מאת: ;

פיצוי לעובד בגין התעמרות מעסיק  - פטור ממס?

אף כי אין עדיין חוק מפורש האוסר על התעמרות בעבודה, בתי דין לעבודה מעניקים פיצויים כספיים משמעותיים לעובדים המוכיחים שעברו התעמרות במהלך תקופת עבודתם אצל מעסיק. התעמרות מוגדרת כהתנהגות פוגענית, מתעללת, מטרידה ומשפילה החוזרת על עצמה שוב ושוב. למעסיק אסור להתעמר בעובדיו יש לשמור על סביבת העבודה של העובד כנקייה השומרת על כבודו וחירותו ושאינה מבזה או משפילה אותו.
נקבע כי אף שלמעסיק נתונה הפררוגטיבה הניהולית לנהל את עסקו כראות עיניו ובדרך הטובה ביותר לדעתו, הרי שאין בכך כדי להעניק לו כוחות בלי מוגבלים המשוחררים מביקורת וכי על המעסיק מוטלת החובה לדאוג לכבודם של עובדיו.
עוד קבעה הפסיקה כי התנהגות מתעמרת היא בן השאר : צעקות על העובד, כינויי גנאי, עלבונות, קללות, איסור גורף על אכילה או שתייה או עשיית צרכים, חדירה לפרטיות העובד (למחשב או לטלפון הנייד), דרישה לבצע משימות בלתי אפשריות בכוונה להכשיל, דרישה לעבוד בשעות בלתי סבירות לאורך זמן, משימות משפילות ועוד'.
ככל שקיימת התעמרות אפשר במקרים מסוימים להתפטר בדין פיטורים. הזכות הנה בהתאם לסעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, אשר קובע כי התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה לגביהן אין לדרוש מהעובד שימשיך בעבודתו, דינה כדין פיטורים. בהתאם לכך, עובד אשר יתפטר עקב התעמרות יחשב כמפוטר לכל דבר ועניין, לרבות לעניין זכותו לקבלת פיצויי פיטורים, הבראה, דמי הודעה מוקדמתוכל יתר הזכויות הסוציאליות המגיעות לו עקב כך.
השופטת דיתה פרוז'ינין, נשיאת בית הדין לעבודה לשעבר, קבעה בפסק דינה כי "לא כל סכסוך הוא התעמרות…התנהגות חוזרת ונשנית של העלבה, חוסר כבוד וחוסר הערכה על העבודה שלו ודרישות לא הגיוניות מהעובד. כל הדברים האלה הם התעמרות בעבודה וצריכים להיעלם".
עובד שיהיה מסוגל לגייס עדויות של עובדים אחרים במקום העבודה אשר ראו את ההתעמרות, ויוכל להוכיח את ההתעמרות שעבר, יכול להגיש תביעה לבית דין לעבודה, הוא בית המשפט המוסמך לדון בענייני יחסי עובד מעביד. חשוב לציין כי העובד רשאי לתבוע את המעביד אך אינו יכול לתבוע עובד אחר על התעמרות.
כאשר מדובר בקבוצת עובדים חלשה כמו עובדי קבלן או עובדי חברות כוח אדם, קבע בית הדין כי ניתן להטיל אחריות גם על מזמין העבודה – ולא רק על הקבלן או חברת כוח האדם.
העילה המשפטית לפיצוי הינה בגין "עוגמת נפש" וגובה הפיצויים אשר נפסקו בתביעות על התעמרות בעבודה נע בין 10,000 ש"ח ועד כ-80,000 ₪.
מיסוי מענק בגין התעמרות
כאמור, הפיצוי בגין התעמרות ניתן כפיצוי בגין עוגמת נפש. על פי הפסיקה, קיימת חזקה שהנטל לסתור אותה מוטל על העובד, ולפיה תשלומים ששולמו לעובד ממעבידו בזיקה ליחסי העבודה, יסווגו כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה ויחויבו בשיעור המס השולי החל על העובד (ראו : ע"א 2640/11 פקיד שומה חיפה נגד חיים ניסים (פורסם בתאריך 2.2.14).
בעמ"ה (ת"א) 1146/03 דוידוביץ אברהם נגד פקיד שומה נתניה (פורסם ביום 26.01.2005), היתה מחלוקת בין הצדדים מה טיבם של תשלומים אשר שולמו למערער מאת מעבידתו במסגרת הסדר פשרה שהושג בינו לבינה לאחר מאבק משפטי ואשר נוכה מהם מס במקור. כחלק מהסכם הפשרה הוסכם על ידי הצדדים כי סכום של 380,000 ₪ ישולם כפיצוי בגין עוגמת נפש. כב' השופט אלטוביה קבע כי רק הסכום של 158,500 ₪ אינו חייב במס לאחר ששוכנע כי הוא תשלום בגין נזקיו האחרים של המערער שאינם ממקור החב במס. וכך קבע: "המהות האמיתית של הפיצוי היא זו שתשפיע על סיווגה של ההכנסה ולא הלשון שבה נקטו הצדדים וראה ע"א 175/79 מנהל מס שבח נ. אביבים בע"מ  פד"י(1) 804,802. ראשי הנזק הכלולים בהסכם הפשרה רחבים מאילו שבכתב התביעה ואין להקיש מלשון כתב התביעה לגבי טיב התשלום בקשר עם נזקי המערער".
גם בע"מ (תל אביב-יפו) 53681-12-16 משה שחף נ  פקיד שומה גוש דן  קבעה השופטת סרוסי כי לא הוכח כי נגרם למערער נזק של עוגמת נפש ובגין איזו עילה. המערער לא הוכיח בראיות אובייקטיביות שהסכום ששולם לו במסגרת הסכם הפשרה, לא פחות מחצי מיליון דולר, שולם עבור נזק של עוגמת נפש. אף בהנחה שהיה עולה בידי המערער להוכיח כי הפיצוי שולם בגין "עוגמת נפש", לא הוסבר על ידו מדוע לשיטתו יש לראות בפיצוי בגין עוגמת נפש כפיצוי בגין "חבלה" באופן הפוטר אותו ממס הכנסה ולא פרט באלו תנאים ייחשב פיצוי נפשי כפיצוי בגין "חבלה" והאם נדרש כי תתלווה לפיצוי הנפשי חבלה גופנית. אף טענת המערער כי פיצוי בגין עוגמת נפש אינו בגדר "הכנסה" בת-מיסוי, דינה להידחות. בהתאם לכלל לפיו "דין הפיצוי כדין הפרצה", יש לראות במלוא סכום הפיצוי שניתן כביכול בגין "עוגמת נפש" כהכנסה פירותית מכוח סעיפים 2(2) ו-2(1) לפקודת מס הכנסה ולחייבה בהתאם לשיעור המס השולי החל על המערער.
בעמ"ה 22721-10-18 ליבשור נגד רשות המיסים פש רחובות נקבע כי "חזקה היא כי סכומים שהתקבלו במסגרת וכתוצאה מיחסי עבודה בין עובד למעביד דינם כהכנסת עבודה, כאשר על המערער מוטל נטל כבד לסתור חזקה זו. לא מצאתי כי המערער עמד בנטל הנדרש. המערער לא תמך את טענתו באשר לעוגמת הנפש בכל ראיה מטעמו, לא הוכיח מהי אותה עוגמת נפש שהוכרה לו, ועל שום מה הוא זכאי לפיצוי בסכום שנקבע בעניין זה בהסכם הפשרה. המערער אף לא הציג כל ראיה באשר למשא ומתן שהתנהל עובר לחתימת הסכם הפשרה וכאמור לא הביא לעדות כל נציג מטעם החברה שיבהיר על שום מה נתנה החברה הסכמתה לשלם לו עבור עוגמת נפש".
בעניין ע"מ(מחוזי מרכז) 63585-11-17 בן אנוש נגד פ"ש (פורסם בתאריך 12.02.2019) נקבע כי: "...ברי כי תנאי לפטור ממס הוא כי המערער יוכיח שהפיצוי ששולם לו הינו אכן בגין עוגמת נפש שנגרמה לו ולא בגין איזה עניין אחר כגון סיום יחסי העבודה שלו עם החברה המעבידה, הפרשי שכר המגיעים לו, בונוסים שהובטחו ולא שולמו וכיוצא באלה עניינים שאינם בבחינת תשלום בגין עוגמת נפש גרידא, אלא בבחינת הכנסה לכל דבר ועניין".
 
תנאי הכרחי אף כי אינו תנאי מספיק, לפטור ממס בגין פיצוי "עוגמת נפש" הוא - כי יהא זה ראש נזק ברור ומפורש בכתב התביעה ובמהלך ההתנהלות בין הצדדים, וכן כי עצם עוגמת הנפש תוכח במסמכים ולא תשמש כסיסמא בלבד ותשקף נזקי גוף, נזקים נפשיים ועוגמת נפש אמיתית.
קביעת סכום פיצוי עוגמת נפש לא סביר, הן באופן יחסי לכלל הפיצוי והן באופן מוחלט - יגרום לבית המשפט לשלול באופן מוחלט את טענת הפטור.
יש לזכור כי כל תקבול במסגרת יחסי עבודה בזיקה ליחסי העבודה, ימוסה על ידי המקבל בשיעור מס שולי לפי סעיף 2(2) לפקודה ואין זה חשוב כיצד קראו לו הצדדים.
 

לפגישה אישית
חייגו 03-6109100

או השלימו את הפרטים הבאים

הדפסת המאמר

דירוג המאמר

 

2 ע"י 1 גולשים

הוסף תגובה

זקוקים לעורך דין?

חייגו: 03-6109100 או השאירו פרטים
אני מאשר/ת בזאת לדורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות' לשלוח לי ניוזלטרים/דיוור של מאמרים, מידע, חידושים, עדכונים מקצועיים והודעות, במייל ו/או בהודעה לנייד. הרשמה לקבלת הדיוור כאמור תאפשר קבלת דיוור שבועי ללא תשלום. ניתן בכל עת לבטל את ההרשמה לקבלת הדיוור ע"י לחיצה על מקש "הסרה" בכל דיוור שיישלח.