מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולדשטיין, משפטן


אי עמידה בתקני ייצור היין בישראל מבטלת את הפטור על ייבוא יינות לישראל

אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב בע"מ (להלן: "התובעת" או בכינוייה המסחרי "יקבי כרמל"), המייצרת יינות שונים הנמכרים בארץ ובעולם. לצורך ייצור יינות מסוימים נדרשת התובעת לייבא לישראל כוהל מולסה אשר מסווג כפרט מכס 22.07.1059 במסגרת צו תעריפי המכס, הפטורים ומס הקניה על הטובין (להלן: "הכוהל") – השאלה שנדונה היא זכאות התובעת לפטור ממיסי קנייה בגין ייבוא הכוהל. עיקר המחלוקת בין התובעת לרשות המיסים – אגף המכס והמע"מ (להלן: "הנתבעת") הינה סביב השאלה האם נתקיימו כל התנאים האמורים בפרט המכס, כדי שזה יזכה אותה בפטור מתשלום מיסי קניה בעת ייבוא הכוהל הנ"ל. נציין בזאת כי פטור זה הינו מותנה, ואינו מוחלט וסופי, החלטה זו מתקבלת בהתאם לשימוש שנעשה בכוהל.

 

טענות הצדדים
הנתבעת טוענת כי מאחר והתובעת עושה שימוש בכוהל בייצור 4 סוגי יינות שאינם עומדים בדרישות התקן ("מוסקט פרייבט קולקשן", "מוסקט קינג דיוויד", "קדמון" ו-"פאלווין"), שכן התובעת משתמשת באותם יינות בכוהל מולסה בשיעור גבוה מ-35% מכלל הכוהל במוצר, עובדה זו סותרת את שנקבע בתקן היין 1318, סעיף 103.24, והמסקנה הנובעת מכך היא הליך ייצור המשקה לא היה כדין, ולכן התובעת לא זכאית לפטור האמור. בשל סיבה זו, יצאו הודעות גרעון לשנים 2011-2015 מטעם הנתבעת, במסגרתם נדרשה התובעת לשלם מיסי ייבוא החלים על הכוהל, בהתאם לפרט מכס 22.07.1099. מנגד, טוענת התובעת כי הסיווג של פרט המכס אינו תלוי בשאלת העמידה בתנאי תקן היין, וכי הנתבעת לקחה פעלה בסמכות שלקחה על עצמה למרות שזה אינו התפקיד של רשות המיסים, אלא של הממונה על התקינה, וטענה כי בכל מקרה מיסוי אינו עניין עונשי. כמו כן טענה התובעת כי גם אם אינה זכאית לפטור ממס קניה, הרי שאינה נדרשת להשיב את סכומי המס החסרים, וזאת בהתאם לסעיף 3 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המיסים העקיפים"). עוד טענה התובעת כי לשון צו המכס אינה כוללת התייחסות לתקן החל בישראל, ולפיכך תקן זה אינו משמש ככלי עזר לסיווג תעריף המכס.

 

קביעת בית המשפט

ביהמ"ש דחה את טענת התובעת וקיבל את עמדת הנתבעת בדבר אכיפת חוקיות היבוא, בהתאם לדרישות החוק בישראל ובפרט בהתאם לחוק התקנים. כב' השופט ד"ר שמואל בורנשטיין קבע כי ככל ומדובר ב-'תקן רשמי', אזי קיים איסור על ייבוא יינות המכילים כמות כוהל הגבוה מן המותר בתקן. לכן, אין זה סביר כי יין שקיים לגביו איסור ייבוא, ייהנה מהפטור אשר במהותו מותנה. בצו המכס אחת הדרישות היא כי הכוהל "משמש לייצור משקה משכר ע"י בעל רישיון לייצור משקאות משכרים", פירוש אמירה זו מצביע באופן ברור כי משקה משכר על פי דין הינו משקה אשר נוצר ע"י בעל רישיון רלוונטי. מכך ניתן להקיש כי ה-'רישיון' אינו חל בייצור משקאות שאינם על פי דין, אלא רק עבור משקאות שעומדים בתנאי הדין והתקנים. השופט הוסיף כי כוונת המחוקק הייתה לתת פטור מותנה ולא פטור מוחלט, תוך הנחה כי כאשר הכוהל ישמש בייצור המשקה המשכר, הוא יחויב במס קניה בעת הייצור המקומי. על כן, מדובר במס נדחה ולא בפטור ממס. לפי גישת התובעת, היא אינה משלמת מס לא בעת הייבוא ולא בעת הייצור שכן יין פטור ממס, אולם יין זה אינו עומד בתנאי התקן והתובעת לה הייתה רשאית לייבאו לישראל. פסיקה זאת של ביהמ"ש מאשרת את עמדת רשות המיסים ולפיה רשויות המכס רשאיות להטיל מכסים על יבוא מוצרים שאינם עומדים בתקנים מקובלים בישראל. ההחלטה הנ"ל צפויה להשפיע ולהשליך על יבוא כוהל וטובין נוספים לישראל.

ת"א 28741-08-16 אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזיכרון יעקב בע"מ נ' רשות המיסים/אגף המכס והמע"מ – יס"מ נתב"ג

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף מרכז 03-6109100סניף חיפה 04-8147500.

לתאום פגישה עם שותף בכיר

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג 5 ע"י 1 גולשים

עשוי לעניין אתכם

התכנית הכלכלית למשבר הקורונה - משקולת במקום גלגל הצלה

מאת: אלי דורון, עו"ד; ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); אסף הופמן, עו"ד; אהרון איתן, עו"ד

התוכנית שהוצגה על ידי משרד האוצר מתיימרת להציג מספר ערוצים שנועדו לסייע לעצמאיים ובעלי עסקים וחברות המחזיקים למעשה את המשק הישראלי ואשר נפגעו בצורה קשה במהלך משבר הקורונה, אולם בפועל היא לא עושה כן

ביהמ"ש התיר לפקיד השומה להעלות טיעון שלא הועלה במסגרת השומה

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); סטס קפיליוביץ, משפטן

ביהמ"ש הגיע למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המשיב בנושא הוספת האפשרות החלופית למיסוי החפץ לפי רווח הון, וזאת בהסתמך על החלטת ביהמ"ש העליון בפס"ד 7034/19 אמיר יהושוע נ' פ"ש ירושלים 3, בו נקבע כי בערעורי מיסוי מוטלת על ביהמ"ש חובה לוודא כי תהא שומת אמת.

החזר מע"מ לסייעות שהועסקו כעובדות קבלן

מאת: אלי דורון, עו"ד, ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); ד"ר שלמה נס, עו"ד (רו"ח); דניאל גולשטיין, משפטן

פסק הדין הנ"ל עוסק בסייעות בגני ילדים שהועסקו ע"י המועצה המקומית פרדס חנה – כרכור, באמצעות חוזי העסקה אישיים, במסגרתם סוכם כי השירותים מסופקים כשירותי קבלנות בגינן לא מתקיימים יחסי עובד ומעביד.

הוסף תגובה

רישום לקבלת ניוזלטר - מבזק מס, הון ועוד

אנא מלאו את פרטיכם