מאת:
27/12/2017

פנייה קלה ומהירה

אל תחכו - פנו אלינו עוד היום!
התקשרו ל- 054-4251054 או השאירו פרטים, ונעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות כדי להתחיל לפעול נכון כבר עכשיו.
 
תקציר המאמר בשאלות ותשובות – מעבר מהיר ↓

בעתיד הקרוב ייכנס לתוקף תיקון מספר 26 להצעת חוק איסור הלבנת הון התשע"ח-2017 (להלן: "התיקון") אשר מוכיח, פעם נוספת יש לומר, כי החוק לאיסור הלבנת הון תש"ס-2000 (להלן: "החוק") סטה לגמרי מתכליתו האמיתי (מאבק בטרור, בנגע הסמים המסוכנים ועברייני הפשע המאורגן) והפך לחוק דרקוני תוך שימוש בסנקציות בלתי מידתיות כלפי הפרטים בחברה.

 

כזכור, בתיקון מספר 14 לחוק נוספו לו עבירות מס כ-"עבירות מקור", משמעות הדבר שעבריין מס יכול למצוא עצמו בסיטואציה שכל הרכוש שצבר בשנות פעילותו נתפס על ידי המדינה (גם רכוש שאינו קשור לפעילותו הלא חוקית), לרבות חשבונות הבנק שלו ולו רק בשל היותו חשוד בביצוע עבירות מס. אותו חשוד יימצא עצמו ללא יכולת כלכלית ולו מינימאלית ובהתאמה גם ללא יכולת לשכור את שירותיו של עורך דין וקושי חמור מלהתמודד עם החשדות כנגדו. אותו חשוד יכול למצוא עצמו בתוך זמן קצר כחייב במס שאין לו יכולת ולו מינימאלית לשלם את המס שנקבע לו שכן כל כספו ורכושו תפוס על ידי רשויות החקירה. בסופו של הליך, עשוי כל הרכוש להיות מחולט לטובת קרן החילוט ולהותיר את הנאשם כמי שלא עמד ולו בתשלום מינימאלי של חוב המס שנוצר לו.

 

קו מחמיר ודרקוני מכוח החוק

בחזרה לתיקון 26 לחוק - גם תיקון זה ממחיש כי המחוקק ממשיך עם הקו המחמיר והדרקוני מכוח החוק. עד לתיקון זה, בגדר החוק נקבע כי כל אדם הנכנס לישראל או היוצא ממנה עם כספים (מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים) מחויב לדווח עליהם בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה באם שווי כל אחד מהם או שווים יחד הוא בסכום של ‎100,000 ₪  או יותר. בנוסף, באם מדובר באדם אשר נכנס לראשונה למדינת ישראל על-פי אשרת עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950 (להלן: "חוק השבות") חובת הדיווח הייתה על 1,250,000 ₪  או יותר; ובנוגע לאדם הנכנס למדינת ישראל משטחי עזה או יוצא ממנה לשטחי עזה, הייתה חובה לדווח כאשר מדובר ב-12,000 ₪ או יותר. כעת, תיקון 26 קובע כי חלה חובת דיווח על כל אדם הנכנס ישראל עם כספים ששווים 50,000 ₪ או יותר. בנוסף, מיום כניסת התיקון לתוקף נקבע כי כל אדם אשר נכנס לראשונה לישראל יהיה מחויב בדיווח על פי החיוב הרגיל, דהיינו מעל 50,000 ₪ - ולא כפי שהיה ערב כניסת התיקון לחוק.

 

דעתנו המקצועית בנושא

לעניות דעתנו מדובר בשינויים אקוטיים כלפי תושבי ישראל ובייחוד כלפי עולים חדשים ואזרחים שמגיעים לראשונה לישראל, אשר היו נהנים עד כה מפטור רחב מדיווח בהתאם לחוק, ויתרה מכך היו נהנים מפטור מדיווח על הכנסות בהתאם לסעיף 134ב לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

 

לא יכול להיות ספק כי התיקון, בדומה לתיקונים האחרונים בחוק, גם הוא משנה באופן דרמטי את המציאות באופן אשר לעניות דעתנו עשוי לפגוע בעלייה לישראל ובהכנסת כספים חוקיים למהדרין שיש לברך עליהם ובהתאמה - פגיעה בכלכלה הישראלית שכן, למשל, אנשי עסקים רבים שעד כה לא נדרשו לכך, יימנעו מלהגיע לישראל או יצטרכו לערוך הכנות בטרם כניסתם לארץ דבר אשר עשוי למנוע את כניסתם באופן מוחלט. כך יוצא כי תכלית החוק המבורך, אשר נועד להילחם בטרור, סמים ובעבריינות המאורגנת, הפך כלי בידי הרשויות להילחם דווקא בפרטיים ולא בארגונים, ובא להקשות על אזרחים רגילים, עולים ואנשי עסקים המעוניינים לבצע עסקאות חוקיות. נראה כי המחוקק מוביל קו שהפך לקשה ופוגעני באופן העומד בסתירה לתכלית החוק ותוך פגיעה בזכויות יסוד של כל אזרח לכבוד, חירות וקניין.

משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לשיחת ייעוץ
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

שליחת הטופס מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות שבאתר. שליחת הפנייה אינה מקימה יחסי עורך דין–לקוח ואינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

מדורג

 

5 ע"י 5 גולשים

עשוי לעניין אתכם

רשות המסים מפצה נפגעי פרוטקשן – מי זכאי?

מאת: אלי דורון, עו"ד

נפגעתם מפרוטקשן? המדינה עשויה לפצות אתכם בעד 2 מיליון ₪. מסלול פיצויים חדש מאפשר לבעלי עסקים שנפגעו מסחיטת דמי חסות להגיש תביעה בגין נזקי רכוש. אבל שימו לב: יש להגיש את התביעה בתוך 7 ימים בלבד, והזכאות כפופה לתנאים מחמירים. ​מי זכאי ומה חשוב להכין מראש?

מע"מ על ניכיון שיקים: עמדת רשות המסים החדשה

מאת: אלי דורון, עו"ד

מנכים שיקים? ייתכן שאתם חייבים במע"מ. רשות המסים פרסמה נייר עמדה חדש הקובע כי ניכיון שיקים נחשב לעסקת מכר ולא להלוואה. כיצד מחושב המע"מ, האם קיים פטור בעסקאות מול מוסדות כספיים, ומה המשמעות לעסקים ולגופים העוסקים בניכיון שיקים?

תחבולות חקירה במשטרה: מתי מותר לחוקר לשקר לחשוד?

מאת: אלי דורון, עו"ד

האם מותר לחוקר משטרה לשקר לחשוד ולומר שהשותף שלו כבר הפליל אותו? הפסיקה בישראל מאפשרת שימוש מסוים במצגי שווא בעל פה כחלק מ"קרב המוחות" בחקירה – אך מציבה גבולות ברורים. מתי תחבולת חקירה לגיטימית הופכת לאמצעי פסול, מה ההבדל בין שקר מילולי לבידוי ראיות, ומתי הודאה שהושגה בעקבות ההטעיה עלולה להיפסל? המאמר מנתח את הגבול הדק שבין תחבולות חקירה מותרות, הודאות שווא וזכויות החשוד.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.

שליחת הטופס מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות שבאתר. שליחת הפנייה אינה מקימה יחסי עורך דין–לקוח ואינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני