הצעות לוועדה לשינוי חברתי כלכלי (ועדת טרכטנברג)

מאת: אלי דורון, עורך דין - ירון טיקוצקי, עורך דין (רואה חשבון )

13/1/2013

כמשרד עורכי דין ותיק העוסק במגוון היבטי המיסוי האזרחי והפלילי בישראל ומחוצה לה, אשר נחשף לעוולות ועיוותי מס רבים בדיני המס בישראל במסגרת עבודתנו היומיומית, מצאנו לנכון להביע את דעתנו ולהציע מספר צעדים אשר לטעמנו עשויים להקל את נטל המיסים הנוכחי המוטל על מעמד הביניים, לטובת ישראל צודקת יותר.

הצעות ייעול בתחום המיסוי בישראל

1. הענקת מעמד "תושב חוזר ותיק" לאדם ששב לישראל לאחר שהיה תושב חוץ למשך 5 שנים רצופות: בשנת 2008, במסגרת תיקון 168 לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), אושרה רפורמת מס מקיפה שמטרתה העיקרית הייתה קליטת עליה, החזרת הון אנושי איכותי לישראל ועידוד משקיעים בעלי פוטנציאל פיננסי להפוך את מדינת ישראל למרכז חייהם, מתוך מטרה שיעלו לישראל וישקיעו בפיתוח חוסנה הכלכלי, זאת ע"י מתן הטבות מס ליחידים שהיו לתושבי ישראל לראשונה וליחידים המוגדרים על פי הפקודה כתושבים חוזרים או כתושבים חוזרים וותיקים.

במסגרת התיקון הוחלט להשוות את מעמדו של תושב חוזר ותיק למעמדו של עולה חדש מבחינת הטבות המס השונות המנויות בפקודה ("עולה חדש" הנו יחיד שהיה לתושב ישראל ולא היה בעבר תושב ישראל, ואילו "תושב חוזר ותיק" הנו אדם ששב לישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך 10 שנים רצופות). כמו כן, כתמריץ לישראלים לשעבר לשוב ארצה במסגרת חגיגות שנות ה-60 לייסוד מדינת ישראל, נקבע כהוראת שעה במסגרת תיקון 168 כי יחיד ששב והיה לתושב ישראל בשנות המס 2007, 2008 או 2009, ייחשב לתושב חוזר ותיק, אם היה תושב חוץ במשך חמש שנים רצופות לפחות, לפני חזרתו לישראל.

אנו סבורים, כי לאור בריחת המוחות ממנה סובלת מדינת ישראל, אשר עלותה מוערכת במיליארדי שקלים, יש מקום להאריך את הוראת השעה כך שבאופן קבוע יוכר יחיד, אשר היה תושב חוץ משך חמש שנים רצופות לפחות (במקום עשר שנים כיום) וכעת שב והיה לתושב ישראל, כ"תושב חוזר ותיק". בצורה זו תוכל מדינת ישראל לעודד את יורדיה ליהנות מההטבות להן זכאי עולה חדש, ובכך להשיבם אל כור מחצבתם יחד עם עסקיהם.

2. רגולציה בדיני הייבוא: אחד ההיבטים אשר התגלו במחאה זו כקרובים ביותר לליבם של מרבית הישראלים, הינו פער המחירים הקיצוני הניכר, הן במחיריהם של רכבים והן במחיריהם של מוצרי בסיס שונים, בין ישראל למדינות מפותחות אחרות בעולם המערבי, כדוגמת ארה"ב ומדינות אירופה.

על פערים אלה ניתן ללמוד בנקל במיוחד כאשר אנו משווים בין דגמי רכבים ובין מוצרי מותג שהנם זהים בכל חנות או ספק רכבים ברחבי העולם. האזרח הישראלי, אשר קצרה ידו מלרכוש רכב או מוצרי בסיס מחוץ לישראל באופן קבוע, מוצא עצמו בן ערובה הן של הבירוקרטיה והמיסים הסבוכים והמכבידים בתחום ייבוא הרכבים, והן של הריכוזיות בעולם הקמעונאות הישראלי, המביאה לכך שמוצרי צריכה זהים נמכרים בישראל במחירים גבוהים בהרבה מאשר במדינות מערביות אחרות, כאמור.

אמנם, האפשרות לייבא מוצרים באופן עצמי הנה שרירה וקיימת, וזמינה לכל מאן דהוא ברשתות האינטרנט של החברות הקמעונאיות הגדולות והמובילות בעולם, אלא שעלויות המשלוח עבור הצרכן הבודד הנן גבוהות מדי ברוב רובם של המקרים ולכן הייבוא העצמי לרוב אינו משתלם כלכלית. אנו סבורים, כי נדרשים שינויי רגולציה עמוקים בתחום ייבוא רכב וטובין באופן אישי, בצורה שתקרא תיגר על תאגידי הענק, ותיצור סדר חברתי חדש.

סדר חברתי זה כולל יצירת תחרות אמיתית ומיידית, שתאלץ את סוכנויות הרכב ורשתות הקמעונאות המקומיות להשוות את מחיריהן כלפי מטה - לא עוד תיקון נקודתי כדוגמת מחאת הקוטג', אלא מהפכה אמיתית של ממש. לא למותר לציין כי תיקונים בחוקי הייבוא יביאו בהכרח להוזלה מיידית ומשמעותית של רבות מתוך הוצאות המחייה של חלק לא מבוטל של תושבי ישראל.

3. יצירת מנגנון ודאי לעניין גילוי מרצון: במצב המשפטי הנהוג כיום, אזרח ישראלי אשר העלים מיסים ומעוניין לשוב לדרך הישר, מוצא עצמו פועל בחלל ריק, משאין התייחסות חקיקתית לסוגיה. אמנם, מס ההכנסה מכיר באפשרות של מנגנון גילוי מרצון, אך מנגנון זה אינו מעוגן בחקיקה אלא בנוהל פנימי מתומצת שפורסם בשנת 2005, ומשכך הוא טומן ברובו חוסר ודאות רבה עבור האזרח, מבחינת חבות המס שלו.

עובדה זו גורמת לחשש בקרב אזרחים אלו, אשר חוששים כי לאחר שיחשפו את העבירה ידרשו לשלם סכומי מס שלא יוכלו לעמוד בהם, ובכך הם נמנעים מלפנות לרשויות המס ולהתחיל בהליך כאמור. אנו סבורים, כי יש ליצור מנגנון ודאי לעניין גילוי מרצון, אשר יקנה לאזרח ודאות מוחלטת בנוגע לחבות המס בה הוא יישא בתמורה לחנינה עבור עבירות המס שביצע. בדרך זו, הכרוכה אך בניסוח דבר חקיקה מפורט בעניין, אנו מאמינים כי מדינת ישראל תוכל להקטין את תופעת העלמת המיסים בכך שתגדיל כדאיות הגילוי, ובסופו של דבר תביא להגדלת הכנסותיה ממיסים.

4. מבצע תשלומים בגין חובות אבודים: מדינת ישראל סובלת מכך שלאזרחים רבים ישנם חובות מס חלוטים בהיקף של מיליארדים, אשר לא שולמו במשך שנים, וכנראה ברובם לא ישולמו משום שלמדינה אין ממי להיפרע. חלק גדול מהחובות האבודים מקורם באי הגשת השגה, ערעור או חוסר מודעות באופן כללי, ולאו דווקא בשל חוב ממשי.

המצב כיום מכריח את אזרחים אלו לצאת ממעגל העוסקים המסודרים ולעבוד עבור "כסף שחור", לא לדווח על פועלם ולא לשלם מיסים. אנו סבורים, כי יש להחיל מבצע כלל ארצי של גביית חובות אבודים, אשר במסגרתו יבוטלו הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות על החוב וייפרסו תשלומיהם של אזרחים אלו בהתאם לקביעת וועדה שתוקם בעניין, ובאופן זה תוכל מדינת ישראל לגייס כספי מיסים השייכים לה.

5. שינוי בהגדרת חישוב מאוחד ונפרד לבני זוג לצורכי מס הכנסה: במסגרת ראייתו של המחוקק את התא המשפחתי כיחידת מיסוי אחת, קובע סעיף 65 לפקודה את עיקרון החישוב המאוחד למיסוי בני זוג, לפיו "הכנסת בני-זוג יראוה לעניין פקודה זו כהכנסת בן הזוג הרשום, והיא תחויב על שמו". לפי עקרון החישוב המאוחד, מאחדים את הכנסת בן הזוג האחד עם הכנסתו של בן הזוג השני, וממסים את הכנסתם המאוחדת של בני הזוג. סעיף 66 אמנם מאפשר לבקש חישוב נפרד, אך מהסעיף עולה כי הזכאות לחישוב נפרד יכולה להתקיים רק בכפוף לשני תנאים מצטברים:

5.1 תנאי א' - הכנסת בן הזוג השני היא מיגיעה אישית בעסק או במשלח יד או מעבודה;

5.2 תנאי ב' - הכנסות בני-הזוג נובעות ממקורות הכנסה בלתי תלויים זה בזה;

אנו סבורים, כי התנאת החישוב המאוחד בעמידה בשני תנאים דווקניים אלו, יש בה כדי להניא נשים רבות מלהיכנס לשוק העבודה בעסק של בן זוגן ומשכך אינה עולה בקנה אחד עם צורך השעה במדינה: מדינת ישראל, אשר סובלת משך שנים רבות משיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה ביחס למדינות מערביות אחרות, זקוקה לנשים אלו בכדי להגדיל את פריון המשק. למותר לציין, כי עידוד כניסתן של נשים נוספות לכוח העבודה תביא בסופו של תהליך להגדלת התוצר והגדלת הכנסות המדינה ממיסים.

6. מתן נקודות זיכוי למשפחה עבור נשים שלא מנצלות את נקודות הזיכוי שלהן: פקודת מס ההכנסה מעניקה 1/2 נקודת זיכוי נוספת לאישה (ביחס לגבר) מעצם היותה אישה ובנוסף מעניקה לאישה עובדת נקודת זיכוי בגין כל אחד מילדיה. עם זאת, מסמך שהוכן על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (להלן: "המסמך") הוכיח כי נקודות זיכוי רבות כלל אינן מנוצלות על ידי הנשים הזכאיות, מכיוון שהללו אינן מגיעות לסף המס, ומשאין אפשרות להעביר את נקודות הזיכוי לבעל נוצר מצב בו הטבת המס שנועדה להקל על מעמד הביניים אינה ממומשת.

מניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת עלה כי שווי נקודות הזיכוי המבוזבזות של אמהות עובדות נאמד ב- 4.14 מיליארד ש"ח בשנה. ראוי להדגיש, כפי שהוזכר במסמך, כי בשנים האחרונות גדל מאוד משקל העובדים העניים בכלל העניים בישראל, כך שלא רק שישנן משפחות אשר בהן הנשים לא מנצלות את נקודות הזיכוי אשר מגיעות להן, משאינן יכולות להעביר נקודות אלה לבעליהן אלא שמצב שזה תורם לכך שהמשפחה כולה נמצאת מתחת לקו העוני.

אנו קוראים לאמץ את ההצעה שהועלתה במסמך לצמצום תופעת העובדים העניים, המתבססת על עמדתם של כלכלני ה-OECD, לפיה יש לשנות את שיטת מתן הטבות המס מיחיד למשק בית, כך שבמקרים בהם הכנסת האישה אינה עוברת את סף המס, ובכך איננה מנצלת את נקודות הזיכוי שלה, תאפשר הפקודה להעביר את נקודות אלו לבן זוגה, לטובת רווחת הבית כולו. אנו סבורים כי צעד זה עולה בקנה אחד עם מטרת המחאה הציבורית כולה, שכן יביא להקלה משמעותית בנטל המס של הציבור העובד בישראל.