ביום 9.9.08 התקבל החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 168 והוראת שעה), התשס"ח-2008 (להלן: "תיקון 168 לפקודה"), במסגרתו התקבלה רפורמה מקיפה שעודדה עליה ושיבה לישראל באמצעות הרחבת ההטבות להם זכאים תושבים חוזרים, תושבים חוזרים ותיקים וכן מי שהנו תושב ישראל לראשונה.
"תושב חוזר" כהגדרתו בפקודה טרם תיקון 168, הנו יחיד שחדל להיות תושב ישראל ושהה דרך קבע מחוץ לישראל לפחות שלוש שנים רצופות לאחר שחדל להיות תושב ישראל. במסגרת תיקון 168 לפקודה נקבע כי "תושב חוזר" הנו "יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות". יחד עם זאת, בהתאם להוראות התחילה והתחולה של תיקון 168 לפקודה, הרי שההגדרה החדשה לעניין "תושב חוזר" תחול רק על יחיד אשר חדל להיות תושב ישראל לאחר 1.1.09.
הטבות המס הניתנות לתושבים חוזרים
פטור ממס על הכנסות פסיביות מחו"ל: כמוסבר לעיל, החל מינואר 2003 חייבים תושבי ישראל במס בישראל על הכנסות פסיביות שנצמחו בחו"ל (כגון הפרשי הצמדה וריבית על פיקדונות, דיבידנדים, דמי שכירות, תמלוגים וכדומה). יחד עם זאת, סעיף 14(ג) לפקודה, כנוסחו לאחר תיקון 168 לפקודה פוטר תושבים חוזרים ממס על הכנסותיהם הפסיביות בקובעו: תושב חוזר יהיה פטור ממס במשך חמש שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל, על הכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, שאינן הכנסות מעסק, כמפורט להלן, אלא אם כן ביקש אחרת.
לעניין ההכנסות, כולן או חלקן:
(1) הכנסות מקצבה, מתמלוגים, מדמי שכירות, מריבית ומדיבידנד, שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל; (2) הכנסות מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שהם ניירות ערך מוטבים.
נציין, כי בהתאם להוראות התחילה והתחולה של תיקון 168 לפקודה, הרי שסעיף 14(ג) כנוסחו לאחר תיקון 168 לפקודה יחול רק לגבי יחיד אשר חדל להיות תושב ישראל לאחר 1.1.09. נדגיש, כי ההטבה לגבי פטור מהכנסות מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שהם ניירות ערך מוטבים, תחול אף לגבי יחידם שהיו לתושבים חוזרים לאחר 1.1.07. לגבי הטבה זו נציין, כי הפטור יינתן אף אם ניירות הערך נרכשו לאחר החזרה לישראל ובלבד שרכישתם נעשתה מתוך ההכנסות והרווחים מניירות ערך מוטבים.
מנכים שיקים? רשות המיסים מבהירה את עמדתה בנושא המע"מ.
לפי נייר עמדה 09/2026, ניכיון שיקים אינו הלוואה אלא עסקת מכר החייבת במע"מ, כאשר החיוב מחושב על עמלת הניכיון. מה המשמעות לגופים מנכים, לעסקים ולמוסדות כספיים?
קיבלתם מתנה מחו"ל? ככלל, מתנה אמיתית אינה חייבת במס בישראל, אך העברת כספים, נכסים או קריפטו עלולה לעורר שאלות מצד הבנק ורשות המסים. מה חשוב לבדוק ואילו מסמכים כדאי להכין מראש?
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות.
במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
חיפוש 
סגור 
