מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון) - נחמן פרילינג, משפטן


בפסק דין אילן ארבל נ' חברת איי.וי.וו בע"מ, שניתן בתאריך 24.5.12 בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, קובע כב' השופט אילן איטח, כי העובדה שאדם הועסק בחברה בהסכם שקבע שבין החברה לבין האדם לא יתקיימו יחסי עובד-מעביד, וששכרו שולם באמצעות העברת כסף לחברה שבבעלותו(משיקולי מס), אין בהם כדי לקבוע שמדובר בעובד עצמאי(Free Lance), הקביעה צריכה להיעשות ע"י בחינה בפועל של מהות היחסים בין העובד למעביד ושעל פיהם יש לקבוע האם נתקיימו יחסי עובד-מעביד, ובמידה שכן לקבוע מהו הפיצוי שיהיה זכאי לו העובד בעקבות פיטוריו שלא בתום לב.

במקרה זה פוסק השופט כי התקיימו יחסי עובד-מעביד ומטיל על החברה תשלום הפרשי שכר, פיצויי פיטורין ופיצויי פיטורין שלא כחוק, כפי שיתוארו בהמשך מאמרי זה.
אחת השאלות שהכי מעסיקות את ביה"ד לעבודה הינה לזהות מערכות יחסים, האם מדובר ביחסי עובד מעביד או לא, והאבחנה אינה פשוטה כלל ועיקר, רק אם מדובר בצדדים שיש ביניהם יחסי עובד מעביד אזי תקום סמכות שיפוט לביה"ד לעבודה, והוא יוכל לקבוע מהן הזכויות שנזקפות לזכות העובד עקב כך.

סיפור המקרה:


בפסק הדין מדובר על חברה פרטית קטנה מתחום התקשורת והאינטרנט שנתבעת ע"י עובד שפוטר בצורה מיידית וללא מתן אפשרות לטעון להגנתו(זכות השימוע) מהסיבה שזייף חתימה על כרטיס אשראי של החברה בעת שהותו מטעמה בהולנד יחד עם מנהל החברה.
העובד הועסק בחברה כ-13 חודשים החל מתאריך 1.8.2007 ועד לתאריך 29.8.08 ושימש בה בתפקיד Marketing VP  , כאשר תנאי העסקתו כללו את הסעיפים הרלבנטיים הבאים: בין העובד לבין החברה לא יתקיימו יחסי עובד-מעביד, שכרו יהיה 2,500$ לחודש(במידה והחברה  תגייס הון של 1M$ יהיה זכאי התובע לשכר של 7,000$), שתמורתם יעביר העובד חשבונית מחברה שבבעלותו.

ניתוח פסק הדין:


כב' השופט איטח מגולל בפסק הדין בצורה נרחבת ועניינית את המבחנים הקיימים לצורך זיהוי האם מדובר ביחסי עובד-מעביד.
המבחן המקובל לקביעת יחסי עובד-מעביד הינו המבחן  המעורב – המשקל שניתן לכל פרמטר משתנה ממקרה למקרה, המבחן המעורב מערב מבחנים שונים, בתוך המבחן המעורב מבחן ההשתלבות הינו המבחן הדומיננטי לבדוק האם נתקיימו יחסי עובד מעביד, וכמובן כל פרמטר שנראה חשוב לביה"ד להוסיף אינפורמציה לתמונה הכוללת.

כאשר ההגדרה של מבחן ההשתלבות כפי שהובאה בפס"ד בירגר הינה:


"מבחן ההשתלבות – תנאי להשתלבות במפעל הוא שיש מפעל יצרני לשירותים או דבר אחר שניתן להשתלב בו, שהפעולה הנידונה היא חלק מהפעילות השוטפת של המפעל מבצע הפעולה הוא חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ואיננו גורם חיצוני".

מבדיקת מבחן ההשתלבות פוסק השופט כי מתקיימים יחסי עובד מעביד:


קיימת חברה שהתובע משולב בה, הפעולות שמבצע התובע מהוות חלק אינטגראלי  מפעולותיה של החברה והוא מהווה חלק מפעילותה העיקרית של החברה, וכי עצם העובדה שהתובע העדיף לקבל את שכרו תמורת חשבונית אין בה כדי להראות שהעובד מספק שירות לחברה דרך חברה שבבעלותו.

העובד כפוף למנהל החברה, יש לו בחברה חדר משלו שממנו הוא עובד מידי יום ביומו(כולל שעות נוספות), זהו מקור פרנסתו היחיד, אין לו עובדים שמבצעים את העבודה תחתיו, מדובר בעבודה אישית שלו, העובד הוצג ע"י החברה כעובד החברה ואף הונפק לו כרטיס ביקור ע"ש החברה, כך שאין לראות בו גורם חיצוני לחברה.

מבחנים נוספים שעורך כב' השופט איטח:


בעלות בכלי העבודה - אומנם נכון הוא שהחברה לא סיפקה לתובע את כלי עבודתו, דוגמת רכב או ציוד אחר, אך יחד עם זאת עבודתו של התובע לא הצריכה רכב ו/או ציוד אחר, והעובדה היא שהתובע התייצב מידי יום במשרד וקיבל מהחברה שירותי משרד.
נשיאה בסיכוני הפסד – התמורה ששולמה לתובע היתה קבועה מידי חודש בחודשו, והתובע לא השקיע כספים בנתבעת ולא נשא בסיכוני הפסד.
כך שגם אם קיבל התובע את שכרו באמצעות חברה שבבעלותו, אין לראות בכך כמי שפעל במסגרת "עסק משלו".
תלות כלכלית – כפי שכתבתי לעיל, התובע היה תלוי באופן מוחלט לצורכי פרנסתו בחברה.
קשר אישי – כפי שכתבי לעיל, התובע ביצע את עבודתו באופן אישי, ללא מחליף(שהמהווה סממן לעסק עצמאי).
פיקוח/כפיפות – התובע היה כפוף למנהל החברה.
איך ראו הצדדים את היחסים ביניהם – תנאי ההעסקה שניתנו לתובע בהסכם ההעסקה כוונו אליו ולא אל החברה שבבעלותו, התובע ראה עצמו כעובד של החברה ואף הציג עצמו ככזה, אף אם החברה כתבה בהסכם ההעסקה שלא יתקיימו יחסי עובד-מעביד בינה לבין התובע, אילו מילים ריקות מתוכן ואין לייחס להן כל חשיבות, לנוכח העובדה שהמבחנים השונים מוכיחים התקיימות יחסים שכאלה.

וכך מסכם כב' השופט איטח את מבחניו:


"לאחר שבחנו את כלל נסיבות המקרה ובמיוחד בשים לב לכך כי התובע מלא תפקיד מרכזי בנתבעת, התייצב מדי יום לעבודתו במשרדיה, עבד במשרה מלאה, לא הורשה לעבוד במקום נוסף, נדרשה עבודתו האישית, ועבודתו בנתבעת היתה הכנסתו היחידה, עולה כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. הלכה למעשה, השימוש בחברה הפרטית של התובע נעשה כ'צינור' להעברת התשלומים לתובע. אמנם התובע העיד כי מתכונת ההתקשרות נעשתה לפי בחירתו (משיקולי מס) וכך הוא נוהג להתקשר. אך לטעמינו – אין בכך כדי לשלול את המעמד האמיתי של התובע כעובד כפי שהוא עולה מיתר הסממנים".

בעקבות קביעתו לעניין קיום יחסי עובד-מעביד פוסק השופט איטח:


1. החברה לא שילמה שכר בעבור חודשים 8 ו 9 לשנת 2007 וחייבת בתשלום עבורם, שכר מוגדל של 7,000$ לחודש, לפי השער היציג ביום התשלום.(בהתאם לתוספת השכר שנקבעה בהסכם לאחר גיוס של 1M$).
2. כי העובדה שהתובע דרש את תוספת השכר שהובטחה לו בהתאם להסכם ההעסקה, ואף ציין באוזני מנהל החברה שהוא מתכוון לפעול במסגרת החוק כדי לקבלה, היא זו שהביאה לפיטוריו ולא העובדה שזייף חתימה על גבי כרטיס אשראי, ראוי לציין שהחברה היא זו שהיתה אמורה לשאת בהוצאות השהייה בהולנד, ולכן חתימתו של התובע על שובר כרטיס האשראי נועדה רק לצורכי תשלום השהייה, ללא שום כוונת זיוף. ולכן בסופו של יום פוטר שלא כדין ולא בתום לב.
3. לא זאת בלבד שעילת הפיטורין אינה כדין, אלא שאף לא נעשה כל ניסיון לערוך לתובע כל שימוע, כדי לאפשר לו להשמיע את טענותיו כנגד טענת הזיוף.(זכות השימוע הינה זכותו הבסיסית של כל אדם).
4. בשל חוסר השימוע, ועוגמת הנפש פיצוי של 71,820 ₪.
5. פיצויי פיטורין לפיו שווי שכר של 7,000$ לחודש, כ-27,500 ₪.
6. כמו כן, פוסק לזכותו של התובע (ע"פ חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות), הודעה בת חודש ימים, של 7,000$, כ-23,940 ₪ .
7. תשלום בעבור ימי החופשה שעמדו לזכותו, כ- 5,000 ₪.

 

תנו לעו"ד מומחים ומנוסים לייצג אתכם נאמנה – בדיסקרטיות מלאה

לייעוץ ראשוני, פרטים נוספים ובכל שאלה פנו אלינו כעת: סניף חיפה 04-8147500 סניף מרכז 03-6109100

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

עשוי לעניין אתכם

ייצוג גברים בהטרדה מינית במסגרת העבודה

ייצוג גברים בהטרדה מינית במסגרת העבודה

מאת: צוות האתר

למשרדנו ניסיון עשיר בייצוג חברות בתלונות ו/או תביעות אשר מוגשות עפ"י החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה כנגד עובדים בניהולה של עו"ד ליאת בהר כהן.

דיני עבודה – היקפם וחשיבותם

דיני עבודה – היקפם וחשיבותם

מאת: צוות האתר

במציאות בה אנו חיים, דיני העבודה מתעדכנים ומשתנים בתדירות גבוהה מאוד וכך גם הפסיקה הבאה לפרש את אותם חוקים, בפני הערכאות השונות, מה שמחייב את המתמחים בתחום להתעדכן באותם חידושים על בסיס יומי.

ייצוג עובדים בתביעות להכרה בקיום יחסי עובד-מעביד

ייצוג עובדים בתביעות להכרה בקיום יחסי עובד-מעביד

מאת: צוות האתר

ישראלים רבים העובדים לטובת קיום משפחתם ובני ביתם, מוצאים את עצמם לא אחת נדרשים על ידי בעל העסק בו הם מועסקים ו/או בו הם מבקשים להיות מועסקים, לפתוח תיק "עוסק" עצמאי במשרדי מס הכנסה ומע"מ ולעבוד מולם "כנגד חשבונית".

הוסף תגובה