18/7/2018
פנייה קלה ומהירה
אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓
פעמים רבות נדרש בית המשפט לתת דעתו לשאלה על מי מבין הצדדים לעסקה מוטלת החובה בתשלום רכיב המע"מ שעה שלא ניתנה התייחסות מפורשת לכך בהסכם שנכרת בין הצדדים.
סעיף 16 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") קובע כי החייבים בתשלום המס הם כדלקמן; במכר – המוכר; בשירות – נותן השירות. לאורך השנים ניתן לראות כי בית המשפט התייחס לשאלת "השתיקה" וקבע באופן עקבי, כלשון בית המשפט העליון, כי "...התמורה לעיסקה מקפלת בתוכה - מכוח השתיקה - גם את מס הערך המוסף". (ע"א 738/80 נתן נ' זגורי, פ"ד (לז)4 387, 391) בית המשפט העליון חזר על הלכה זו גם בפסיקה מאוחרת וקבע כי "הכלל אותו אימצה הפסיקה ולפיו כולל המחיר הנקוב בחוזה מס ערך מוסף אלא אם כן נקבע בו אחרת, הוא כלל פשוט וברור התורם במישור דיני החוזים להגברת הוודאות וכן הוא תואם את אחת התכליות המרכזיות שאליהן חותר חוק מס ערך מוסף, דהיינו עיצוב נורמות מס פשוטות וברורות שגבייתן יעילה וקלה" (ע"א 9922/02 רשות השידור נ' שפ"מ שידורי פרסומות מאוחדים בע"מ). לאור האמור לעיל, הכלל הוא כי דין רכיב המע"מ כאשר הצדדים להסכם לא התייחסו לרכיב זה הוא שהתמורה כוללת את רכיב המע"מ, כלשון סעיף 16 לחוק מע"מ, אלא אם כן נקבע בין הצדדים אחרת.
פסק דין ת"א 19830-03-15
בפסק הדין שניתן לאחרונה (ביום 6/6/2018), נדרש בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט נפתלי שילה), בין היתר, לסוגיית רכיב המע"מ כאשר הצדדים להסכם לא התייחסו לרכיב זה (ת"א 19830-03-15 אביב נ' שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ). עניינו של פסק הדין הנ"ל בתובע אשר סיפק לנתבעת שירותי ניהול מו"מ אל מול רשתות בתי קולנוע וזאת לאור ניסיונו האישי בניהול בתי קולנוע. בהסכם שחתמו הצדדים, אשר לימים גם תוקן, נכתב כי שכר טרחתו של התובע יסתכם בסך של 60 אלף ₪ בצירוף מע"מ. כמו כן הוסכם כי היה והמו"מ יצלח וייחתם הסכם בין הנתבעת לבין רשת קולנוע כלשהי, יהיה זכאי התובע לשכר נוסף בגובה חודש שכירות. בהסכם שנחתם בין הצדדים לא ניתנה התייחסות לרכיב המע"מ בגין השכר הנוסף. לטענת התובע, על הנתבעת היה לצרף לתשלום בגובה דמי השכירות את רכיב המע"מ כחוק. מנגד, טענה הנתבעת כי בכל הקשור לתשלום דמי השכירות לא ניתנה כלל התייחסות לעניין המע"מ, ועל כן יש לראות בו כמי שסבר שהסכום כולל את רכיב המע"מ.
בית המשפט דחה את טענת התובע בקובעו כי בהתאם לפסיקה, מחיר העסקה, בהעדר הוראה אחרת, כולל את רכיב המע"מ. בית המשפט גם נתן פרשנות להסכם שנחתם בין הצדדים וציין כי הסכם זה תוקן פעם אחת ובו ניתנה התייחסות לרכיב המע"מ רק בנוגע לשכ"ט. לעומת זאת, לסכום הנוסף של דמי השכירות לא ניתנה כל התייחסות באשר לרכיב המע"מ ועל כן יש ללמוד כי בהתאם לאומד דעת הצדדים ונוסח ההסכם, לא יהיה צורך להוסיף את רכיב המע"מ מאחר והתובע יקבל את התשלום בגובה דמי השכירות החודשיים כאשר הוא כולל את רכיב המע"מ.
חיפוש 
סגור 
