פנייה קלה ומהירה
המדובר הוא באחד מתיקי הלבנת ההון הגדולים ביותר שאירעו בישראל במהלך השנים האחרונות, שתחילתו לפני כחצי שנה כאשר בעקבות חקירה סמויה שנערכה ע"י היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות, בשיתופן של רשויות החקירה בצרפת, הוקפאו מספר חשבונות בנקים בישראל השייכים לתושבים זרים לאחר שהופקדו בהם סכומי עתק, שמקורם לפי החשד בעבירות מס, בהונאות ובקבלת דבר במרמה במסגרת ארגון פשע.
הפרשה שבה היו מעורבים אזרחים ישראלים וצרפתיים נוספים נחשפה כאמור עם תפיסת חשבונות הבנקים הנ"ל, שהעלו חשד לקיומה של רשת הונאה ופשיעה בינלאומית שביצעה הונאות ענק הנאמדות במאות מיליוני שקלים. בישראל, הוגש כתב אישום בפרשה זו רק כנגד חשוד אחד, יהודי צרפתי בעל אזרחות ישראלית, אשר הואשם בהלבנת הון בהיקף גדול של עשרות מיליוני שקלים באמצעות העברת הכספים לישראל.
אולם על אף ההיקף הגדול של הכספים המעורבים בפרשה זו, נחתם בין פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) לבין הנאשם הסדר טיעון ולפיו יורשע הנאשם בשתי עבירות על חוק איסור הלבנת הון וירצה עבודות שירות לתקופה בת 4 חודשים, זאת בנוסף לכך שהמדינה תחלט סך של 22 מיליון ₪ מתוך סכום כולל הנאמד בכ-60 מיליון ₪ שנתפס בחשבונות הנאשם עם הגשת כתב האישום.
יצוין, כי גם ממשלת צרפת הצטרפה לבקשות להמשך אחזקת הכספים הנ"ל עד למיצוי הדין הפלילי בצרפת כנגד צרפתים המעורבים בפרשה בטענה כי כספים אלה מקורם בעבירות מירמה והונאה שבוצעו בצרפת. בקשתה זו של ממשלת צרפת נדחתה על ידי בית המשפט מה שגרם לה להגיש בקשה במעמד צד אחד לעיקול הכספים שגם היא נדחתה מן הטעם שלא ניתן לתת צו עיקול זמני בקשר להליכים המתקיימים מחוץ לגבולות מדינת ישראל.
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
נפגעתם מפרוטקשן? המדינה עשויה לפצות אתכם בעד 2 מיליון ₪. מסלול פיצויים חדש מאפשר לבעלי עסקים שנפגעו מסחיטת דמי חסות להגיש תביעה בגין נזקי רכוש. אבל שימו לב: יש להגיש את התביעה בתוך 7 ימים בלבד, והזכאות כפופה לתנאים מחמירים. מי זכאי ומה חשוב להכין מראש?
מנכים שיקים? ייתכן שאתם חייבים במע"מ. רשות המסים פרסמה נייר עמדה חדש הקובע כי ניכיון שיקים נחשב לעסקת מכר ולא להלוואה. כיצד מחושב המע"מ, האם קיים פטור בעסקאות מול מוסדות כספיים, ומה המשמעות לעסקים ולגופים העוסקים בניכיון שיקים?
האם מותר לחוקר משטרה לשקר לחשוד ולומר שהשותף שלו כבר הפליל אותו? הפסיקה בישראל מאפשרת שימוש מסוים במצגי שווא בעל פה כחלק מ"קרב המוחות" בחקירה – אך מציבה גבולות ברורים. מתי תחבולת חקירה לגיטימית הופכת לאמצעי פסול, מה ההבדל בין שקר מילולי לבידוי ראיות, ומתי הודאה שהושגה בעקבות ההטעיה עלולה להיפסל? המאמר מנתח את הגבול הדק שבין תחבולות חקירה מותרות, הודאות שווא וזכויות החשוד.
חיפוש 
סגור 
