נכות מס על תשומות

מאת: דורון, טיקוצקי, צדרבוים, עמיר, מזרחי עו"ד ונוטריון

16/2/2012

חברה זכאית לנכות מס על תשומות שנוצרו לה ברכישת נכס שהושכר לחברת סחר ביהלומים

עורך הדין ירון טיקוצקי: כשחברה רוכשת נכס ומנסה להשכירו לעוסק החייב במע"מ אך בסופו של יום היא נאלצת להשכירו לחברה העוסקת בתחום הסחר ביהלומים, יש להתיר לה ניכוי מס על התשומות שנוצרו לה ברכישת נכס זה.

בימים אלה, דן בית המשפט המחוזי בתל-אביב בערעור על החלטת ממונה אזורי מע"מ גוש דן, שלא להתיר לחברה שרכשה נכס ובלית ברירה השכירה אותו לחברה שסוחרת ביהלומים, לנכות מס על התשומות שנוצרו לה ברכישת נכס זה. הפרשה החלה במהלך שנת 2007 עת הוקמה המערערת במטרה לשמש כחברת החזקות, העוסקת ברכישת נדל"ן מסחרי, השבחתו והשכרתו. בעל המניות היחיד במערערת, החזיק ב-99% ממניות חברה נוספת העוסקת בתחום הסחר ביהלומים. בתאריך 3.12.07 רכשה המערערת את מלוא זכויות החכירה בנכס, וזאת במטרה להשביחו ולהשכירו לצד שלישי. מיד לאחר קבלת החזקה בנכס ביום 31.7.09, ביצעה המערערת שיפוץ מקיף לנכס למטרות השבחה ובד בבד החלה לתור אחר שוכר פוטנציאלי. משלא הצליחה המערערת למצוא שוכר לנכס, לאחר שהועמד להשכרה במשך כחמישה חודשים, על אף שהושקעו מאמצים רבים לאתר שוכר פוטנציאלי אשר כללו, בין היתר, התקשרויות עם מספר מתווכים, נאלצה היא, משיקולים כלכליים גרידא, להשכיר את הנכס ביום 30.12.09 לחברת הסחר ביהלומים. המערערת שהינה חברה החייבת בתשלום מס עסקאות, דרשה כי יותר לה ניכוי מס התשומות שנוצרו לה ברכישת הנכס שכאמור הושכר בסופו של דבר לחברה הסוחרת ביהלומים, שהינה פטורה מתשלום מס עסקאות בהתאם להוראות סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. הממונה האזורי על מע"מ גוש דן טען, כי המערערת הינה למעשה "חברת קש" שהוקמה לצורך ניכוי מס התשומות הנובעות מרכישת הנכס בלבד, מאחר שחברת היהלומים, שהיא לשיטתו של הממונה הרוכשת "האמיתית" של הנכס, אינה יכולה לדרוש את מס התשומות שכן אינה עומדת בתנאי סעיף 41 לחוק מע"מ שקובע כי אין לנכות מס על תשומות אלא אם הן לשימוש בעסקה החייבת במס.

משרדנו הגיש בשם המערערת הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ובמסגרתו טוען המשרד, בין היתר, כי במסגרת החלטתו בהשגה שהוגשה ע''י המערערת, הממונה עושה למעשה שימוש בסמכותו על-פי סעיף 138 לחוק מע''מ. במקרה כזה, נטל ההוכחה בדבר היותה של העסקה מלאכותית מוטל עליו, כשבפועל הוא לא עמד בנטל זה. זכותו של הנישום להפחית את חבות המס שלו הוכרה בפסיקה כזכות לגיטימית, ולפיכך ככל שתכנון המס משתלב במארג העסקי של הפירמה, הנו מהווה טעם מסחרי לגיטימי. המבחן למלאכותיות תלוי בתשובה לשאלה: האם יש בעסקה תוכן מסחרי/כלכלי ממשי מלבד המטרה להימנע ממס, ודי לו לנישום להצביע על טעם מסחרי "סביר" או על טעם מסחרי "כלשהו" (מלבד הטעם של הימנעות ממס), על מנת ללמד בדבר אמיתותה של העסקה וחוסר מלאכותיותה. בבסיס החלטתו של בעל מניות המערערת לרכוש את הנכס באמצעותה ולא באמצעות חברת הסחר ביהלומים עמד טעם מסחרי/כלכלי גרידא, הקשור ברצונו הלגיטימי ליצור הפרדה בין פעילותה של חברת הסחר ביהלומים בתחום היהלומים לבין פעילות בתחום הנדל"ן המניב, והכול, כאמור, בהתאם לפרקטיקה הנוהגת בענף היהלומים כמו בענפים תנודתיים ועתירי סיכון אחרים. עוד טוען משרדנו כי ניסיונו של הממונה למזג בין המערערת, בעל מניותיה וחברת הסחר ביהלומים, עומדת בסתירה לדיני התאגידים הרואים בחברה אישיות משפטית נפרדת מזו של בעלי מניותיה, ולחוק כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד חופש העיסוק ודיני התאגידים מכיוון שלכל אדם (או מספר אנשים או גופים) הזכות לבזר את הסיכון העסקי ולאגד מתוך צרכים כלכליים ואחרים לגיטימיים מספר חברות.

לבסוף, טוען משרדנו כי רכישת הנכס על ידי המערערת לא רק שאינה יוצרת יתרון מס אצלה ו/או אצל חברת הסחר ביהלומים, אלא אף נוגדת את האינטרס הכלכלי של המערערת, כי רכישת הנכס ע"י חברת הסחר ביהלומים הייתה מונעת את הצורך בתשלום דמי שכירות, נתון אשר היה מייתר את הצורך בתשלום מס הכנסה ע"י המערערת בגין דמי השכירות המשולמים לה ע"י חברת הסחר ביהלומים, כמו גם היה חוסך את מרכיב המע"מ בגין דמי שכירות אלו. נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בתיק ונעדכנכם בהתאם.