מאת: ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון); אלי דורון, עורך דין


בשנת 2010, נחקק בארצות הברית החוק לאכיפת מיסים בחשבונות זרים Foreign Account Tax Compliance Act. חוק זה שיכנס לתוקף בתחילת שנת 2013, מוצג על ידי רשות המיסים האמריקאית כהתפתחות חשובה במאמצים שמשקיעה ארה"ב כדי להילחם בהעלמות מס של אזרחיה המשקיעים בחשבונות מחוץ לגבולותיה.

מה שמקומם בחוק, היא העובדה שלא זו בלבד שהוא מחייב משלמי מיסים מסוימים אזרחי ארה"ב המחזיקים נכסים פיננסיים מחוץ לארה"ב לדווח על נכסים אלה לרשות המיסים האמריקאית, אלא שחוק זה גם מחייב מוסדות פיננסיים שאינם אמריקאיים לדווח ישירות לרשות המיסים האמריקאית אודות חשבונות פיננסיים השייכים למשלמי מיסים אזרחי ארה"ב, או לגופים זרים אשר משלמי מיסים אזרחי ארה"ב הם בעלי מניות מהותיים בהם.

לצורך יישום תקין של דרישות הדיווח יצטרכו המוסדות הפיננסיים שאינם אמריקאיים לחתום על הסכם עם רשות המיסים האמריקאית עד ליום 30.6.2013, שבמסגרתו יתחייבו :לבצע פעולות זיהוי ושקידה נאותה ביחס למחזיקי חשבונות אצלם; לדווח מידי שנה לרשות המיסים האמריקאית אודות בעלי חשבונות שהם אזרחי ארה"ב, או גופים זרים אשר אזרחי ארה"ב הם בעלי מניות מהותיים בהם; לעכב ולשלם לרשות המיסים האמריקאית 30% מכל תשלום שבא ממקור הכנסה אמריקאי, כמו גם מהכנסות ברוטו המתקבלות ממכירת ניירות ערך המהוות מקור הכנסה אמריקאי ועוד.

בנק שלא יעביר את המידע הנדרש לרשות המיסים האמריקאית, יהיה כפוף לסנקציות משמעותיות בארצות הברית. לכן למעשה לחץ כבד מופעל על בנקים אלה מצד הרשויות האמריקאיות.
טבעי שבסיטואציה כזו, יתחילו אזרחי ארה"ב (גם בעלי אזרחות כפולה) שלהם חשבונות בבנקים שצפויים ליישם את הוראות החוק, לחפש בנקים אחרים שאינם צפויים ליישמו על מנת להעביר את כספיהם אל בנקים אלה.

אלא שמתברר שמספר בנקים, גם בישראל, החלו כבר לנקוט בפעולות לזיהוי לקוחותיהם ברוח החוק. כך למשל, ישראלים בעלי אזרחות אמריקאית שביקשו לאחרונה להעביר את כספיהם מבנקים ישראלים לבנקים במדינות אחרות, נדרשו כתנאי להתרת העברת הכספים לחתום על טפסים כגון W9 וויתור על סודיות, המאפשרים לבנק להעביר את המידע לרשות המיסים האמריקאית.

רבים מבעלי החשבונות בישראל שהינם אזרחי ארה"ב, אינם מעוניינים, מסיבות שונות, לחשוף את פרטיהם האישיים ופרטי חשבונות הבנק שלהם בישראל לרשות המיסים האמריקאית. על כן, אין ספק כי התניית הבנקים הישראלים את שחרור הכספים בחתימת הלקוחות על הטפסים  מעלה שאלה כבדת משקל ביחס לזכותם של הבנקים לעשות כן.
לדעתנו, באם יידרשו בתי המשפט בישראל להכריע בסוגיה , תוך כדי בחינת הפגיעה שתיווצר לבנקים בישראל כתוצאה מאי יישום החוק אל מול הפגיעה שתיווצר ללקוחות הבנקים, אלה שאינם מעוניינים בחשיפת נתוניהם בפני רשות המיסים האמריקאית במידה וכן ייושם החוק, יעדיפו הם לחייב את הבנקים לשמור על סודיות נתוני לקוחותיהם ולאפשר להם להעביר את כספיהם לבנקים אחרים מבלי לחייבם לחתום על הטפסים.
הערכתנו זו, מבוססת על שורה של חובות המוטלות על הבנקים כלפי לקוחותיהם במסגרת מערכת היחסים שביניהם. מבין חובות אלו ניתן לציין את חובת תום הלב, חובת הזהירות, חובת האמון וחובת הסודיות.
הואיל והיחסים בין בנק ללקוחו מבוססים על מערכת יחסים חוזית הרי שישנה חשיבות להוראות סעיפים 12, 39 ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, הקובעים הן את החובה לנהוג "בתום לב" והן את החובה לנהוג "בדרך מקובלת" בשלב המו"מ, בשלב שלאחר כריתת החוזה ולגבי פעולות משפטיות שאינן חוזה וחיובים שאינם נובעים מחוזה.

יצוין, כי המושג "בדרך מקובלת" כולל בתוכו את החובה לנהוג בזהירות. חובת הזהירות קבועה גם בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), ובתביעה לפי סעיף זה יש להוכיח שקיימת חובת זהירות של הבנק כלפי התובע, התרשלות של הבנק, נזק וקשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.
בנוסף לשתי החובות הללו  המוטלות על הבנק כלפי לקוחו ושמקורן בחקיקה קיימת גם חובת האמונים של הבנק כלפי לקוחו שמקורה בפסיקה. ויודגש, כי אם חובת תום הלב מציבה רף התנהגות של "אדם לאדם - אדם" הרי שחובת האמונים מציבה רף התנהגות גבוה יותר המגיע לרמה של "אדם לאדם - מלאך". 
במובנים מסוימים הלקוח תלוי בבנק ולכן מן הראוי להטיל על הבנק חובת אמונים כלפי לקוחו. בהתאם לחובת האמונים, צד המחזיק בנכס עבור צד שני צריך לפעול לטובת מי שהוא מחזיק לו את הנכס ולשקול את השיקולים שלו, כלומר חובת האמון מחייבת לשקול את האינטרס של הצד השני ובמקרה של התנגשות אינטרסים, להעדיף את האינטרס של הצד השני.

חובה נוספת הקיימת בין בנק ללקוחו ואשר רלבנטית לענייננו הינה חובת הסודיות הבנקאית שמקורה בפסיקה האנגלית. בנוסף, קיים ו גם סעיף 2(8) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, הקובע איסור על "הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע".
בחינת החובות המוטלות על הבנק, מובילה למסקנה שסביר להניח כי בתי המשפט בישראל יחייבו את הבנקים הישראלים לשמור על סודיות נתוני לקוחותיהם, תוך שהם מאפשרים להם להעביר את כספיהם לבנקים אחרים מבלי לחייבם לחתום על הטפסים שמתירים לבנקים הישראלים לדווח לרשות המסים האמריקאית אודות נתוני לקוחותיהם.

ראוי גם להדגיש כי קיומו של סעיף כזה או אחר בהסכם שבין הבנק ללקוחו המעניק לבנק חופש פעולה ומאפשר לו לחייב את לקוחו לחתום על טפסים למיניהם אינו סוף פסוק, כי יכול להיות שלא תעמוד בהוראות חוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982, הקובע בסעיף 3 שבו כי "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו - בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות - משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות".

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

התנהלות מול בנק בישראל המסרב לקבל כסף המועבר מחו"ל

מאת: אלי דורון, עו"ד

משרדנו מתמחה בייצוג ישראלים מול בנקים בישראל המסרבים לקבל העברות בנקאיות של כספים, המועברות מחשבון בנק בחו"ל לחשבון הבנק של הלקוח בישראל - לחצו כאן לפרטים.

העברת חסכונות עבודה מחו"ל

מאת: צוות האתר

ישראלים רבים עוברים לחו"ל לטובת עבודה במדינה זרה – שם מאמינים הם כי ניתן יהיה להרוויח יותר מכפי שהם מרוויחים בישראל ובכך לשדרג את עצמם ואת משפחתם.

ייצוג חייבים בהליכי פשיטת רגל

מאת: צוות האתר

המציאות העסקית בה אנו חיים והתרבות העסקית הקלוקלת בה אנו מתנהלים, חושפת ישראלים רבים, במיוחד אנשי עסקים אך גם שכירים, לקושי תזרים המגיע לא אחת לכדי אי יכולת פירעון ממשית המצדיקה קבלת החלטה אמיצה ונכונה בדבר הכרזה על פשיטת רגל.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם