מאת:

תיקון משמעותי בחוק ניירות ערך – מרחיב את היכולת לגייס ממשקיעים ללא פרסום תשקיף

ב-5 בינואר 2016 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תיקון התוספת הראשונה לחוק ניירות ערך–1968 (להלן: "החוק") וב-24 בפברואר 2016, פורסם צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשע"ו–2016 (להלן: "הצו"), לפיו תוקנו התנאים להכללת יחיד כמשקיע הפטור מהכללה במסגרת 35 הניצעים המותרים ללא פרסום תשקיף (להלן: "התיקון") ולכך יש משמעות גדולה בכל הקשור לגיוס כספים באמצעות הנפקה פרטית בישראל.
 
בבסיסו של התיקון שהתקבל לאחרונה עומד אחד הפטורים המהותיים ביותר הנוגע לחובת פרסום תשקיף ומצוי בסעיף 15 לחוק. החוק קובע בסעיף 15 כי "לא יעשה אדם הצעה לציבור אלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו או על פי טיוטת תשקיף שאושרה ונחתמה כאמור בסעיף 22 והוגשה לרשות". המונח "ציבור" אינו מוגדר בחקיקה, אך בשנת 2000 נקבע בתקנות ניירות ערך (פרטים לעניין סעיפים 15א' עד 15ג' לחוק), התש"ס-2000 (להלן: "התקנות") כי המגבלות החלות על הצעת ניירות ערך על-פי תשקיף הקבועות בסעיף 15 לחוק חלות כאשר מספר המשקיעים/הניצעים המרבי הינו 35 במהלך ה-12 חודשים שקדמו למועד ההצעה. כלומר, כל הצעה פרטית של ניירות ערך למעל 35 ניצעים במהלך 12 חודשים עוקבים ללא פרסום תשקיף מהווה הפרה של החוק. בתקנות אף נקבעו הקלות לקביעה האמורה אשר פורטו בתוספת הראשונה לחוק בוא נקבע כי לצורך הספירה של הניצעים בהנפקה פרטית, לא יכללו סוגי המשקיעים המפורטים בתוספת הראשונה והכוללים גופים מוסדיים (לרבות חברות ביטוח), תאגיד בנקאי, קרנות הון סיכון, חתם בשוק ההון, חבר בורסה וכן תאגיד שההון בעצמי שלו מעל 250 מיליון ₪).
 
עדכונים מהותיים שבוצעו מאז התקנות בשנת 2000
מאז כניסת ההקלות אשר פורטו לעיל לתוקף בשנת 2000, בוצעו מספר רב של הנפקות פרטיות בישראל בהסתמך על ההקלות הללו. עם הניסיון שהתפתח בנושא, פורסם בשנת 2011 צו ניירות ערך (תיקון התוספת הראשונה לחוק), התשע"א-2011 (להלן: "הצו מ-2011") אשר תיקן את התוספת הראשונה לחוק וקבע תנאי חשוב כי חלה על החברה המציעה את ניירות הערך החובה לבדוק כי המשקיע עומד בהגדרות המפורטות לעיל וכי המשקיע נתן את הסכמתו בכתב לכך שמתקיימים בו התנאים האמורים וכן כי הוא מודע למשמעות היותו בגדר משקיע הכלול בהגדרה זו והוא מסכים לכך.
 
פנייה למשקיע לקבלת הסכמה כאמור לא תיחשב בפני עצמה הצעה לציבור. בנוסף, בצו משנת 2011 הוכנסו מספר תיקונים ותוספות בקשר עם המשקיעים המפורטים בתוספת הראשונה ואשר אינם נכללים במסגרת 35 הניצעים, כגון קביעה כי רף ההון העצמי הנדרש כדי להכיר בחברה כפטורה על פי ההקלות הללו ירד מ-250 מיליון ₪ ל-50 מיליון ₪ וכן התווסף פטור לגבי יחידים אשר עומדים בקריטריונים שונים.
 
לגבי יחידים, בצו מ-2011 נקבע כי יחיד העומד ב-2 מתוך 3 התנאים הבאים, אינו נחשב כניצע לצורך החישוב של הניצעים המותרים (35 במספר) ללא פרסום תשקיף:
  1. יש ברשותו נכסים בסך של 12 מיליון ₪.
  2. יש לו מומחיות בשוק ההון.
  3. ביצע מספר רב של עסקאות בשוק ההון, עם ממוצע של 30 עסקאות ברבעון.
     
מהות התיקון החדש
במרוצת השנים מאז הצו מ-2011, התברר כי התנאים החלים על מנת שיחיד יהיה כלול בהקלות של התקנות הללו אינם מספקים וזאת מכיוון שהעמידה ברף שנקבע הייתה גבוהה מדי ומשקיעים רבים לא יכלו להסתמך על ההקלה האמורה ולהיכלל במסגרת ה-35 הניצעים המותרים ללא פרסום תשקיף. מנגד, התנאי של "מומחיות בשוק ההון" התברר כתנאי קשה למדידה באופן אובייקטיבי ולא היה ברור איך בדיוק ניתן למדוד אותו. בנוסף, עקב הגידול במסחר באמצעות זירות מסחר ממוחשבות, "עשיית עסקאות רבות" כבר לא היה תנאי רלוונטי, מאחר ורוב הפעילות בזירה זו מתבססת על ריבוי עסקאות.
 
התיקון הוצע מתוך ולאחר ההבנות הללו, ולכן, הוחלט לבססו רק על בסיס העושר הפיננסי של המשקיע. התיקון שינה את הקריטריונים לגבי יחיד על מנת שאותו יחיד לא יחשב כניצע במסגרת 35 הניצעים המותרים ללא פרסום תשקיף, וקבע כי יחיד צריך לעמוד באחד מהתנאים הבאים:
  1. סך הנכסים הנזילים שבבעלותו של אותו יחידי הינו 8 מיליון ₪ (במקום 12 מיליון ש"ח לפני התיקון), זאת מתוך הבנה שהסכום המקורי היה גבוהה מדי. הגדרת "נכסים נזילים" כוללת מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך הנסחרים בבורסה.
  2. יצירת "מבחן הכנסה", ובכך לייצר השוואת דינים עם מדינות אחרות, כאשר מבחן ההכנסה הרלוונטי הינו הכנסה שנתית בכל אחת מהשנתיים האחרונות על סך של 1.2 מיליון ₪ ליחיד או 1.8 מיליון ₪ למשפחה של היחיד.
  3. יצירת "מבחן משולב" של נכסים והכנסות: כלומר, 5 מיליון ₪ בנכסים נזילים והכנסה של 600,000 ₪ ליחיד ו- 900,000 ₪ למשפחה של היחיד.
חשוב לציין את עמדת סגל הרשות מספטמבר 2014 שהעמידה את עניין עמידתם של משקיעים יחידים המנויים בתוספת הראשונה בתנאים שנקבעו כבעלת "השלכות משפטיות ניכרות". ולכן, קיים דגש רב על המנפיק, המציע או המתווך (כולם עשויים להיקרא "מציעים") לפעול בצורה אקטיבית לבחינת משקיע. מתוך כך, התוספת לפי הצו: "ברישה, אחרי המילים" כל אחד מאלה" יבוא "כפי שנבדק על ידי המציע"" הוכנסה כדי לייצר מחויבות על המציע לבדיקת העמידה בתנאים. משמעות התיקון לחברות המבקשות לגייס הון באמצעות הנפקה פרטית מבלי להפר את הוראות החוק היא כי הרף לגבי הכללת משקיע יחיד במסגרת הניצעים הפטורים מלהיכלל במסגרת 35 הניצעים המותרים בהנפקה הפרטית ירדה והפכה מבוססת על פרמטרים אובייקטיבים בלבד של נכסים נזילים או הכנסה או שילוב ביניהם. מנגד, האחריות המוטלת על המציע גדלה מכיוון שעכשיו בידיו של המציע מונחת האחריות וגם היכולת לוודא כי אכן משקיע יחיד כאמור עומד בהגדרות הללו.
 
הצו ייכנס לתוקף ב-25 במרץ 2016. 
מומלץ לכל חברה אשר שוקלת לבצע הנפקה פרטית כאמור להיוועץ עם יועץ משפטי בקשר עם היישום של המחויבויות הללו.

אנו עומדים לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

5 ע"י 4 גולשים

עשוי לעניין אתכם

החזרי מס משוק ההון

מאת: אלי דורון, עו"ד

מספר כללי אצבע לקבלת החזר מס בגין השקעה בשוק ההון, לקראת הגשת הדו"חות לשנת 2022. טרם הגשת הדוח חשוב לבחון את כל ההיבטים הכרוכים בכך על מנת לנצל את מלוא ההטבות על פי החוק.

שיתוף פעולה בין רשות לניירות ערך וארגון יוסק"ו

מאת: רונן קנטור, עו"ד; ברק הררי, משפטן

רשות לניירות ערך בישראל ממשיכה בשיתוף הפעולה עם ארגון יוסק"ו שיתוף פעולה בין רשות לניירות ערך וארגון יוסק"ו

החוק לעידוד השקעות הון - תיקון 73

מאת: ראניה עלימי, עו"ד (רו"ח)

לאחרונה אימץ הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי ה-OECD, בשיתוף פורום ה-G20, כללים ותנאים למתן הקלות במיסוי לגבי הכנסות מנכסים לא מוחשיים - עיקרי הכללים להלן.

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.