ביום 9.9.08 התקבל החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 168 והוראת שעה), התשס"ח-2008 (להלן: "תיקון 168 לפקודה"), במסגרתו התקבלה רפורמה מקיפה שעודדה עליה ושיבה לישראל באמצעות הרחבת ההטבות להם זכאים תושבים חוזרים, תושבים חוזרים ותיקים וכן מי שהנו תושב ישראל לראשונה.
"תושב חוזר" כהגדרתו בפקודה טרם תיקון 168, הנו יחיד שחדל להיות תושב ישראל ושהה דרך קבע מחוץ לישראל לפחות שלוש שנים רצופות לאחר שחדל להיות תושב ישראל. במסגרת תיקון 168 לפקודה נקבע כי "תושב חוזר" הנו "יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות". יחד עם זאת, בהתאם להוראות התחילה והתחולה של תיקון 168 לפקודה, הרי שההגדרה החדשה לעניין "תושב חוזר" תחול רק על יחיד אשר חדל להיות תושב ישראל לאחר 1.1.09.
הטבות המס הניתנות לתושבים חוזרים
פטור ממס על הכנסות פסיביות מחו"ל: כמוסבר לעיל, החל מינואר 2003 חייבים תושבי ישראל במס בישראל על הכנסות פסיביות שנצמחו בחו"ל (כגון הפרשי הצמדה וריבית על פיקדונות, דיבידנדים, דמי שכירות, תמלוגים וכדומה). יחד עם זאת, סעיף 14(ג) לפקודה, כנוסחו לאחר תיקון 168 לפקודה פוטר תושבים חוזרים ממס על הכנסותיהם הפסיביות בקובעו: תושב חוזר יהיה פטור ממס במשך חמש שנים מהמועד שהיה לתושב ישראל, על הכנסות שהופקו או שנצמחו מחוץ לישראל או שמקורן בנכסים מחוץ לישראל, שאינן הכנסות מעסק, כמפורט להלן, אלא אם כן ביקש אחרת.
לעניין ההכנסות, כולן או חלקן:
(1) הכנסות מקצבה, מתמלוגים, מדמי שכירות, מריבית ומדיבידנד, שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שרכש התושב החוזר בתקופת שהותו מחוץ לישראל לאחר שחדל להיות תושב ישראל; (2) הכנסות מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שהם ניירות ערך מוטבים.
נציין, כי בהתאם להוראות התחילה והתחולה של תיקון 168 לפקודה, הרי שסעיף 14(ג) כנוסחו לאחר תיקון 168 לפקודה יחול רק לגבי יחיד אשר חדל להיות תושב ישראל לאחר 1.1.09. נדגיש, כי ההטבה לגבי פטור מהכנסות מריבית ומדיבידנד שמקורן בנכסים מחוץ לישראל שהם ניירות ערך מוטבים, תחול אף לגבי יחידם שהיו לתושבים חוזרים לאחר 1.1.07. לגבי הטבה זו נציין, כי הפטור יינתן אף אם ניירות הערך נרכשו לאחר החזרה לישראל ובלבד שרכישתם נעשתה מתוך ההכנסות והרווחים מניירות ערך מוטבים.
האם כל שירות לתושב חוץ זכאי למע"מ בשיעור אפס? לא בהכרח. בשנים האחרונות בתי המשפט ורשות המסים צמצמו משמעותית את תחולת ההטבה, תוך התמקדות בשאלה מי באמת נהנה מהשירות.
במאמר זה נסקור את הפסיקה העדכנית, חריג "הנהנה הישראלי", עסקאות בינלאומיות, שירותים דיגיטליים ויצוא שירותים – ונציג את הכללים שכל עסק חייב להכיר לפני שהוא מדווח על מע"מ אפס.
החל מיולי 2026 כמעט כל עסק בישראל ייכנס לעידן חדש של פיקוח מס בזמן אמת.\
האם חשבונית שהוצאה כדין עלולה להיפסל?
מה קורה כשמספר הקצאה לא מתקבל?
האם רשות המסים יכולה למנוע קיזוז מע"מ עוד לפני ביקורת?
ומהם הכללים החדשים של מודל "חשבוניות ישראל" והארנקים הדיגיטליים העסקיים?
המאמר החדש מנתח את אחת מרפורמות המס המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות, חושף את מנגנוני הבקרה החדשים של רשות המסים, את זכויות ההשגה והערעור של העוסקים, ואת פסקי הדין שכבר מסמנים את גבולות הכוח של הרשות מול בתי המשפט.
רשות המסים משנה את כללי המשחק לקרנות השקעה פרטיות.
טיוטת תקנות מע"מ חדשה מציעה פטור ממע"מ על דמי הצלחה ושיעור מע"מ אפס על חלק מדמי הניהול המשויך למשקיעי חוץ. לצד ההטבות, נקבעים תנאי סף מחמירים, דרישות דיווח חדשות וסוגיות מעבר שעשויות להשפיע באופן מהותי על מבנה הקרן והכדאיות הכלכלית שלה. האם הקרן שלכם עומדת בתנאים?