פנייה קלה ומהירה
כב' השופטת א.קנטור מבימ"ש השלום בחיפה, גזרה את דינם של שני הנאשמים בעוון עבירות מס. כב' השופטת קנטור התחשבה בכל הנסיבות המקלות של הנאשמים ואימצה בכך את טענותיו של ב"כ הנאשמים ממשרד דורון טיקוצקי ולמעשה הפחיתה את עונשם בסטייה משמעותית מהמלצתה של המאשימה.
המאשימה ייחסה בכתב האישום לשני הנאשמים (החברה ומנהלה) 22 עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביהם מסמך - חשבונית שהוצאה כדין (16 עבירות באישום ראשון ועוד 6 עבירות באישום שני) והנאשמים אכן הורשעו. עקב כך, ביקשה המאשימה להטיל על החברה (שהנה חברה לא פעילה) קנס סמלי ועל מנהלה מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי לתקופה ממושכת וקנס כספי משמעותי ומרתיע.
אמנם השופטת המלומדת ציינה כי נקבע לא פעם בפסיקה כי אין להבדיל בין מי שנוטל מכספי הפרט למי שנוטל מכספי הציבור וכי הפסיקה קבעה כי יש לגזור על עבירות כגון אלה מאסר לריצוי בפועל, יחד עם זאת, כך אמרה השופטת, הענישה היא אינדיווידואלית. השופטת אימצה טענותיו של ב"כ הנאשמים עו"ד אפי אוחנה ממשרד דורון טיקוצקי עמיר מזרחי ושות' וקבעה כי הנאשמים סיפקו שירותים עבור משרד הבטחון וביצעו את אותן עבודות הנדסיות תוך הפגנת יכולת מקצועית ומסירות רבה בכל שעות היממה באזורים בעלי סיכון גבוה ומתוך מגמה להגן על שלום המדינה.
השופטת ציינה כי הנאשמים התריעו בפני משרד הבטחון מבעוד מועד על המצוקה הכלכלית שהם שרויים בה עקב עיכובים בהעברת התשלומים המגיעים להם ממשרד הבטחון וכי העיכובים הללו גורמים להם לנזק בלתי הפיך. הנאשמים כתבו מכתבים אף לשר הבטחון ולשר האוצר אך לא זכו לכל מענה.
השופטת המלומדת התחשבה בעובדה כי הנאשמים הסירו את המחדל שבאישום השני ושילמוהו במלואו. כמו כן, לאחר הסרת המחדל כאמור, פנו הנאשמים אל המאשימה וביקשוה להטיל עיקול על הכספים המגיעים להם מחברת החשמל לטובת כיסוי החוב למע"מ.
אשר על כן, קבעה השופטת המלומדת, כי לא ניתן להתעלם מחלקה של המדינה, קרי משרד הבטחון שהיה הלקוח העיקרי והמשמעותי של הנאשמים בקריסתם הכלכלית של הנאשמים.
בהתחשב בכל האמור לעיל, גזרה השופטת המלומדת את דינם של הנאשמים כדלקמן:
משרד עורכי דין דורון, טיקוצקי ושות' עומד לרשותך בכל שאלה: סניף מרכז 03-6109100, סניף חיפה 04-8147500, נייד: 054-4251054
האם מותר לחוקר משטרה לשקר לחשוד ולומר שהשותף שלו כבר הפליל אותו? הפסיקה בישראל מאפשרת שימוש מסוים במצגי שווא בעל פה כחלק מ"קרב המוחות" בחקירה – אך מציבה גבולות ברורים. מתי תחבולת חקירה לגיטימית הופכת לאמצעי פסול, מה ההבדל בין שקר מילולי לבידוי ראיות, ומתי הודאה שהושגה בעקבות ההטעיה עלולה להיפסל? המאמר מנתח את הגבול הדק שבין תחבולות חקירה מותרות, הודאות שווא וזכויות החשוד.
רשות המסים השלימה מהלך משמעותי עם כניסתם לתוקף של הכללים החדשים להגשת הצהרת הון באופן מקוון. מה כוללת החובה החדשה? אילו נכסים חייבים בדיווח? כיצד מתבצע הליך ההזדהות, ומדוע גם הגשה באמצעות מייצג אינה פוטרת את הנישום מאחריות מלאה לנתונים? במאמר זה אנו מסבירים את השינויים, את הסיכונים האפשריים ואת הצעדים שכדאי לבצע כבר עכשיו לצורך היערכות נכונה.
האם העלמת מס היא עדיין רק עבירת מס? פסיקות עדכניות של בית המשפט העליון מלמדות כי התשובה שלילית. בשנים האחרונות התהדק הקשר בין עבירות מס לבין חוק איסור הלבנת הון, באופן החושף בעלי עסקים, נושאי משרה ואנשי מקצוע לסיכונים פליליים משמעותיים, חילוט נכסים ועונשי מאסר. במאמר זה נסקור את ההלכות המרכזיות שעיצבו את מדיניות האכיפה החדשה ואת השלכותיהן על כל מי שפועל בעולם העסקי והפיננסי.
חיפוש 
סגור 
