16 חודשי מאסר לנישום שלא דיווח על הכנסותיו מחשבון בנק בשוויץ

מאת: ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח); אלי דורון, עו"ד, טל חשוב, משפטן

23/8/2017

ביום 23.7.17 ניתן גזר דינו של נישום אשר הוטל עליו עונש של 16 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 70,000 ₪, וזאת מאחר שהסתיר את עובדת בעלותו בחשבון בנק בשוויץ ולא דיווח על הכנסות מריבית שנבעו לו באותו חשבון.

המדובר בנאשם שהורשע בשבע עבירות של שימוש במרמה, עורמה או תחבולה, במטרה להתחמק ממס, לפי הוראות סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"), ובשתי עבירות של השמטת הכנסה מתוך דו"ח, במטרה להתחמק ממס, לפי הוראות סעיף 220(1) לפקודה.

ביום 17.12.02 פתח הנאשם חשבון בבנק "ספרא" בשוויץ, כשבועיים לפני כניסתן לתוקף של הוראות החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), תשס"ב-2002 (להלן: "תיקון 132"). תיקון 132 ערך בזמנו רפורמה בשיטת המיסוי בישראל בכך שהרחיב את בסיס המס לגבי הכנסות משוק ההון וכן שינה את דרך המיסוי מטריטוריאלית לפרסונלית, דהיינו הטיל מס על תושבי ישראל גם בגין הכנסותיהם מחוץ לישראל. 

בכל אחת משנות המס 2003 עד 2011 (תשע שנות מס) הפיק הנאשם הכנסות מריבית על הכספים שהפקיד בחשבון הבנק בשווייץ, בסכום כולל של 2,467,602 ₪ שהמס הנובע ממנו עומד על 349,654 ₪ אלא שהנאשם לא דיווח לרשות המיסים על הכנסותיו האמורות כפי שהיה מחויב. בין שנת 2003 לבין שנת 2009 לא הגיש הנאשם דוחות על הכנסותיו לפקיד השומה. אמנם, בשנת 2010 ובשנת 2011 הגיש הנאשם דוחות על הכנסותיו, אך לא כלל בהם את ההכנסות מריבית שנצמחו לו בחשבון בשווייץ.

כתב האישום וטיעוני הצדדים

משהוגש כנגד הנאשם כתב אישום, כפר הלה כפירה מלאה בעובדות כתב האישום ואולם, בהמשך הדרך, וכפי שהובהר במהלך עדותו בבית המשפט, הלכה למעשה הודה הנאשם בעובדות הרלוונטיות לגיבוש היסוד העובדתי בעבירות שבהן הואשם, כך שגדר המחלוקת בין הצדדים צומצם לסוגיית הוכחת היסוד הנפשי הנדרש בעבירות.

טיעוני ההגנה במישור היסוד הנפשי היו החל מטיעון ל-"טעות" בכך ש-"טחו עיניו" של הנאשם מלהבין את מעשיו, עבור בטיעון שהנאשם "אינו מבין אנגלית", וכלה בטיעון בדבר קיומה של כוונה מצד הנאשם ליזום הליך של גילוי מרצון - נדחו כולם בהכרעת הדין. מנגד המאשימה ביקשה להדגיש כי הגם שבעבירות מס אין נפגע עבירה קונקרטי, חומרתן היא רבה משום שבביצוען יש כדי לפורר את האמנה החברתית והערבות ההדדית שעליהן מושתת מבנה המדינה. יתר על כן, עברייני המס אינם פוגעים רק בגוף הערטילאי והבלתי מוחשי הקרוי "מדינה", אלא שהם - פשוטו כמשמעו - שודדי הקופה הציבורית, הפועלים מתוך בצע כסף.

זאת אף זו, בפרשה דנא - בה מדובר בהעלמת הכנסות בסכומים גבוהים, במשך שנים ארוכות, כאשר מדובר בחשבון בנק בחו"ל שיכולתן של הרשויות לקבל עליו מידע היא מוגבלת מאוד - מידת הפגיעה בערכים החברתיים הינה ניכרת; בפרט כאשר מדובר בעבירות שנסיבות ביצוען מעידות על תכנון מוקדם. כמו כן הנאשם יכול היה להפסיק את ביצוע העבירות בכל עת, במשך שנים ארוכות, אך למרות זאת לא חדל ממעשיו עד שנתפס על-ידי הרשויות.

הכרעת הדין

בהכרעת הדין נקבע - בהקשר לטיעוני הנאשם בדבר "טעויות", "אי הבנת מסמכים באנגלית" וכיוצא באלה, כי מדובר בטיעונים ש-"הינם על פניהם תירוצים קלושים ומופרכים. אכן, בפרט בהתחשב בניסיונו המקצועי הרלוונטי רב השנים של הנאשם, כמו גם מעמדו המכובד כמנהל סניף בנק ידוע, מדובר בתירוצים מביכים ממש; ועל רקע זה אין תמה בדבר כי בלחץ החקירה הנגדית החל הנאשם לטפוח על ראשו, יצא מן האולם ובשלב מסוים אף תיאר את עצמו כ'דפוק'..."

כמו כן נקבע, בין השאר, כי בפרשה דנא מתקיימות נסיבות שונות שעל פי ההלכה הפסוקה יש בהן כדי להוכיח את התקיימות היסוד הנפשי הנדרש בעבירות בהן הואשם הנאשם, לרבות קיום המטרה להתחמק ממס. כך, מדובר בהעלמה מתמשכת לאורך שנים ארוכות ורצופות, אשר שוללת אפשרות שמדובר בהתנהגות שנעשתה מתוך טעות, או מתוך היסח הדעת ומדובר בהכנסות בהיקף ניכר. בנוסף, מדובר בהעלמה של מקור הכנסה שלם בנסיבות שבהן הקושי של רשויות המדינה לגלות את דבר ההעלמה הינו רב באופן מיוחד.

בית המשפט מצא לנכון להוסיף בגזר הדין כי בכל הקשור לעבירות מס, הפסיקה חזרה וקבעה כי מדובר בעבירות חמורות, שביצוען פוגע בערכים חברתיים חשובים ובעיקר בהגנה על הקופה הציבורית שבאוצר המדינה ובהגנה על שוויון הנשיאה בנטל המס. יתר על כן, מי שמבצע עבירות מס אינו מפר חובה חקוקה גרידא, אלא גם גוזל את כספי הציבור. כמו כן כאשר מדובר בעבירות מס הכוללות יסוד של מרמה, מידת הפגיעה בערכים החברתיים היא חמורה במיוחד; בפרט כאשר מדובר בהעלמת הכנסות מתמשכת, בסכומים ניכרים מה שיש בכך כדי להוביל לענישה הכוללת רכיב של מאסר בפועל ממשי, מאחורי סורג ובריח.

לבסוף, לאחר שבית המשפט התחשב במגוון שיקולים לקולא בעניינו של הנאשם, כגון עברו הנקי, גילו המבוגר, הודאתו הכנה, הסרת המחדל במלואו והבעת חרטה, השית עליו עונש של 16 חודשי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי למשך 8 חודשים וקנס בסך של 70,000 ש"ח או שישה חודשי מאסר תמורתו. עינינו הרואות כי נישומים אשר צוברים הכנסה מעבר לים ולא משלמים בגינה מס כחוק יכולים למצוא עצמם מאחורי סורג ובריח כאחרון העבריינים!

מגמה של נקיטת יד קשה

נציין כי פסק הדין הנ"ל ממחיש את המגמה המתפתחת בשנים האחרונות לפיה בתי המשפט מענישים עברייני מסים באופן ממשי וקשה, שכן לא אחת נקבע כי "יש לנקוט ביד קשה בטיפול בעבירות אלה ולהעניק משקל מיוחד להיבט ההרתעתי של העבריינים, במסגרת שיקולי הענישה" (ע"פ 3998/15 פלוני נ' מדינת ישראל).

בכל הקשור למי שיש ברשותו חשבון בחו"ל, או שיש בידיו כספים או רכוש שלא דווח לרשויות המס, יכולה להיקרא הזדמנות לדיווח מסודר במסגרת נוהל גילוי מרצון אשר צפוי להיכנס שוב לתוקף לאחר שהופסק ביום 31.12.2016. גילוי מרצון מהווה הזדמנות ייחודית לחייבים במס ונישומים שונים שלא דיווחו באופן מסודר על הכנסותיהם ולא שילמו בגין הכנסותיהם את מלוא המס, או שלא שילמו בכלל, לדווח על אותן הכנסות ולשלם מסים כראוי ולהימנע מחרב ההליך פלילי מעל ראשם.