המתנהלת בליווי פרקליט מלווה אשר היא בדרך כלל במדרג גבוה (High Level). כאשר בחקירה אין פרקליט מלווה הרשות החוקרת תעביר לפרקליטות את חומרי החקירה בצירוף עמדתה בכתב לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשוד בחקירה שכן אין בהליך פרקליט מלווה וצריך לעשות מעין חפיפה בתיק החקירה. לחילופין, יכולה היחידה החוקרת לצרף את עמדתה בכתב בדבר סגירת התיק.[3] אולם כאשר בחקירה ישנו פרקליט מלווה אזי הרשות החוקרת בתום החקירה לא תיתן את עמדתה לעניין הגשת כתב אישום או לעניין סגירת התיק ואף לא תיתן את עמדתה לעניין מכלול התשתית הראייתית לביסוס האשמה נגד החשוד בחקירה אלא אם ראה היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בתיק.[4] בנסיבות שכאלה, התביעה תשלח לחשוד הודעה בה היא תיידע את החשוד על כך שהועבר אליה חומר החקירה לבחינה ועל החשוד הזכות לפנות, בתוך 30 יום, בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום נגדו. בשלב זה תיק החשוד הופך מתיק חקירה לתיק מב"ד ממתין לבירור דין.[5] הליך השימוע מעוגן במסגרת סעיף 60א' לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק") כדלקמן:
 "חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור".
 
סעיף 60 א' לחוק מחריג מקרים מסוימים כגון כאשר החשוד נתון במעצר בעת העברת חומר החקירה שאז נשללת ממנו זכות השימוע. אולם בעניין פלוני[6] קבעה השופטת פרוקצ'יה כי על אף שבמישור המשפטי הטכני ניתן להגיש כתב אישום ללא ביצוע הליך שימוע יש מקרים שבמישור הענייני, ראוי ונכון לקיים שימוע על אף שהחשוד נתון במעצר. זכות השימוע הוכרה בפסיקה כזכות יסוד העומדת לחשוד טרם הגשת כתב האישום נגדו, אשר מהווה חלק משמעותי ומהותי מהליך משפטי הוגן, כאשר הליך השימוע משית חובה על רשויות התביעה לשקול את נימוקי החשוד בדבר העמדתו לדין ולפני הגשת כתב אישום נגדו. במסגרת הליך השימוע, יתבקש החשוד להעלות את נימוקיו בכתב וזאת לאחר שניתנה לו האפשרות לבקש את ליבת חומר החקירה ולעיין באישומים העומדים נגדו על מנת שיוכל להיערך לשימוע כראוי. יצוין, כי במקרים מסוימים, ניתנת לחשוד להשמיע את עמדתו בעל-פה במסגרת פגישה הנערכת בין עורך דינו של לבין נציגי התביעה במהלכה ינסה עורך הדין לשכנע את נציגי התביעה לחזור בהם מכוונתם להעמיד את מרשו לדין. את הליך השימוע יש לקיים טרם הגשת כתב האישום שכן על הגורם המחליט חלה חובה להאזין לדברים בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל שיש בדברים ממש.[7] על מנת שהליך השימוע במקרה זה לא ישמש "מס שפתיים" בלבד מאחר שכתב אישום ממילא תלוי ועומד כנגדו. ראוי כי השימוע יהווה הליך טיעון ממשי שיאפשר לחשוד בעבירה לשטוח את טענותיו לפני הרשות המוסמכת קודם שתחליט אם יש מקום להעמידו לדין, כך שהרשות המוסמכת תביא להערכה מחודשת של מלוא השיקולים הרלבנטיים בידי התביעה, תוך נכונות להאזין לדברים בנפש חפצה ומתוך פתיחות לקלוט ואף להשתכנע, במקום שיש בדברים ממש.[8]
 
חשיבותו של הליך השימוע קריטית. הגשת כתב אישום נגד החשוד ללא עריכת שימוע כדין, פוגעת בזכויות יסוד ובזכות להליך הוגן. מקרה כזה עלול להביא לתוצאה של ביטול כתב האישום נגד החשוד.[9] בבג"ץ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל[10] נאמר כי כל עוד לא נערך שימוע אף אם הוגש כתב אישום אין לראות בכך כאילו התקבלה החלטה על הגשת כתב האישום. "ניתן לומר, שאין לכם החלטה בדבר הגשת כתב אישום כל עוד לא נערך שימוע – שאם לא תאמרו כן, יש בכך משום הקדמת אחרית לראשית." יש להבחין בין זכות שימוע שהיא מכוח סעיף 60א' לבין זכות שימוע מכוח הפסיקה. בעניין פלוני שלעיל לא בוצע שימוע טרם הגשת כתב האישום ובית המשפט לא ביטל את כתב האישום משום שלא הייתה חובה בדין לבצע את השימוע אלא בית המשפט הורה לבצע שימוע למפרע. בנוסף לא בכל מקרה בית המשפט ימהר לפסול כתב אישום ויש לבחון את מכלול הנסיבות, בכל מקרה לגופו, כדי לקבוע את נפקות הפגם ובמיוחד כדי לקבוע האם ההפרה תוביל לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.[11]למען הסר ספק, לא ניתן לכפות את הליך השימוע על החשוד, ובחירת החשוד שלא לבצע שימוע אינה תפסול את הגשת כתב האישום. אלא חובת רשות התביעה לספק לחשוד הזדמנות להשמיע טענותיו טרם הגשת כתב האישום ובחירת ניצול הליך זה נמצאת בידי החשוד או בא כוחו. יובהר כי הליך השימוע לא יביא לסגירת התיק בכל המקרים, אך זכות השימוע נועדה להגן על זכויות חשודים, והוא עשוי לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי. השימוע אף עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך. הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון.[12]
 
אל לנו להקל בחשיבותו של הליך השימוע מאחר והזכות לקיומו הינה מרכיב משמעותי ומרכזי בזכויותיו של החשוד בפלילים ובהליך המשפטי המתנהל נגדו. ניהול אסטרטגי, מקצועי ונכון מראשיתה של החקירה, יכול להטות את כף המאזניים לטובת החשוד, להימנע מהעמדתו לדין או לכל הפחות, להביא את רשויות התביעה לשקול מחדש את החומרים העומדים לפניהם כנגד החשוד ולהטיב עם עמו. זה המקום להדגיש כי התעלמות מהזכות לשימוע והדחקתה, עלולים להביא לתוצאות הפוכות, אשר יביאו להרעת מצבו של החשוד ולהמשך ההליך הפלילי נגדו.

[1] טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע) הנחיות פרקליטת המדינה 4.3001 (התשנ"א)

[2] קנת מן "זכות הטיעון והביקורת על שיקול הדעת של התביעה בדבר העמדה לדין" פלילים ה', 189 (1996)

[3] סעיף 60 (י"א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק")

[4] סעיף 60 (י"א) לחוק.

[5] סעיף 60א' לחוק.

[6] בש"פ 984/10 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.02.2010) בפסקה 14

[7] בג"ץ 4175/06 הרב ראובן אלבז נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 06.06.2006) בפסקה 4.

[8] בש"פ 984/10 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 25.02.2010). בפסקה 15

[9] ראו לדוגמא: ע"פ (מחוזי נצרת) 1197/06 מדינת ישראל נ' ציפורה אלימלך (פורסם בנבו, 24.10.2006); תפ"ח (מחוזי תל אביב-יפו) 1199/05 מדינת ישראל נ' פולנסקי אחיקם (פורסם בנבו, 03.01.2007); תפ"ח (מחוזי תל אביב-יפו) 1138/05 מדינת ישראל נ' יעקב ארד (פורסם בנבו, 08.02.2007).

[10]בג"ץ 1400/06 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממלא מקום ראש הממשלה (פורסם בנבו, 06.03.2006) בספקה 15

[11] רע"פ 959/15 מוסטפא שלבי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.02.2015).

[12] ע"פ 1053/13 חסן הייכל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 23.06.2013) בפסקה 9.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

4.66 ע"י 3 גולשים

עשוי לעניין אתכם

הסדרת ארנק דיגיטלי שחור - גילוי מרצון 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

15/1/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

חזרתו של נוהל גילוי מרצון 2024

מאת: אלי דורון, עו"ד

חזרתו של נוהל גילוי מרצון - צעד מתבקש למילוי הקופה המתרוקנת. לאחרונה פורסם כי רשות המס החליטה להפעיל מחדש את נוהל "גילוי מרצון" שמאפשר לנישומים תושבי ישראל לפנות מיוזמתם לרשות המסים ולדווח על הכנסותיהם שטרם הוצהרו תוך קבלת חסינות מפני העמדה לדין.

7/1/2024
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

חשבוניות פיקטיביות וסנקציה של כפל מס

מאת: אלי דורון, עו"ד

לאחרונה ניתן בבית המשפט המחוזי לוד-מרכז פס"ד נוסף בהמשך ישיר למלחמה של רשויות המס בחשבוניות פיקטיביות. בפסק הדין דחה בית המשפט את ערעורו של בעל המניות בחברה וקבע, כי בפסיקה הוצבה דרישה מהותית כי חשבונית מס תשקף עסקה אמיתית שהתרחשה ואת הצדדים האמיתיים לעסקה.

22/8/2023
תגובות0
המשך קריאה המשך קריאה

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.